האם אברך שיעזוב את הכולל יפסיד מכך יותר מ-5,000 שקל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מירב כהן
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: בוקר טוב ישראל, גלי צה"ל
תאריך: 11.6.24
ציטוט: "אברך שיבחר לשרת או לעבוד יפסיד בחודש למעלה מ-5,000 שקלים של קצבאות והטבות"
ציון: חצי נכון

על רקע סוגיית החלת דין הרציפות על הצעת החוק לגיוס חרדים מימי הממשלה הקודמת, נושא השתלבות החרדים שוב עלה לדיון. בריאיון לגלי צה"ל (הריאיון אינו זמין ברשתות) חה"כ מירב כהן אמרה שלדעתה הדרך האפקטיבית ביותר להביא לגיוס חרדים "זה לעצור את התמריצים הכלכליים שניתנים היום לאברכים. היום אברך שיבחר לשרת או לעבוד יפסיד בחודש למעלה מ-5,000 שקלים של קצבאות והטבות וזה מטורף, זה מעוות". בדקנו מהם בדיוק המספרים.

תחילה פנינו לחה"כ כהן כדי להבין על מה מבוסס המספר. מטעמה הפנו אותנו לכתבה ב-ynet מ-2019 שכותרתה: "ההטבות שמאבד גבר חרדי שיוצא לעבוד - 5,400 שקל". הכתבה מבוססת על מחקר של כפיר בץ וזאב קריל מאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שראה אור ב-2019, והעדפנו להתבסס ישירות עליו. בעמוד 15 במחקר מופיע גרף שעניינו "הגידול בהוצאות ואובדן ההטבות הכרוכות ביציאתו של הגבר לעבוד", המשווה בין יהודי לא חרדי לחרדי. לפי הגרף, היהודי הלא חרדי יאבד 3,113 שקל, לעומת 5,441 שקל שיאבד החרדי שיצא לשוק העבודה. מעט לפני כן מוצגים נתונים שמראים שגבר חרדי שייצא לעבודה יוסיף להכנסה הפנויה של משק הבית שלו 3,389 שקל, מה שלפי המחקר מוליך אל "הכדאיות הנמוכה יחסית של הגבר החרדי לצאת לעבוד בשל אובדן ההטבות המשמעותי".

עם זאת, יש להציב סייגים על המספר בו נקבה כהן. ראשית, לפי הגרף שמראה אובדן של כ-5,400 שקל מיציאה לעבודה, לא הכל מבוסס על קצבאות והטבות מהמדינה. 1,271 שקל, לדוגמה, הם תוצאה של "הוצאות הכרוכות ביציאה לעבודה", והמחקר מבאר את משמעות המושג: "הוצאות הכרוכות ביציאה לעבודה הן הגידול בהוצאות על ביגוד ותחבורה. החישוב נעשה לפי אומדן הגידול בהוצאה של משק הבית החרדי ולשם הפשטות (בשל הבדלי הטעמים) נעשתה הנחה שהתוצאה דומה עבור משקי הבית היהודים שאינם חרדים". בגרף ניתן לראות שגם יהודי לא חרדי שייצא לעבודה יצטרך להתמודד עם הוצאות של כ-1,271 שקל, מספר הזהה לחרדי. לא מדובר בתמיכה שמי מהם מקבל, אלא בהוצאה הנעשית לצורך הכניסה לשוק העבודה, ולכן לא מדובר ב"עיוות של הקצבאות".

עניין נוסף הוא ש-1,012 שקל מהסכום הזה הם "אובדן תוספת לקצבת אברך מהישיבה", שלפי המחקר מדובר בסכום שמגיע באמצעות הקהילה ומכספי תרומות, ולא מכספי המדינה. כלומר, מדובר בעוד סכום שלא מהווה חלק ממודל התמריצים שיצרו קצבאות המדינה. עוד אובדן הכנסות, על סך 98 שקלים, מהקהילה הוא "הכנסות ממשקי בית אחרים", שהם גם לא עניין שהמדינה שולטת בו. עניין נוסף הוא שחלק מההכנסה יורדת בשל "ירידה בהכנסות בת הזוג", בשווי 673 שקלים. המחקר לא מפרט למה הכוונה, אך ניתן להניח שהכוונה היא לכך שכאשר הגבר נכנס לעבודה מצופה מהאישה להפחית מהיקף המשרה שלה כדי לטפל בצרכי המשפחה. כלומר, גם כאן לא מדובר בתמריץ שנותנת המדינה.

בבדיקה קודמת בנושא התמיכות באברכים עמדנו יותר לעומק על גובה הקצבאות לאברכים, בסיועו של ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. נחזור כאן בקצרה על עיקרי הדברים: גובה קצבת האברך נגזר מ"תקציב התמיכה במוסדות תורניים", שהגיע השנה לשיא, ועומד כעת על כ־1.7 מיליארד שקל. לפי חוק התקציב שעבר בכנסת, סכום זהה יוקצה גם בשנת 2024. "זה הסכום הכי גבוה שהיה אי־פעם", מזכיר מלאך, ומציין כי ב-2021 (שבחלקה היו החרדים בקואליציה) וב-2022 עמד התקציב על כ-1.2 מיליארד שקל.

"תקציב התמיכה במוסדות תורניים" לא מגיע ישירות לכיסו של האברך, אלא עובר לישיבות דרך האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך, המחלק את התקציב במספר תלמידי הישיבה באופן הבא: חישוב הקצבה נעשה על פי "ערך הנקודה", לפיה מחלקים את התקציב במספר לומדי התורה, כאשר בחור ישיבה שאינו נשוי, מקבל נקודה אחת, ואברך נשוי מקבל 1.8 נקודות. על פי הערכות משרד האוצר ישנם כיום כ-110 אלף אברכים, וכ-60 אלף בחורי ישיבה. בחישוב זה סכום הנקודה עומד על 555 שקל בחודש לתלמיד ישיבה, ועל כ-900 שקל לאברך נשוי.

עם זאת, יש לציין כי פסיקת בג"ץ האחרונה בעניין חוק הגיוס הורתה להקפיא את התקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים לצבא החל מ-1 באפריל. בשיחה שערכנו עם ד"ר מלאך לצורך הבדיקה הנוכחית, הוא הסביר שכעת התמיכה במוסדות תורניים נמצאת בתהליכי הקפאה: "ההנחיה הייתה להקפיא את תקציב התמיכה במוסדות תורניים למלש"בים בגילי גיוס, 18-26. בגלל שהרבה מהם נמצאים עדיין בדחיית שירות זה תהליך שלוקח זמן, אבל עד יולי התשלומים על אותם 60,000 תלמידים ואברכים אמור להיפסק". משרד החינוך אישר בפנינו שכך אכן נעשה.

אבל התקציב המדובר הוא לא הדרך היחידה שבה מקבלים האברכים סכומים מהמדינה. אותו דו"ח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מ-2019 חישב את התמיכה העקיפה לה זכאים אברכים, על בסיס ממוצע של ארבעה ילדים לאברך. בחישוב כזה האברך זכאי גם להנחה בארנונה (278 שקל בחודש), "סיוע אפשרי בשכר דירה" (890 שקל) וסבסוד מעונות יום ומשפחתונים (1,390 שקל). כלומר, התמיכה העקיפה יכולה להגיע בתנאים מסוימים לכ-2,550 שקל.

עם זאת, יש לציין כי לפי ד"ר מלאך החישוב הזה מראה מהי התמיכה המקסימלית ממנה יכול ליהנות משק הבית שהאב בו הוא אברך, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגזור מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית האברכים. על פי החישוב שמציג ד"ר מלאך - ההנחות בארנונה, בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, סבסוד מעונות יום ועוד- מגיעות לכ-750 שקל נוספים מדי חודש.

כלומר, גם אם נלך על פי החישוב המרחיב של משרד האוצר ונכלול את התמיכה העקיפה - סך התקציב שמקבל אברך מהמדינה, לאחר העלאת גובה הקצבאות, הוא כ-3,450 ש"ח.

בשיחה שקיימנו לצורך הבדיקה הנוכחית עם ד"ר מלאך הוא הסביר: "מדובר בטעות ניסוח: אברך שייצא לעבודה לא יפסיד 5,500 שקלים שהוא מקבל מהמדינה, אלא יעלה לו 5,500 שקלים לצאת לעבודה. המחקר הזה מראה את המחיר הכלכלי של יציאת חרדים לעבודה, שהוא גבוה יותר מזה של הלא חרדי, ובנוסף בגלל ההשכלה שלו הוא ישתכר פחות. זה מביא לכך שפעמים רבות לא משתלם לחרדי לשלם את המחיר החברתי והמשפחתי שכרוך ביציאה לעבודה".

שאלנו אותו כיצד ניתן לפתור את העיוות המדובר, שכן חלק מהקצבאות הנ"ל הן על פניו אוניברסליות. מלאך משיב: "הבעיה המרכזית היא שהרבה מהתמיכות האלו מתאפשרות בזכות מעמד האברך: מעבר לתמיכה במוסדות התורניים, אפשר לקבל סבסוד למעונות יום גם אם האבא אברך, למרות שעקרונית זו הטבה שאמורה להינתן למשפחות בה שני ההורים עובדים. ההנחות בארנונה אינן מותנות במיצוי כושר השתכרות. לא צריך לעלות עכשיו ל-200% משרה למשק בית, אפשר לחשוב על משהו סביר ולא דרקוני, כמו 125% או 150% משרה לכלל משק הבית. כלל ההחרגות הללו יוצרות הטבות בשווי של 2,500 עד 3,000 שקל שייעודיות לחברה החרדית, וזה הרבה כסף".

עם זאת, לאור העובדה שכהן בעיקר התייחסה לתמריצים של החרדים, מקור המחיר הוא בגדר סייג ולא בגדר דבר שאמור לפגוע בציון.

עניין שיותר חשוב להזכיר הוא שהמחקר של משרד האוצר בדק את העלות עבור אברך של יציאה לעבודה - ולא של שירות בצה"ל. כהן דיברה על שני הדברים כמקשה אחת, אבל מבחינה כספית, יש ביניהם הבדלים קריטיים. כשדנים בגידול בהוצאות ובאובדן ההכנסות כתוצאה מהמעבר לשירות בצה"ל, הסכום אותו הזכירה כהן צפוי לקטון משמעותית.

כך, למשל, כשבמשרד האוצר חישבו את הגידול בהוצאות ואובדן ההטבות הכרוכות ביציאתו של הגבר לעבוד, המרכיב הגדול ביותר שהם הציגו - בסך 1,271 שקלים - הוא הוצאות הכרוכות ביציאה לעבודה. אלא שמרכיב זה מתאר את הגידול בהוצאות על ביגוד ותחבורה הכרוך ביציאה לעבודה - מה שפחות רלוונטי למי שמשרת כחייל בצה"ל.

ויש עוד מרכיבים שהם רלוונטיים פחות לגידול בהוצאות ולאובדן ההכנסות כתוצאה מגיוס לצה"ל. לדוגמה, "אובדן סיוע בשכר דירה" בסך 890 שקלים. אברך שיתגייס לצה"ל ככל הנראה לא יצטרך לשאת במלוא העלות הזו, שכן חיילים נשואים המשרתים בשירות חובה זכאים לסיוע במימון הוצאות על דיור, כאשר סכום הסיוע משתנה בהתאם לזיקה לדירה שהוא מתגורר בה: אם הוא גר בדירה בבעלותו, הוא זכאי לתשלום חודשי בסך 388 שקלים ואם הוא שוכר או משלם משכנתא על דירתו, הוא זכאי להחזר כספי של עד 795 שקלים בחודש. בנוסף, חייל שהוא או משפחתו נתונים לקשיים כלכליים או סוציאליים ושזכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), יקבל 388 שקלים (שהם 50% מסכום תקרת שכר הדירה).

מרכיב נוסף שחשוב להזכיר הוא דמי ביטוח לאומי ובריאות - שבחישוב של משרד האוצר עומדים על 348 שקלים. חייל בשירות חובה, כל עוד לא עובד כשכיר או עצמאי, לא משלם דמי ביטוח לאומי (הם משולמים עבורו ישירות על ידי המדינה) והוא פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות. גם ההנחה בארנונה (159 שקלים) שהזכירו באוצר חלה במידה מסוימת על חיילים - שכן חיילים בשירות חובה פטורים מתשלום ארנונה עבור 70 מ"ר משטח דירתם, ואם מתגוררים בדירה 5 אנשים ומעלה, הפטור ניתן עבור 90 מ"ר. גם סבסוד מעונות היום שנכנס לחישוב של משרד האוצר (140 שקלים) יכול להימשך במקרה של גיוס, משום שהמדינה מסייעת להורים המשרתים בשירות חובה בצה"ל במימון מעונות יום ומשפחתונים לילדיהם, בהתאם למבחן הכנסות.

כלומר, היות שלחלק מההטבות שזכאים האברכים זכאים גם חיילי צה"ל, העלות שמוטלת על אברכים שיתגייסו לצה"ל קטנה בהרבה מה-5,441 שקלים שהעריך משרד האוצר כעלות היציאה לעבודה.

מטעם חה"כ כהן נמסר בתגובה: "אכן בשלב השירות ייתכן שהם מפסידים פחות הטבות, אבל השירות הוא מספר שנים בודדות. אחרי השירות הם ייצאו לעולם העבודה ל-40 שנים ויתפרנסו בלי ההטבות של אברכים. כלומר, זה נכון של-2-3 שנים זה פחות הטבות, אבל אח"כ ל-40 שנים זה 5,400 ש"ח בחודש, אז תקופת השירות בטלה בשישים".

לסיכום: אכן ישנו חישוב של משרד האוצר שמראה שהעלות לגבר חרדי שיבקש לעזוב את הכולל לטובת עבודה עומדת על יותר מ-5,400 שקלים - חלקם בתמיכות מהמדינה וחלקם ממקורות אחרים (קהילה, תחבורה, ביגוד ועוד). עם זאת, רבות מהתמיכות מהמדינה כן ניתנות לחיילים, כך שהעלות למי שיתגייסו לצבא תהיה פחותה. לכן דבריה של כהן חצי נכונים.