גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוגרת פערים: ההכנסה מעבודה בחברה הערבית מזנקת יותר מכל מגזר אחר

עפ"י מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ההכנסה מעבודה בחברה הערבית זינקה ב-4% בשנה בממוצע בין 2012 ל-2022 ● "מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, ככל שיש יותר עובדים והשכר עולה, יש יותר תשלומי מסים, והתלות של החברה הערבית בסבסוד הממשלתי יורדת"

חלק מהאפקט נובע מהצטרפותן של נשים ערביות לשוק העבודה / צילום: Shutterstock, freevideophotoagency
חלק מהאפקט נובע מהצטרפותן של נשים ערביות לשוק העבודה / צילום: Shutterstock, freevideophotoagency

ההכנסה מעבודה בחברה הערבית זינקה ב-4% בשנה בממוצע בין 2012 ל-2022 - כך על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. מדובר בעלייה הניכרת ביותר בהשוואה לכל מגזר אחר בישראל: ההכנסה מעבודה של יהודים לא-חרדים עלתה ב-2.9% בשנה באותה התקופה, ושל חרדים - ב-2.2% בלבד.

בלעדי | התוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בהייטק מקוצצות בחדות למרות הצלחתן
התעשייה האווירית דיווחה על עסקת ענק. מה הקשר לביקור של היו"ר במרוקו?

מדובר על סכום ההכנסה מעבודה של כל בני ה-25-64, כך ששיעור זה כולל גם שינויים בהעסקה. כלומר, הצטרפות לשוק העבודה, גם בשכר נמוך - תעלה את השיעור הזה ולא תוריד אותו, ולהיפך - אבטלה של בעלי שכר נמוך תוריד את הנתון ולא תעלה אותו, דבר שעלול לשבש סטטיסטיקות רגילות של שכר ממוצע. כך שלמעשה, ניתן לומר בבירור שמבחינת הכנסה מעבודה - החברה הערבית מצמצמת פערים במהירות.

המחקר בוצע ע"י ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, בשיתוף עם ד"ר טלי לרום וד"ר עמית לוונטל. לדבריה, "רצינו לברר כמה החברה הערבית תורמת לתוצר בישראל? זו לא שאלה טריוויאלית,שכן נהוג למדוד תוצר לפי ענפים כלכליים ולא לפי אוכלוסיות. אבל אם ניקח את ההכנסות מעבודה, ברוטו, של אותה אוכלוסייה מסך כל ההכנסות מעבודה במשק - ניתן להעריך את התרומה הכלכלית שלהם".

ומה התוצאה? "מ-2004 עד 2012, חלק החברה הערבית בהכנסות מעבודה נע סביב ה-8%", אומרת תחאוכו. לשם השוואה, ערבים מרכיבים 21% מהאוכלוסייה הישראלית. ואכן נראה שלמעט עליות וירידות נקודתיות, הפערים נותרו בעיניהם "אבל מ-2012 עד 2022, ולמרות הקורונה שפגעה קשה בחברה הערבית, היה זינוק ל-10.5%". כלומר, החלק של החברה הערבית מההכנסה מעבודה עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה, אך בשנים האחרונות הפערים הולכים ומצטמצמים. ד"ר תחאוכו תציג את ממצאי המחקר מחר (ד') בכנס השנתי של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן.

שיעור הנשים הערביות העובדות הכפיל את עצמו

לפחות חלק מהאפקט נובע מהצטרפות לשוק העבודה, בייחוד של נשים ערביות: אם ב-2004 שיעור התעסוקה של נשים ערביות בין גיל 25 ל-64 עמד על 22.7% בלבד, ב-2022 הוא כבר עומד על 45.1%. כלומר - שיעור הנשים הערביות העובדות יותר מהכפיל את עצמו בזמן הזה. על פי תחאוכו, "אצל נשים, יש כאן גם עלייה בשיעורי התעסוקה, וגם עלייה בשכר. גברים ערבים כבר נמצאים בשוק העבודה, אבל גם אצלם - השכר עלה משמעותית".

תחאוכו מספרת עוד כי "יש עלייה ברמת החיים בחברה הערבית, וירידה בשיעורי העוני היחסי ביחס לשאר האוכלוסייה. זה מתבטא גם בעלייה בדירוג החברתי-כלכלי של ערים ערביות. מה זה אומר מבחינת הכלכלה הישראלית? מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, ככל שיש יותר עובדים והשכר עולה, יש יותר תשלומי מסים, והתלות של החברה הערבית בסבסוד הממשלתי יורדת".

כפי שפרסמנו ב"גלובס", מחקר אחר מראה שמשק הבית הערבי הממוצע מקבל יותר שירותי ממשלה מאשר משלם במסים, אך בצורה הרבה פחות קיצונית מאשר משק הבית החרדי הממוצע. בנוסף, מחקר זה נעשה על נתוני 2018, כך שייתכן והמצב היום טוב אפילו יותר.

ממה זה נובע? על פי תחאוכו "כבר מ-2003, בעקבות הקיצוץ בקצבאות, התחילה כניסה של אוכלסויות חלשות לשוק העבודה. מ-2007 התחילה לגבור המודעות לפוטנציאל של החברה הערבית, בעקבות דוחות OECD ומסקנות ועדת אור. התחילו תוכניות קידום לחברה הערבית, כמו החלטות ממשלה 929 ו-550 (תקאדום) ועוד תוכניות חומש ששאפו להגדיל את הפריון בעזרת השקעה בתשתיות פיזיות וחברתיות - וזה פשוט עובד. המדיניות הזאת אכן הגדילה את פריון העבודה, וזה בא לידי ביטוי בשטח".

"ככל שיש יותר מה לקחת, יש יותר את מי לסחוט"

אך לא הכל מגיע מבחוץ: "החברה הערבית עצמה עוברת שינויים תרבותיים. בעיני, אם ישכילו לנצל אותם דרך מדיניות נכונה, אפשר להוציא מזה אפילו יותר. יש רצון הולך וגובר של נשים לקבל עצמאות כלכלית ולצאת ללמוד, למשל". אך לדברי תחאוכו, דווקא לשיפור במצבה הכלכלי של החברה הערבית יש השלכות שליליות על הפשיעה, שניתן לראות בגל הרציחות בשנים האחרונות "ככל שיש יותר מה לקחת, יש יותר את מי לסחוט. המדיניות לא יכולה להתייחס רק לשוק העבודה, אלא צריך להסתכל גם על ההיבטים הביטחוניים והחברתיים הרחבים, ולתת מענה כולל. אם נושא הפשיעה היה מטופל, היה זינוק גדול אפילו יותר. במקום שנראה עלייה בפשיעה, זה יכול להפוך לעלייה בעבודה ובשכר".

"יש פוטנציאל גדול, של אוכלוסייה שבעשור האחרון הוכיחה שהיא המניה הכי לוהטת בשוק. אבל בפועל אנחנו רואים שעלולה להיות ירידה בתקציבים שמופנים לחברה הערבית. אם אנחנו רוצים להשקיע את המשאבים המוגבלים שלנו, אנחנו מחפשים מנועי צמיחה. החברה הערבית היום היא אחד ממנועי הצמיחה הכי חזקים שיכולים להיות".

עוד כתבות

השופט גלעד הס / צילום: דוברות הרשות השופטת

הדירה שלכם שווה יותר? השופט שמטלטל את שוק הנדל״ן

פסק הדין של גלעד הס בעניין שוויון התמורות בפינוי–בינוי שלח גלי הדף לשוק, אך עבור מי שעוקב אחריו לא מדובר בהפתעה ● ממתווה להיטלי ההשבחה בת"א, דרך פיצויי ההפקעה לקשישים ועד טיוטה מחייבת בסכסוך על שטח ● שופט המחוזי שמעצב מחדש את כללי הענף

אורי יהודאי וישי דוידי / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי

תוך שש שנים בלבד: בני הדודים המפורסמים יוצאים להנפקה גדולה

קרן ההשקעות פימי בדרך לרשום אקזיט משמעותי נוסף באמצעות הנפקת חברת התרופות הוותיקה מירושלים לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, שתציף עבורה רווח מוערך של מעל 1 מיליארד שקל ● אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום לשעבר המשמש כיום כיו"ר רפא וגם בן דודו של יו"ר פימי ישי דוידי, יהנה מאופציות בשווי 80 מיליון שקל

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר

בית המשפט קבע כי זוג קשישים לא יפונה מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת למרות החובות הכבדים שלהם ● עוד הוסיף בית המשפט בהתייחסו לתיק כי, במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין / צילום: דודי ועקנין

חברת הביטקוין של רובי ריבלין ויוחנן דנינו מצאה מיזוג חדש ותיכנס לבורסה בשווי של 85 מיליון שקל

לאחר שהמיזוג עם השלד פליינג ספארק נכשל, ביטקור קפיטל תתמזג עם איירטאצ' ● החברה עוד לא התחילה פעילות ואין לה לקוחות והכנסות ● בין השמות הנוצצים בחברה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו והשר לשעבר יזהר שי

לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה

שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?

אנחנו מכירים את שירות התעסוקה משלבי חיפוש העבודה, אבל מתברר שהוא חולש על נתונים חשובים ● לאילו מספרים הציבור יכול להיחשף, ומה אפשר ללמוד מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניתוח חברה / צילום: גל צלמים

זו הייתה חברת אנרגיה במשבר, עד שהיזם והבעלים זיהו תחום שהשוק פספס

מניית פריים אנרג'י זינקה מתחילת השנה ב–240%, אחרי שהחברה החליטה להתמקד באגירה והקמת מרכזי אנרגיה ● ההשקעה של להב אל.אר והשליטה המשותפת הובילו לצבר מרשים, אך מולו יעמדו אתגרים לוגיסטיים, ביצועיים וניהוליים, ותלות בתעריפי החשמל ● ניתוח חברה, מדור חדש

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים

כותרות העיתונים בעולם

ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מעוניינות לרכוש מערכת לייזר בעקבות המלחמה עם איראן, המדינות שהרוויחו מהעלייה במחיר הנפט, ובעולם נשמו לרווחה כשישראל לא זכתה באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

אילון מאסק בשיחת ועידה מצולמת בוועידת התחבורה החכמה / צילום: ניר שמול

אילון מאסק בוועידת התחבורה החכמה: בקרוב נשיק בישראל את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית

למרות שלא הגיע בסוף לביקור בוועידה לתחבורה חכמה, מנכ"ל טסלה אמר בשיחת ועידה כי הוא מעריץ את היזמות הישראלית והכריז: "טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה תגיע לישראל"● מאסק אמר כי בעתיד יהיו יותר רובוטים מבני אדם מה שלדבריו "יגדיל את הכלכלה העולמית פי מאה"

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

"90% מהקמפיינים עם משפיענים נעצרו במערכה האיראנית. הקהל פחות סובלני"

מבצע שאגת הארי הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

ח''כ גלית דיסטל-אטבריאן / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בליץ חקיקה ב-3 ימים: סערה בוועדת התקשורת לאחר פיצול חוק השידורים

על רקע החשש מפיזור הכנסת, ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר עפ"י הערכות, בתום התהליך היא צפויה להעביר את חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● מהם השינויים עקב פיצול החוק, ומה טוענים המתנגדים?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

בהלה בקרב מייצגים – יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, אשר קיבלו לפנות בוקר שיחות טלפון "חשודות" מרשות המסים ● מייצגים רבים שפנו אל גלובס מספרים כי מדובר באירוע מטריד שמטיל חשש כבד בנוגע לאבטחת המידע הרגיש שנמצא במערכת המיחשוב של הרשות ● רשות המסים: "מדובר בתקלה במערכת ממשל זמין, הנותנת שירות הודעות למשרדי הממשלה"

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח המפקח על הבנקים: ריכוזיים כמו שהיו, רווחיים יותר ומוטרדים ממתקפות סייבר

על פי הדוח של המפקח על הבנקים, הבנקים הציגו רווחי שיא בשנה החולפת ● עוד עולה בדוח כי הריכוזיות בבנקים כמעט ולא השתנתה, וכי סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל עמד על 3 טריליון שקל ● בשוק הנדל"ן נמצא ממצא מטריד והוא זינוק חד של 40% בהלוואות שקיבלו הקבלנים לממן את פרוייקטי הבנייה שלהם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הירידות בת"א מתמתנות, האירו בשפל של שלוש שנים מול השקל

ת"א 35 יורד ב-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.5% ● האירו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל ● IBI מוריד את מחיר היעד של הבנק הבינלאומי ● קרן פימי פרסמה תשקיף להנפקת חברת התרופות רפא בת"א ● קבוצת אירודרום הודיעה על שינויים בהנהלה, המניה מזנקת ● בנק אוף אמריקה: אם לא מכרתם במאי, תמכרו ביוני

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: השווי של הסטארט-אפ הישראלי מזנק ל-4 מיליארד דולר

דקארט מצרפת את אנבידיה לרשימת המשקיעים ומטפסת לשווי של 4 מיליארד דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו במסחר היום, והאם סקטור השבבים בדרך לתיקון?

דריכות שיא לאפשרות שתחודש המלחמה נגד איראן ● הבורסות בעולם חוזרות משבוע אדום, על רקע המתיחות הגאו־פוליטית וחששות האינפלציה ● תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, ויש מי שמזהיר מפגיעה בשוק המניות ● פרופ' ליאו ליידרמן: "נוצרו כל התנאים שיתמכו בהפחתת ריבית בישראל" ● אנליסטים מעריכים שמניות השבבים בדרך לתיקון: "חשופות למימושים ללא קשר לכותרות" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

משה ארבל / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עוד מעבר מהמגזר הציבורי לקבוצה של תשובה: משה ארבל בדרך לדירקטוריון מהדרין

השר לשעבר משה ארבל, שהודיע רק היום על התפטרותו מהכנסת, מיועד עפ"י הפרסומים להיות יו"ר דירקטוריון החברה הבת של קבוצת דלק העוסקת בחקלאות ובנדל"ן ● בספטמבר 2023 מונתה דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, למשנה למנכ"לית מהדרין ● יו"ר החברה הקודם הועסק בחצי משרה בעלות שנתית של כ־2.3 מיליון שקל

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים