כוחות צה''ל מתמרנים ברצועת עזה. כוונות סמאש מסייעים ללוחמים שמפעילים אותן לזהות מטרות באופן עצמאי ולפגוע בהן בצורה מדוייקת / צילום: דובר צה''ל
מלחמת "חרבות ברזל" מגבירה את הביקוש לטכנולוגיות ביטחוניות מסוגים שונים. בה בעת, במלחמת רוסיה־אוקראינה אומנם אין שינויים משמעותיים במיקומי שדות הקרב, אבל איומים יש בשפע, וכן סין מגבירה את נוכחותה בתחום ברחבי העולם. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● בלעדי | לפי שווי של כ־30 מיליארד שקל: ינקי קוינט מנסה להתניע את הנפקת תע"א
● יותר טילים, פחות מל"טים: איזה נשק מכרו בתעשיות הביטחוניות בשנה החולפת?
● הפרויקט הגרמני־ישראלי שישגר 126 מל"טים מתאבדים במקביל
הכוונות מקיבוץ יגור שכובשות את השוק העולמי
אחד המפתחות לקטלניות של הכוחות המתמרנים של צה"ל הוא היישום הנרחב של כוונות סדרת "סמאש" (פגיון) מתוצרת חברת סמארטשוטר מקיבוץ יגור. כעת, באתר ZM מדווחים כי צבאות ביבשת אירופה ובאמריקה הלטינית מביעים התעניינות במערכת, שכבר נמכרה ליותר מעשר מדינות שחברות בברית נאט"ו ביניהן, בריטניה, גרמניה והולנד.
כוונות סמאש מיועדות לפגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות, כדוגמת כטב"מים, ומסייעים ללוחמים שמפעילים אותן לזהות מטרות באופן עצמאי ולפגוע בהן בצורה מדויקת. בעזרת בינה מלאכותית ואלגוריתמים, הכוונת עוקבת אחרי המטרה ומתאימה את קצב הירי לטובת פגיעה מהירה ומדויקת.
המוצר החדש שחשפה לאחרונה סמארטשוטר במסגרת סדרת סמאש היא "הופר", מערכת נשק לשליטה מרחוק. זו מערכת שלדברי החברה, מאפשרת פריסה מהירה - וכזו שמספיקה לה ירייה אחת עבור פגיעה. מערכת זו שמשקלה כ־15 ק"ג, מיועדת להטמעה בכלי רכב מאוישים ובלתי מאוישים, וכן פלטפורמות אוויריות וימיות.
הסיפור שלא ייאמן על התעניינות ארמנית במערכת ישראלית
ארמניה, שהולכת ומתרחקת מרוסיה ובוחנת מקורות חדשים לרכישת מערכות ביטחוניות מתקדמות, בוחנת רכישת מערכת הגנה אווירית ישראלית מדגם ברק 8 (MR-SAM) של התעשייה האווירית. כך מדווח באתר בולגריאן מיליטארי. MR-SAM הוא תוצר של פרויקט ישראלי־הודי.
החברה שאמונה על מערכת ההגנה האווירית הזו היא ASI, חברת הבת ההודית של התעשייה האווירית שהושקה במרץ האחרון. החברה מבצעת עסקאות במטבע ההודי, הרופי, והיא היחידה שעוסקת ב־MR-SAM, מערכת מתקדמת וחדשנית להגנה אווירית לטווח הבינוני המספקת הגנה נגד מגוון איומים אוויריים ונמצאת בשימוש הצבא ההודי, חיל האוויר וחיל הים של המדינה. המערכת כוללת מכ"ם מדגם Phased Array, מערכת פיקוד ושליטה, משגרים ניידים ומיירטים המצוידים בחיישן תדר רדיו מתקדם. את המערכת פיתחו בשיתוף פעולה בין תע"א ו־DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), לשימוש מערכת הביטחון ההודית.
כיום, ארמניה מעוניינת ברכישת מערכות הגנה אווירית מודרניות יותר. ירבאן מפעילה מערך הגנה שמתבסס על S-300 הרוסי, שנחשב לאחד מהמקבילים של MR-SAM. המערכת הרוסית מיועדת להגן מפני מטוסים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. מולו, עומדת המערכת הישראלית־הודית שהטיל שלה באורך 4.5 מטרים וקוטרו כ־0.225 מטרים. היתרון שלו טמון במשקלו הקל יחסית, 275 ק"ג, שמאפשר את פריסתו בכמה פלטפורמות בים ובקרקע.
ההתעניינות של ירבאן היא אירוע חריג מאין כמותו, משום שישראל היא ספקית אמל"ח משמעותית מאוד של אזרבייג'ן. יתרה מכך, אמצעים התקפיים מתוצרת תע"א, כדוגמת החימוש המשוטט הארופ וטילי לורה, היו מהגורמים לניצחון של באקו במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. כמו כן, בחודשים האחרונים המשיכו להיחתם הסכמים משמעותיים, כשאחד מהם הוא מכירת מערכת ההגנה האווירית ברק MX תמורת כ־1.2 מיליארד דולר. מנגד, הסבר אפשרי להתעניינות הארמנית ב־MR-SAM היא שלירבאן יש מערכת יחסים מצויינת עם ניו דלהי, ומנסה למקסם אותו. אם ההתעניינות הזו תתממש בסוף, ישראל עלולה למצוא את עצמה בין הפטיש (הודו) לסדן (אזרבייג'ן).
אירונאוטיקס השיקה מל"ט תקיפה חדש
אירונאוטיקס השיקה גרסה חדשה למל"ט המעקב והתקיפה אורביטר 2 - אורביטר 2 LM. הגרסה החדשה מיועדת לתקוף יעדים, תוך שילוב מל"טי מודיעין ואיסוף בסביבתו. שיתוף הפעולה של המל"טים השונים מאפשר לוודא פגיעות לאחר התקיפות.
לפי אירונאוטיקס, חברה בת של רפאל, גרסת LM מאפשרת יכולת תקיפה מדויקת עם נזק נלווה מינימלי. המל"ט החדש מסוגל לזהות מטרות על בסיס בינה מלאכותית, בעל יכולות תקשורת מתקדמות והגנה מפני חסימות. מעבר לכך, יש לו יכולות התמודדות עם "ג'אמינג": מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS.
המסר הגרעיני הרוסי לנאט"ו באמצעות בלארוס
מטוס סוחוי 25 של חיל האוויר הבלארוסי נצפה נושא מה שמגדירים ברוסיה בתור "חימושים גרעיניים לאימונים", במה שנראה כניסיון של מוסקבה לאיים על חברות ברית נאט"ו בגין הסיוע לאוקראינה. כך מדווח באתר TWZ. יתרה מכך, המטוס מוצב בבסיס חיל האוויר לידה, שסמוך לגבול עם ליטא ולא רחוק במיוחד מפולין.
"משרד ההגנה הרוסי ביצע אספקת תחמושת גרעינית לאימונים עבור שדה תעופה מבצעי", סיפר הקצין הרוסי, לוטננט גנרל איגור קולסניקוב. "עם עמיתינו הבלארוסים התבצעה הכנה ומשלוח של הטילים והצבת החימושים האוויריים במטוסים".
בה בעת, ראש המודיעין האוקראיני, קירילו בודאנוב, סיפר בשבוע שעבר כי רוסיה הציבה סוללת הגנה אווירית מדגם S-500 באזור קרץ' שבחצי האי קרים. "רוסיה מעוניינת להגן על גשר קרץ'", ציין בודאנוב. "זה יהיה שימוש ניסויי". מערכת S-500 שבפי הרוסים נקראת פרומיטיי היא בעלת טווח של כ־600 ק"מ. את הניסוי הראשון של המערכת ביצעו הרוסים בשנת 2018, ולפי הצהרות קודמות - המבצוע שלו צפוי להתחיל בשנה הבאה.
החברה שמשפרת את התקשורת עם הרובוטים באמצעות סטארלינק
חברת מילרם האסטונית הודיעה כי בכוונתה להטמיע ברכבים הבלתי מאוישים המפורסמים שלה מדגם ת'מיס (THeMIS) תקשורת עם מערכת הלווינים סטארלינק של אילון מאסק. כבר כיום, זהו אחד מהאמצעים הבלתי מאוישים המוצלחים ביותר של אוקראינה מול הפלישה הרוסית - מה שהוביל לרכישת מניות רוב בחברה האסטונית על ידי אדג' האמירותית.
הרכב הבלתי מאוייש מצויד במנוע היברידי חשמל־סולר, משקלו כ־1,630 ק"ג, הוא בעל יכולת נשיאה של כ־750 ק"ג ומהירות מקסימלית של 20 קמ"ש. ככלל, כ־16 מדינות מפעילות כיום אמצעים מתוצרת מילרם רובוטיקס, מחציתן מנאט"ו, כולל ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה.
דריסת רגל סינית נוספת באפריקה
סין מביטה על אפריקה כיעד אסטרטגי, תוך שהשקעותיה ביבשת זינקו מ־75 מיליון דולר ב־2003 ל־5 מיליארד דולר ב־2021. אחד מבין התחומים הללו הוא ענף הביטחון, שבו לאחרונה סיפקה סין למאוריטניה מערכת הגנה אווירית מדגם TY-90, שמיועדת להתמודדות עם כטב"מים, מסוקים וטילי שיוט.
משקל הטיל המיירט של המערכת, שיושבת על רכב 4X4 מתוצרת דונגפנג, עומד על 20 ק"ג בלבד. זה מועיל במיוחד כשרוצים להתמודד עם איומים אוויריים רבים, כפי ששדה הקרב המודרני מייצר עם הכטב"מים. טווח הפעולה של המערכת נע בין 15 מטרים ל־6 ק"מ.