גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגרסה מרוככת: המהלך של יריב לוין לשינוי דיני החוזים מתקרב לאישור סופי

הצעת החוק של שר המשפטים, שתבטל את הלכת אפרופים הנוגעת לחוזים עסקיים, עברה בקריאה ראשונה בינואר השנה ברוב של 6 תומכים מול 2 מתנגדים ● החודש יחלו הדיונים בוועדת החוקה על נוסח החוק, שאותו מנסה לוין לשנות למעלה מעשור ● מהי הלכת אפרופים, אילו חוזים יפורשו אחרת, ומדוע משרד המשפטים תומך בתיקון? ● גלובס עושה סדר

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90
שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

ועדת החוקה תדון בסוף החודש בהצעת החוק לתיקון חוק החוזים שמקדם השר יריב לוין יחד עם משרד המשפטים, כך שהלכת אפרופים, המאפשרת לבית המשפט לפרש את לשון החוזה גם לפי נסיבותיו, ובכך לעשות שימוש במונחים של סבירות - תבוטל לגבי חוזים עסקיים בלבד.

שאלות ותשובות | כל מה שצריך לדעת על בג"ץ "חוק בן גביר" להתערבות בסמכויות המשטרה
בג"ץ ללוין: נמק למה הוועדה לא בוחרת נשיא לבית המשפט העליון
היועמ"שית: יש מניעה משפטית להאריך את גיל הפטור ממילואים

לוין, הדוגל בגישה שמרנית בנוגע להתערבות שיפוטית, מנסה לתקן את ההלכה כבר משנת 2011. הוא תיקן בעבר את החוק, אך היה זה תיקון מינורי שלא הביא לשינוי. בינואר השנה עבר התיקון בקריאה ראשונה ברוב של שישה מול שניים.

מה קובע התיקון? על מי הוא יחול ועל מי לא? מדוע שיתפו פעולה במשרד המשפטים, והאם התיקון בכלל נדרש? גלובס עושה סדר.

מהי הלכת אפרופים?

הלכת אפרופים היא הלכה מובילה משנת 1995 שהיוותה ציון דרך בפרשנות חוזים בישראל. ההלכה, שהותוותה על־ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, מסמלת בציבור את האקטיביזם השיפוטי במשפט הפרטי.

לפי ההלכה, כדי לפרש חוזה על השופט לבחון את כוונת הצדדים לחוזה באופן תכליתי, באמצעות בירור כוונתם של הצדדים, שעליה ניתן ללמוד מבדיקה משולבת, ללא הפרדה, של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד.

במקרים חריגים, שבהם הנסיבות והחוזה אינם מספקים מענה לשאלה מסוימת, כך קובעת ההלכה, יכולים גם עקרונות כלליים, כמו הגינות, תום־לב ושכל ישר, לשמש את בית המשפט בבואו לפסוק בעניינו של החוזה.

במהלך השנים חזר העליון על ההלכה, הבהיר אותה וצמצם. תמיד הובהר כי לשון החוזה היא העליונה בניסיון לברר את כוונת הצדדים.

מה קובע התיקון לחוק?

חוק החוזים קובע היום כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. אולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. כלומר, כבר עכשיו נותן החוק עדיפות ללשון החוזה.

התיקון שמבקשים לוין ומשרד המשפטים לבצע הוא הוספת סעיף המתייחס ל"חוזה עסקי" בלבד, אשר יפורש בהתאם ללשונו בלבד.

גם התיקון קובע אפשרות לסטות מלשון החוזה, במקרה שבו דבקות בלשון החוק תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שקיימת סתירה בין הוראות שונות. חידוש נוסף הוא בכך שהצדדים לחוזה עסקי רשאים לקבוע באיזה אופן יפורש ההסכם במקרה של מחלוקת, ומהן הראיות שיהיו קבילות לצורך פרשנותו.

מהו חוזה עסקי?

לפי ההגדרה, חוזה עסקי הוא חוזה שהצדדים קיבלו בו ייעוץ משפטי לפני החתימה, ומתקיים אחד מאלה: הצדדים הם עוסקים (כהגדרתם בחוק להגנת הצרכן) שמחזור העסקאות שלהם בשנת המס האחרונה גבוה מ-4 מיליון שקל, או ששווי העסקה שלגביה נערך החוזה עולה על 15 מיליון שקל.

החוזים שהוחרגו הם חוזים אחידים, בשל פערי כוחות בין הצדדים ומאחר שצד אחד אינו שותף לניסוח. גם חוזים שהמדינה צד להם, המיישמים מדיניות ממשלה ויש להם השלכה כלכלית משמעותית, הוחרגו. זאת בשל הצורך בגמישות ובנסיבות שקשה לחזות מראש.

איך צומצם התיקון?

שר המשפטים לוין הוא אחד ממבקריה הבולטים של הלכת אפרופים, כאשר הטיעון המרכזי הוא חוסר הוודאות שההלכה יוצרת, טיעון שנתפס כפופוליסטי על־ידי חלק מהעוסקים בתחום. לוין רואה בהלכה - המאפשרת במקרים החריגים להכניס שיקולים חיצוניים ללשון החוזה - התערבות יתר של בית המשפט בחוזים בין אנשים פרטיים.

כבר ב-2011 פעל לוין לבטל את הלכת אפרופים וביקש לבצע "מהפכה גדולה בדיני החוזים". התיקון היה אמור להיות מהפכת נגד להלכה, אך בסופו של דבר הנוסח שהתקבל היה עמום הרבה יותר והותיר לשופטים שיקול־דעת רחב בשאלה מתי יש מקום לפרשנות יצירתית כאשר לשון החוזה אינה ברורה.

בסוף ינואר 2023, לאחר הקמת הממשלה הנוכחית וההכרזה על המהפכה המשפטית, התבטא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים כי ההלכה היא "אחד מניצני ההפיכה השיפוטית שחיסל את הוודאות העסקית בדיני חוזים".

במאי 2023 הוציא משרד המשפטים קול קורא לציבור להביע את עמדתו בסוגיה בטרם גיבוש הצעת חוק בנושא. בהודעה צוינה הטענה על חוסר הוודאות הקיימת בפרשנות חוזה על־ידי בית המשפט. ההודעה לא התייחסה לחוזים עסקיים בלבד אלא באופן גורף. הצמצום היה בתזכיר החוק שיצא בספטמבר 2023 והתייחס לחוזים עסקיים בלבד. הנוסח נותר דומה לזה שאושר בקריאה ראשונה ומגיע לוועדת החוקה. החידוש מאז היה שהוחרגו חוזים מול המדינה המגשימים מדיניות, ויש להם השלכה כלכלית.

מה משמעות התיקון, והאם יש בו צורך?

התיקון נועד להגביל את שיקול־הדעת של בית המשפט ולהביא לוודאות, על־פי לוין. הרעיון מזכיר את הניסיון שלו לבטל את עילת הסבירות ולהגביל את כוחו של בית המשפט בכל הנוגע לעבודת הממשלה, מהלך שהסעיר את המדינה והביא לביטול החוק בבג"ץ.

בניגוד לעמדתו לביטול עילת הסבירות, במקרה של חוק החוזים, משרד המשפטים תומך במהלך. במחלקה האזרחית של ייעוץ וחקיקה, שבראשה עומדת המשנה ליועמ"שית עו"ד כרמית יוליס, קיימו דיונים עם מומחים לדיני חוזים מהאקדמיה ועורכי דין ותיקים מהשוק הפרטי. הם הגיעו למסקנה כי הנוסח המצומצם, שמתייחס רק לחוזים עסקיים וכולל אפשרות לחרוג במקומות המתאימים, ראוי ועונה לצרכים של השוק.

עו''ד כרמית יוליס. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: קובי שירביט

אחת הגישות היא שהצעת החוק המצומצמת מעגנת את פסיקת בית המשפט העליון הקיימת ממילא, ושהעיגון בחוק ייצור ודאות וינחה את השופטים, כאשר הכלל הקיים נשאר.

בפסיקה אין מחלוקת כי לשון החוזה היא האמצעי המרכזי לפרשנות. לבית המשפט מגיעים המקרים הקשים, שבהם לשון החוזה אינה ברורה, והשופט נדרש להכריע. בתי המשפט פוסקים לרוב על־פי לשון החוזה, ורק במקרים נדירים חורגים ממנה, כאשר לא ניתן לפרש את ההסכם לפי לשונו.

הלכת אפרופים, וגם פסיקת בתי המשפט שבאה אחריה, העלו על נס את כוונת הצדדים, כאשר השופטים שבו והבהירו כי לשון ההסכם הוא האמצעי העיקרי להגיע לכך. כך, בשנת 2020 קבעה נשיאת בית המשפט העליון דאז, אסתר חיות, בפסק דין בעניין ביבי כבישים: "הלכת אפרופים ושורת פסקי הדין שנפסקו בעקבותיה קובעים כי על בית המשפט להתחקות אחר כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים לחוזה, ולהישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות, שמא ימצא עצמו בית המשפט כותב עבור הצדדים חוזה שהם מעולם לא התכוונו להתקשר בו". עוד קבעה חיות כי "בבואנו ליישם עקרונות אלה ולאתר את כוונת הצדדים, שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני". לכן עולה השאלה, האם יש צורך בתיקון החקיקה.

כעת ההצעה מגיעה לוועדה שבראשה עומד חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שמוביל קו זהה ללוין, להפחתת כוחו של בית המשפט. בוועדה עשויים לנסות להרחיב את התיקון לחוזים נוספים, או לנסות לצמצם את המצבים שבהם בית המשפט יוכל יפרש שלא לפי לשון החוזה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל