משה גפני, יו''ר ועדת הכספים של הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2025 וברקע קידום חוק הגיוס בכנסת, במשרד האוצר בוחנים אפשרויות לקצץ הטבות מס וקצבאות ל"אזרחים שלא משתתפים דיים בנטל הביטחוני והתעסוקתי", כאשר הכוונה היא בעיקר לחברה החרדית והערבית. בין הרעיונות שנבדקים: צמצום נקודות זיכוי במס הכנסה לעובדים שלא שירתו בצבא או בשירות לאומי. זאת, כדי לממן תוכנית הופכית לתוספת נקודות זכות למשרתי המילואים, במסגרת חוק יסוד המילואים שיזם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
● אדלשטיין בדיון על חוק הפטור מגיוס בכנסת: "אפשרות למציאות חדשה"
● המשרוקית | האם אברך שיעזוב את הכולל יפסיד מכך יותר מ-5,000 שקל?
אומנם, כרגע נראה שההיתכנות הפוליטית ליישום המהלך היא נמוכה למדי. בעוד שסמוטריץ' תומך בתגמול משרתי המילואים, הוא אינו מעוניין להתעמת עם שותפיו הקואליציוניים מהמפלגות החרדיות, ובטח שלא מול יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. לכן, ניתן לראות את הכוונות באוצר כמעין יריית פתיחה למשא ומתן התקציבי בין אנשי האוצר לקואליציה, שמתחיל מדרישות גבוהות משני הצדדים.
משא ומתן מורכב
בין גפני לפקידות האוצר שורר מאבק מתמשך סביב תקצוב רשתות החינוך הפרטיות של יהדות התורה וש"ס, שלא עומדות בסטנדרטים של לימודי ליבה. המחלוקות נוגעות לכספים שהמפלגות החרדיות דורשות עבור השנה הנוכחית, ובהיעדרם, חוששים באוצר שגפני יתקע את תהליך אישור תקציב השנה הבאה בוועדה. גזירות המס החדשות שעולות כרגע עשויות לסמן את הקרב הבא בין האוצר לחרדים.
המשא ומתן התקציבי צפוי להיות מורכב במיוחד השנה, לאור הצורך הדחוף לכסות את עלויות המלחמה. חלק ניכר מהתוספות המתוכננות בעשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון הן בגין תגבור מערך המילואים. מחקר שערך בחודשים האחרונים הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, הראה כי על כל 50 חיילים שיתווספו למערך שירות החובה, יחסכו מיליון שקל בחודש למדינה בהפחתת גיוס המילואים. המסר היה ברור: היעדר גיוס החרדים עולה למדינה הון עתק. כעת באוצר ינסו לפרוט את האג'נדה לצעדים בשטח, ולהניף שוט כלכלי מול משתמטים משירות, לצד הגזרים ללובשי המדים במילואים.
עם זאת, ביקורת אפשרית על כוונת האוצר תהיה שהיא מתמקדת דווקא בפגיעה בחרדים שכן משתתפים בשוק התעסוקה - שהרי, נקודות הזיכוי משפיעות רק על עובדים המשלמים מס הכנסה. יש הטוענים שבפועל פגיעה גורפת בהטבות המס תיצור תמריץ שלילי להשתלבות בעולם העבודה מצד חרדים. נקודות הזיכוי ניתנות בגין כל ילד בגילי 0־18 (בדרגות משתנות לפי גיל), ללא הגבלת מספר ילדים. ייתכן מאוד שבאוצר ידונו בפגיעה בהטבות אחרות המאפיינות את המגזר, כמו תשלום קצבאות האברכים מהמדינה.
שאלת גיוס החרדים והשלכותיה הכלכליות והחברתיות מעמידות את סמוטריץ' בעמדה מביכה. כמי שמייצג בממשלה את הציונות הדתית - שבה ערך גבוה לשירות קרבי - קשה שלא לראות את האנומליה בהצבעתו השבוע בעד חוק הגיוס.
התמיכה של סמוטריץ' בשימור הפטור מגיוס לחרדים עומדת לא רק בניגוד מוחלט לעמדת האגפים המקצועיים באוצר, שעמם מרבה סמוטריץ' להתעמת, אלא גם בקרב סביבתו הקרובה, שרובה מבני חובשי הכיפות הסרוגות. בין השאר, מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, שמונה על ידי סמוטריץ', נחשב לסמן ימני במשרד בדרישה לגייס את כולם ולתגמל כספית את המשרתים בצבא על חשבון אלו שלא. אולם, כרגע נראה שסמוטריץ' מעדיף את השותפות הפוליטית עם החרדים על מנת שלא לטלטל את ספינת הקואליציה.
הפתרונות לגירעון
דיוני התקציב המרוכזים אצל שר האוצר נפתחו ביום שלישי בצהריים ואמורים להימשך עד רביעי בערב. בעוד שדיוני היום הראשון מתמקדים בעיקר בהצגת נתוני הפתיחה והמצב הקיים, הרי שלמחרת אמורים להיחשף לראשונה פרטים על הצעדים המוצעים להתמודדות עם הגירעון הצפוי והמגבלות התקציביות.
על פי מקורות באוצר, כל נושא ההתאמות הנדרשות, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, יעמוד במוקד הדיונים ביום רביעי, לרבות הצעות שונות להעלאת מסים וביטול הטבות מס. זאת, כאשר ברקע מרחפת ההערכה שהגירעון התקציבי ב־2025 צפוי להגיע לכ־5% מהתוצר, עקב השילוב של הוצאות המלחמה הכבדות וההשפעה השלילית על הצמיחה.
בין הצעדים האפשריים שיעלו לדיון, בצד ההוצאות, מדובר על מהלכי התייעלות בשירות הציבורי. בכלל זה, קיצוץ משרות "מיותרות" במשרדי הממשלה, איחוד יחידות מקבילות כדי למנוע כפילויות, האצת תהליכי דיגיטציה שיביאו לחיסכון בכוח אדם ומשאבים, וייעול תהליכי עבודה.
עוד עומדות על הפרק הפרטת נמל אשדוד והנפקת התעשייה האווירית. עם זאת, באוצר מבינים היטב שבמצב הפוליטי הנוכחי יהיה אתגר משמעותי לקדם רפורמות עומק נרחבות בתחום השירות הציבורי.