עדי סופר תאני, מנכ''לית פייסבוק ישראל / צילום: רמי זרנגר
את זאב פרבמן, המנכ"ל ואחד המייסדים של לייטריקס, פגשתי לראשונה ב־2014. אני זוכר שחשבתי כמה כישרון ואומץ צריך כדי להקים סטארט־אפ עם מוצר B2C במובייל, שמנסה לתת לכל אחת ואחד יכולת לעבד ולעצב תמונה. באותה תקופה, הייתה אפשרות לעבד תמונה ברמה כזאת רק בתוכנות כבדות ויקרות, ורק חברות ענק השתמשו בשירותים האלה. בין לילה, לייטריקס הנגישה את היכולות האלה לכל אחד ואחת, בתקופה שבה רוב תעשיית הטק בישראל עדיין בנתה מוצרי B2B ואנטרפרייז, וכמעט ולא ראינו כאן חברות B2C טכנולוגיות שפונות אל הצרכן הסופי.
עברו עשר שנים ולייטריקס הפכה ליוניקורן עם כ־550 עובדים, שווי מוערך של 1.9 מיליארד דולר ומוצרים ששינו את האופן שבו אנשים מייצרים תוכן, תמונות ווידיאו. כיום, אנשים משתפים 3.5 מיליארד סרטוני Reels ביום, נתון שמעיד שווידיאו בפורמט קצר הפך להיות "המלך" של התוכן שאנו צורכים. יצירת תכנים עשויה להיות משימה מורכבת עבור משתמשי הקצה, ועל אחת כמה וכמה עבור עסק שמעוניין לשווק דיגיטלית. לא לכולנו יש כלים ומיומנות לערוך סרטונים שנראים אפילו קרוב לסבירים. כדי לענות על הצורך הזה, לייטריקס נולדה - והיום היא מחזיקה ב־25% משוק האפליקציות לעיבוד תמונה ווידיאו במובייל.
בימים אלה לייטריקס עושה את השיפט הגדול של ה־AI ואני שוב נפעמת מהכישרון ומהאומץ. לאחרונה השיקה החברה את LTX Studio, פלטפורמת יצירת וידיאו מבוססת AI עם מודלים מתוחכמים שהיא פיתחה. לייטריקס בחרה בגישה שמשלבת שימוש במודלים ברישיון פתוח, התאמה של המודלים האלה לצרכיה על ידי אימון נוסף, טיוב של פרמטרים לשיפור התוצאות וזמני הריצה, והכנסה של גישות וטכניקות מעולמות הגרפיקה ועיבוד התמונה, כדי לשלוט בתנועת המצלמה ובתנועת אובייקטים בווידיאו.
מה כוללת הפלטפורמה הזאת בפועל? יצירה של דמויות, לבוש, סגנון וסביבה שיהיו עקביים ככל הניתן בין שוטים שונים באותה הסצנה; החלפת סגנונות אמנותיים; החלפת הגדרות של דמויות; שליטה בתנועת המצלמה; מחיקה והוספה של אובייקטים; דיבוב של תנועת שפתיים בווידיאו לפי אודיו; והתאמה של קטעי מוזיקה לאורכי וידיאו שונים.
הזדמנות אדירה לסטארט־אפ ניישן
לייטריקס היא אחת החברות הישראליות הראשונות שעושה מהלך משמעותי בתחום הבינה המלאכותית והיא תשאף להיות החברה המובילה בעולם ה־AI בתחום שלה. ברור לי שחברות נוספות יצטרפו למרוץ הזה מהר, מאחר שעבור ישראל והסטארט־אפ ניישן מדובר בהזדמנות אדירה להוביל את המרוץ הזה.
הזדמנות זו מבוססת על פרמטרים חשובים: השקעות גדולות יותר במשאבי מחשוב ובפיתוח טכניקות אופטימיזציה להורדת עלויות ה־GPU (מעבדים גרפיים), היכולת להשיג נתונים לאימון המודלים, טיפוח קהילה של AI דרך שיתוף פעולה בין התעשייה והאוניברסיטאות, והסתגלות לפריצות דרך בתחום.
לחברות שינסו לפעול בדרך הזאת יש אפשרות לבנות שירותים בצד האפליקטיבי, לפתח מוצרים ושירותים למשתמשי קצה, שזה בעצם מה שלייטריקס עושים. בשורה התחתונה יש לתעשייה המקומית הזדמנות ללכת בדרכה של לייטריקס בדרך אל משתמשי הקצה וגם אל התאגידים. מה שהכי מרגש אותי באופן אישי הוא לראות את תעשיית ה־B2C בישראל ממשיכה לעשות דיספרשן לעצמה.
