קים ג'ונג און וולדימיר פוטין במפגש בפיונגיאנג, ביום רביעי / צילום: Reuters, Gavriil Grigorov
ארה"ב מודאגת. זה מה שהיא אמרה השבוע על מסע ולדימיר פוטין לצפון קוריאה. כמובן, ייתכן מאוד שבעוד שבעה חודשים יהיה בה נשיא חדש־ישן, שלא יהסס לטוס בעצמי לצפון קוריאה לעשות עסקים עם הדיקטטור הקפריזי והמרושע ביותר עלי אדמות. אבל כרגע את ארה"ב מוסיפים לכוון אנשים שניסיון 75 השנים האחרונות לימד אותם על הסכנה הנשקפת מצד צפון קוריאה לשלום העולם.
● מדוע סעודיה מגדילה את אחזקותיה בשדה התעופה הגדול באירופה
● הגנרל שבטוח: לא תהיה מלחמה בצפון וזו הסיבה
מה יש לכל אחד משני הדיקטטורים להרוויח מפסגת השבוע? ולדימיר פוטין סומך על תחמושת צפון קוריאנית למכונת המלחמה שלו. על פי 'נייר עובדות' של מחלקת המדינה בוושינגטון, בין ספטמבר 2023 לפברואר 2024, צפון קוריאה העבירה 10,000 מכולות תחמושת לרוסיה. רוסיה גם השתמשה בטילים צפון קוריאניים נגד מטרות באוקראינה, אם כי מספרם היה קטן.
מה מביא אפוא את פוטין לפיונגיאנג, חוץ מן הרצון הג'נטלמני־להודות למיטיבו קים ג'ונג און, המרעיב את עמו כדי לעזור לרוסיה? השאלה הזו היא בדיוק מקור הדאגה בוושינגטון, והיא צריכה להדאיג כל מי שמהלכי רוסיה נוגעים להם באופן כלשהו. זה כולל כמובן את ישראל.
רוסיה נמצאת בבדידות לא־מזהרת. 'ועידת השלום' שאוקראינה כינסה באלפים השווייצריים בשבוע שעבר המחישה את הבדידות הזו. מאה ארצות יוצגו בוועידה. נכחו בה 60 ראשי מדינות וראשי ממשלות. ואף כי היעדרותה של רוסיה הפחיתה את החשיבות המעשית של המעמד, היא הזכירה שלרוסיה אין כל ידידים בדמוקרטיות המתועשות, והדלתות לשווקים הגדולים במערב מוסיפות להיטרק.
לא, לא התמוטטה
לא, כלכלת רוסיה לא התמוטטה תחת מטען הסנקציות. היא רשמה בשנה שעברה צמיחה כלכלית גבוהה מזו של כמעט כל ארץ מתועשת במערב. סחורות סיניות ממלאות את המדפים, שהיו עמוסים לפנים במוצרים מערביים.
ואף כי אבדותיה של רוסיה עצומות, ואף כי היא איבדה כמויות מדהימות של ציוד צבאי; ואף כי היא מאבדת את הצי שלה בים השחור ומתקשה להגן על מתקנים צבאיים בחצי האי קרים, עדיין ידה על העליונה בשדה הקרב. ייתכן שהיא צריכה רק להאריך את רוחה עד כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן ועד כניסת שלוחיה של מארין לה פן למושב ראשי הממשלה בפריז. ייתכן שמקורות הסיוע הצבאי של אוקראינה עומדים להסתתם.
יתר על כן, יש סימנים של היחלשות פנימית ניכרת באוקראינה. סרטי וידיאו מראים מגייסים של הצבא מתנגשים עם משתמטים מבוהלים ברחובותיהן של ערים מרכזיות. אולי האוויר עומד לצאת ממפרשי אוקראינה החבוטה והתשושה.
אבל אולי לא. אולי הנשק האמריקאי הזורם אל מחסניה, בייחוד זה הבליסטי, יכונן חומת מגן. אולי הגנה אווירית משופרת תשים קץ לנזק עצום הממדים, שהטילים והכטב"מים האיראניים מסיבים לערי אוקראינה ולתשתית. בחודשים הבאים עומדים להיכנס לשירות מטוסי אף־16. אמנם אין שום ראיה שהם ישנו את מאזן הכוחות מעיקרו, בין השאר בגלל הקושי להגן על שדות התעופה שבהם יוצבו. אבל יש לפחות פוטנציאל של האטת התנופה הרוסית.
גם אם נניח את ההנחה הפסימית ביותר, ונשווה לנגד עינינו את פוטין סוקר את צבאו בשדרות קרשצ'אטיק בקייב, רוסיה לא תיחלץ מבדידותה. היא תעמיד את אירופה על רגליה. כבר עכשיו מדברים בבריטניה, בגרמניה ובצרפת על חידוש אלמנטים של גיוס חובה.
משאלת הלב של פוטין
היעד העיקרי של פוטין הוא פגיעה אנושה בביטחון הקולקטיבי של המערב. בשבוע שעבר, בנאום במשרד החוץ במוסקבה, פוטין הכריז כי "אנחנו צופים בהתמוטטות מערכת הביטחון האירו־אטלנטית", זאת אומרת נאט"ו בהנהגת ארה"ב. הוא קרא להחליף אותה ב"מערכת של ערובות דו־צדדיות ורב־צדדיות לביטחון קיבוצי באירו־אסיה".
'אירו־אסיה' הוא צירוף חביב על אינטלקטואלים רוסיים לאומנים ואנטי־מערביים, הטוענים שרוסיה תרכוש בכורה גלובלית מכוח שותפות עם בעלי ברית אסיאתיים. סין היא כמובן בעלת הברית העיקרית שם, ולזה הכוונה ב"ערובות דו־צדדיות". אבל רוסיה יודעת שדו־צדדיות הכוללת את סין תוריד את רוסיה למדרגה של שותפת־משנה. פוטין הודיע בנאומו, שהורה למשרד החוץ שלו לבוא בדברים עם שותפות פוטנציאליות נוספות. צפון קוריאה היא אחת מהן. הוא עומד להודיע בפיונגיאנג על 'שותפות אסטרטגית מקיפה' עם צפון קוריאה. לשון דומה משמשת את רוסיה ביחסים עם איראן.
באוקטובר, רוסיה עומדת לארח את ועידת הפסגה השנתית של BRICS, התאחדות של מדינות שרוסיה וסין יצרו כמשקל־נגד לקבוצת הדמוקרטיות התעשייתיות, G-7. חברות בה גם הודו, ברזיל ודרום אפריקה. בקיץ שעבר הוזמנו להצטרף גם איראן, מצרים, ערב הסעודית, אתיופיה, ארגנטינה ואיחוד האמירויות. הגיוון הזה רומז על היעדר מכנה משותף ברור, חוץ מן הרצון להיראות ולהישמע בפורום בולט.
רוסיה אמנם מנסה לתאר את BRICS כחוליה בסדר עולמי חדש, אבל לא כל המצטרפות להוטות למלא תפקיד כזה, או אפילו להצטייר כממלאות תפקיד. נוכחותן ב־BRICS קשורה פחות ברוסיה ויותר בסין. תאילנד, למשל, העומדת להצטרף ל־BRICS מקיימת סחר שנתי של 135 מיליארד דולר עם סין. הסחר שלה עם רוסיה ב־2023 עמד על 1.5 מיליארד דולר.
"ברית למחצה"
הייתכן שההודעה הצפויה מפיונגיאנג על 'שותפות אסטרטגית מקיפה' רומזת כי פוטין מעודד את קים ג'ונג און לערער את הסטאטוס קוו בחצי האי הקוריאני ובים סין המזרחי בואכה יפן? נכונותו של קים לעשות כן אינה מוטלת בספק, אבל הוא זקוק לסיוע טכנולוגי ותעשייתי, והוא צריך גם להאכיל את נתיניו.
פוטין וקים לא יוכלו לאיים על הסטאטוס קוו בצפון־מזרח אסיה בלי הסכמת סין. גם היא רואה בעין רעה הסדרי ביטחון קיבוציים מערביים סמוך לגבולותיה. אבל בניגוד לפוטין יש לה הרבה מאוד מה להפסיד. בשעה שפוטין מפתח פנטזיות על מיטוט "המערך האירו־אטלנטי", סין מנסה לשפר את יחסיה עם חברות המערך הזה, כולל מערב אירופה ואוסטרליה. לאחר שנים של צינה, ראש ממשלת סין הגיע השבוע לביקור רשמי באוסטרליה, עתיר מחוות מופגנות של ידידות (דובי פאנדה, למשל).
העמודים הראשונים של בטאוני המפלגה הקומוניסטית הסינית הטעימו ביום רביעי באוסף רגיל של מליצות שדופות את הידידות עם אוסטרליה ועם האיחוד האירופי. ההתלהבות להרוס את המערב היא אולי קצת פחות מידבקת ממה שפוטין קיווה, אם כי עוד חזון למועד.
בדרום קוריאה, לעומת הזאת, הדאגה ניכרת. כותרת ראשית בעיתון בסיאול ביום רביעי: "פוטין משדרג את יחסי צפון קוריאה־רוסיה לכלל 'ברית־למחצה', מערכת יחסים קרובה ומסוכנת".
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.