גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוגרת פערים: ההכנסה מעבודה בחברה הערבית מזנקת יותר מכל מגזר אחר

עפ"י מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ההכנסה מעבודה בחברה הערבית זינקה ב-4% בשנה בממוצע בין 2012 ל-2022 ● "מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, ככל שיש יותר עובדים והשכר עולה, יש יותר תשלומי מסים, והתלות של החברה הערבית בסבסוד הממשלתי יורדת"

חלק מהאפקט נובע מהצטרפותן של נשים ערביות לשוק העבודה / צילום: Shutterstock, freevideophotoagency
חלק מהאפקט נובע מהצטרפותן של נשים ערביות לשוק העבודה / צילום: Shutterstock, freevideophotoagency

ההכנסה מעבודה בחברה הערבית זינקה ב-4% בשנה בממוצע בין 2012 ל-2022 - כך על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. מדובר בעלייה הניכרת ביותר בהשוואה לכל מגזר אחר בישראל: ההכנסה מעבודה של יהודים לא-חרדים עלתה ב-2.9% בשנה באותה התקופה, ושל חרדים - ב-2.2% בלבד.

בלעדי | התוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בהייטק מקוצצות בחדות למרות הצלחתן
התעשייה האווירית דיווחה על עסקת ענק. מה הקשר לביקור של היו"ר במרוקו?

מדובר על סכום ההכנסה מעבודה של כל בני ה-25-64, כך ששיעור זה כולל גם שינויים בהעסקה. כלומר, הצטרפות לשוק העבודה, גם בשכר נמוך - תעלה את השיעור הזה ולא תוריד אותו, ולהיפך - אבטלה של בעלי שכר נמוך תוריד את הנתון ולא תעלה אותו, דבר שעלול לשבש סטטיסטיקות רגילות של שכר ממוצע. כך שלמעשה, ניתן לומר בבירור שמבחינת הכנסה מעבודה - החברה הערבית מצמצמת פערים במהירות.

המחקר בוצע ע"י ד"ר מריאן תחאוכו, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, בשיתוף עם ד"ר טלי לרום וד"ר עמית לוונטל. לדבריה, "רצינו לברר כמה החברה הערבית תורמת לתוצר בישראל? זו לא שאלה טריוויאלית,שכן נהוג למדוד תוצר לפי ענפים כלכליים ולא לפי אוכלוסיות. אבל אם ניקח את ההכנסות מעבודה, ברוטו, של אותה אוכלוסייה מסך כל ההכנסות מעבודה במשק - ניתן להעריך את התרומה הכלכלית שלהם".

ומה התוצאה? "מ-2004 עד 2012, חלק החברה הערבית בהכנסות מעבודה נע סביב ה-8%", אומרת תחאוכו. לשם השוואה, ערבים מרכיבים 21% מהאוכלוסייה הישראלית. ואכן נראה שלמעט עליות וירידות נקודתיות, הפערים נותרו בעיניהם "אבל מ-2012 עד 2022, ולמרות הקורונה שפגעה קשה בחברה הערבית, היה זינוק ל-10.5%". כלומר, החלק של החברה הערבית מההכנסה מעבודה עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה, אך בשנים האחרונות הפערים הולכים ומצטמצמים. ד"ר תחאוכו תציג את ממצאי המחקר מחר (ד') בכנס השנתי של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן.

שיעור הנשים הערביות העובדות הכפיל את עצמו

לפחות חלק מהאפקט נובע מהצטרפות לשוק העבודה, בייחוד של נשים ערביות: אם ב-2004 שיעור התעסוקה של נשים ערביות בין גיל 25 ל-64 עמד על 22.7% בלבד, ב-2022 הוא כבר עומד על 45.1%. כלומר - שיעור הנשים הערביות העובדות יותר מהכפיל את עצמו בזמן הזה. על פי תחאוכו, "אצל נשים, יש כאן גם עלייה בשיעורי התעסוקה, וגם עלייה בשכר. גברים ערבים כבר נמצאים בשוק העבודה, אבל גם אצלם - השכר עלה משמעותית".

תחאוכו מספרת עוד כי "יש עלייה ברמת החיים בחברה הערבית, וירידה בשיעורי העוני היחסי ביחס לשאר האוכלוסייה. זה מתבטא גם בעלייה בדירוג החברתי-כלכלי של ערים ערביות. מה זה אומר מבחינת הכלכלה הישראלית? מעבר לתרומה הכלכלית הישירה, ככל שיש יותר עובדים והשכר עולה, יש יותר תשלומי מסים, והתלות של החברה הערבית בסבסוד הממשלתי יורדת".

כפי שפרסמנו ב"גלובס", מחקר אחר מראה שמשק הבית הערבי הממוצע מקבל יותר שירותי ממשלה מאשר משלם במסים, אך בצורה הרבה פחות קיצונית מאשר משק הבית החרדי הממוצע. בנוסף, מחקר זה נעשה על נתוני 2018, כך שייתכן והמצב היום טוב אפילו יותר.

ממה זה נובע? על פי תחאוכו "כבר מ-2003, בעקבות הקיצוץ בקצבאות, התחילה כניסה של אוכלסויות חלשות לשוק העבודה. מ-2007 התחילה לגבור המודעות לפוטנציאל של החברה הערבית, בעקבות דוחות OECD ומסקנות ועדת אור. התחילו תוכניות קידום לחברה הערבית, כמו החלטות ממשלה 929 ו-550 (תקאדום) ועוד תוכניות חומש ששאפו להגדיל את הפריון בעזרת השקעה בתשתיות פיזיות וחברתיות - וזה פשוט עובד. המדיניות הזאת אכן הגדילה את פריון העבודה, וזה בא לידי ביטוי בשטח".

"ככל שיש יותר מה לקחת, יש יותר את מי לסחוט"

אך לא הכל מגיע מבחוץ: "החברה הערבית עצמה עוברת שינויים תרבותיים. בעיני, אם ישכילו לנצל אותם דרך מדיניות נכונה, אפשר להוציא מזה אפילו יותר. יש רצון הולך וגובר של נשים לקבל עצמאות כלכלית ולצאת ללמוד, למשל". אך לדברי תחאוכו, דווקא לשיפור במצבה הכלכלי של החברה הערבית יש השלכות שליליות על הפשיעה, שניתן לראות בגל הרציחות בשנים האחרונות "ככל שיש יותר מה לקחת, יש יותר את מי לסחוט. המדיניות לא יכולה להתייחס רק לשוק העבודה, אלא צריך להסתכל גם על ההיבטים הביטחוניים והחברתיים הרחבים, ולתת מענה כולל. אם נושא הפשיעה היה מטופל, היה זינוק גדול אפילו יותר. במקום שנראה עלייה בפשיעה, זה יכול להפוך לעלייה בעבודה ובשכר".

"יש פוטנציאל גדול, של אוכלוסייה שבעשור האחרון הוכיחה שהיא המניה הכי לוהטת בשוק. אבל בפועל אנחנו רואים שעלולה להיות ירידה בתקציבים שמופנים לחברה הערבית. אם אנחנו רוצים להשקיע את המשאבים המוגבלים שלנו, אנחנו מחפשים מנועי צמיחה. החברה הערבית היום היא אחד ממנועי הצמיחה הכי חזקים שיכולים להיות".

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא