דגנית קרמר / צילום: יחיאל ינאי
הימים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר, עוררו אצל רבים את התחושות שהציפו אותנו בתקופת הקורונה. פחד, חשש וחוסר ודאות. באירועים כל כך כאוטיים כמו אלה, מוסדות המדינה מתקשים לספק מענה מיידי לצרכי הקהילה המגוונים. בדיוק במקום הזה, בוואקום שנוצר, החברות העסקיות־אזרחיות, בעלות האופרציות הגדולות, לקחו אחריות.
כיום, חברות עסקיות כבר לא נתפסות רק כגופים שמטרתם להרוויח כסף ומצפים מהן להשפיע על החברה והסביבה. תפיסה זו מכונה "אחריות חברתית של עסקים". אחריות זו מתייחסת לחובה של החברות לפעול באופן שיתרום לטובת הקהילה ויסייע בפתרון בעיות חברתיות וסביבתיות. זו הסיבה שהחל מ־8 באוקטובר, ראינו שהחברות העסקיות הגדולות, היו הראשונות להתעשת ולהביט על לקוחותיהן, אבל לא רק - הן ראו לנגד עיניהן את אזרחי מדינת ישראל.
חברות עסקיות הן חלק בלתי נפרד מהקהילה בה הן פועלות. היחסים בין הצדדים הם הדדיים. התאגיד רוצה להרוויח והקהילה רוצה לדעת שהיא מרוויחה מתאגיד. בשעת משבר, הקהילה רוצה לדעת שלצד אינטרס הרווח, החברה תסתכל גם על צרכי הקהילה. מדובר בעיקר בחברות שהשירות שלהן מהווה חלק אינטגרלי מחיי הלקוח. חברות שמאמצות גישה כזו, יגלו את היתרונות הרבים: שיפור תדמית החברה בעיני הלקוחות והמשקיעים; גיוס עובדים שמחפשים חברות שפועלות למען הקהילה; שיפור בנאמנות הלקוחות; ובעיקר - חיזוק היחסים עם הקהילה ובניית אמון.
המלחמה הוכיחה לנו שיש שותפות גורל בין החברה האזרחית לבין התושבים. הביטחון והחוסן החברתי שלנו התערערו וחייבו את החברות העסקיות להיערך מחדש. בנק הפועלים, בדומה לחברות מכלל הסקטורים, היה מהראשונים להבין שזו השעה להתייצב לצד הציבור הישראלי וליישם באופן מהיר מהלכים חברתיים.
הצרכים בקרב הציבור הם רבים ומגוונים ובבנק מיפו את האוכלוסיות וסיפקו מענה מותאם לצרכים שעלו. כבר בימים הראשונים למלחמה הכריז הפועלים על הקמת קרן סיוע ייעודית "פועלים לתקומה" בסך 100 מיליון שקל, במטרה לסייע בבנייה מחדש של התשתיות הקהילתיות ביישובי העוטף. הבנק פנה לקהלים נוספים, כמו משרתי המילואים, והציע להם הקלות. לפצועי ופצועות צה"ל בנה הבנק את תוכנית השיקום 'בשביל ההצלחה'. בכל אלה, מה שבעיקר משך את תשומת ליבי, היה הקמפיין שיועד לבעלי העסקים תחת הכותרת "מחזקים את העסקים, מחזקים את ישראל". פרוץ המלחמה היה שעת המבחן של הבנק מול לקוחותיו, אלה שמיהרו להגן על המדינה.
מנוע צמיחה וקטר מרכזי לכלכלה
כחודש לתוך הכאוס, כאשר החלה להיווצר שגרה כלכלית בעורף, בעלי העסקים בחזית הדרומית והצפונית המשיכו להתמודד עם קשיים רבים ואי ודאות כלכלית. מטרת הקמפיין הייתה לחזק ולהעצים את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים ולתת להם מרווח נשימה, עד לקבלת הפיצויים מהמדינה. הבנק הבין שבעלי העסקים המשיכו להוציא כסף, אבל כמעט לא ייצרו הכנסות ודאג להם לפתרונות מותאמים.
זאת הייתה יריית הפתיחה למהלכים שיווקיים נוספים של הפועלים, שנועדו לסייע לעסקים במלחמה: עידוד הציבור לקנייה מקומית, רתימת הקהילה היהודית העולמית לרכישת מוצרים ישראליים ופרגון לעסקים אהובים ברשתות החברתיות. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה וקטר מרכזי לכלכלה הישראלית. חיזוק שלהם - מחזק את ישראל.
