התעשייה האווירית דיווחה על עסקת ענק. מה הקשר לביקור של היו"ר במרוקו?

התעשייה האווירית הודיעה היום (ג') על הסכם בהיקף כמיליארד דולר לאורך תקופה של כחמש שנים עם מדינה שאותה היא מגדירה "צד ג'". להערכת החברה, מועד הסיום החזוי של העסקה הוא בשנת 2029. תע"א ציינה כי היא תעמיד לטובת הלקוח ערבויות בגין מקדמות, ביצוע ואחריות, בסכומים משתנים על פני קצב התקדמות הפרויקט. 

לגלובס נודע כי יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ נצפה בטיסה למרוקו, אך מהחברה נמסר בתגובה לגלובס: "אנו לא מתייחסים לנסיעותיו של היו"ר". לפי פרסומים זרים, מדובר בעסקת לוויינים שהתבשלה בשנה האחרונה בין ישראל למרוקו. 

● קל, מהיר וקומפקטי: הכטב"ם המתאבד החדש של ישראל 
● בחצר האחורית של סין: המדינה שהציגה מערכת הגנה אווירית ישראלית
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | עסקת הענק של ארה"ב והתחרות למערכת הנשק הישראלית 

עסקאות מרשימות 

העסקה הזו מתבצעת כשנה לאחר המכירה ההיסטורית של חץ 3 לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר (כ־12.9 מיליארד שקל). העסקה ההיא שברה את השיא הקודם של מכירת מערכת ברק 8 להודו ב־2017 תמורת 1.6 מיליארד דולר. המחויבות לגרמנים היא למערכת ראשונה בשנה הבאה, וכלל המערכות, שמיועדות לכיסוי גרמניה כולה, עד 2030.

לצד מכירת חץ 3, עסקה מרשימה נוספת הייתה של רפאל:  מכירת מערכת קלע דוד לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו (כ־1.2 מיליארד שקל). בעת שמערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים בחלל, מחוץ לאטמוספירה, קלע דוד מיועדת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני־ארוך וכן טילי שיוט. כפי שהומחש היטב במלחמת "חרבות ברזל", ישנה חשיבות רבה ליכולת הגנה אווירית רב־שכבתית שיש לישראל, עם חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית בשכבות הגבוהות, וקלע דוד וכיפת ברזל של רפאל בשכבות הנמוכות. 

העסקה הזו ממחישה את עמדת החברות הגדולות בנוגע להשפעת המעמד הגאו־פוליטי של ישראל על התעשיות הביטחוניות. אומנם אירוע ההרחקה של החברות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית בצרפת היווה מכה שיווקית לא פשוטה, אך המוצרים הישראליים עודם בעלי ביקוש גבוה. זאת, בגין שתי סיבות מרכזיות: בראש ובראשונה - טכנולוגיות ברמה הגבוהה ביותר בעולם, ומעבר לכך - מוכחות בשדה הקרב. היקף הפעלת האמצעים הישראליים במלחמת "חרבות ברזל", למשל מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" של רפאל, מוכיח ללקוחות את אמינות המוצרים.