רשות המסים / צילום: איל יצהר
בית המשפט המחוזי בלוד גזר כ-4.5 שנות מאסר בפועל על בעלים של חנות תכשיטים וחברה העוסקת בסחר בזהב, שביצע תרמית "קרוסלה" וסחר בזהב "שחור" בהיקף של יותר מ-503 מיליון שקל, תוך העלמת מע"מ בהיקף כ-73 מיליון שקל מהקופה הציבורית.
● כתב אישום נגד רואה חשבון: סייע ללקוח להעלים הכנסות בשווי מיליוני שקלים
● חשד: תושב נתניה לא דיווח על 20 מיליון שקל בחשבונות בנק בחו"ל
● נקלעתם למחלוקת מס עם רשות המסים? יש מה לעשות
תרמית "קרוסלה" (VAT Carousel Fraud) היא גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה, ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה. במקרים רבים התרמית כוללת השבת המוצרים שוב ושוב חזרה למדינה, מתוך כוונה להמשיך ו"לשאוב" את כספי המע"מ.
"רכיב המאסר בפועל מבטא את קביעת בתי המשפט אשר חזרו והדגישו את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית בכלל ולעבריינות מס בפרט. זאת נוכח התוצאות ההרסניות שלהן למשק, לכלכלה ולחברה ובהיותן עבירות שהן קלות לביצוע וקשות לאכיפה, ומשכך יש לנקוט יד קשה נגד עבריינים אלה".
הונאת מע"מ
על-פי כתב האישום, חנוך שאול פרוינד היה הבעלים והמנהל של חברת ח.ש. פרוינד בע"מ, חברה פרטית מוגבלת במניות ורשומה כעוסק מורשה, העוסקת בסחר בזהב. בנוסף ניהל פרוינד ביחד עם רעייתו חנות לממכר תכשיטים, ופעילות החנות נרשמה בספרי החברה ופעלה במסגרתה.
על-פי האישום, פרוינד ואחרים היו מעורבים במהלך השנים 2017-2016 בהונאת מע"מ באופן הבא: החברה ואחרים רכשו מפרוינד זהב מבלי תיעוד שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית (זהב שחור), וזאת במזומן ללא כל דווח לרשויות המס. פרוינד והחברה דאגו לכיסוי רכישת הזהב השחור באמצעות חשבוניות כוזבות שקיבלו מנאשם נוסף בפרשה וניכו אותן בספרי החברה. הנאשמים שילמו תמורת החשבוניות לנאשם הנוסף כאחוז משווי העסקאות.
על-פי האישום, למרות שהנאשמים רכשו את הזהב במחיר גבוה ממחיר הפיקס, ושילמו לנאשם הנוסף אחוז ממחיר העסקאות, הם מכרו את הזהב השחור במחיר הנמוך ממחיר הפיקס בכ-3%-4% ללקוחות שונים, ביניהם יצואני זהב. לאחר קבלת התשלום מלקוחותיהם, העבירו הנאשמים את הכסף בהעברה בנקאית או בהמחאות לחברה העוסקת בשירותים פיננסיים, אשר המירה את הכסף בחלקו למט"ח, פרטה את הכסף למזומן והעבירה אותו לנאשם הנוסף או למי מטעמו בתמורה לעמלה. הנאשמים קיזזו בספרי החברה במרמה את המע"מ שלכאורה שילמו לפרוינד ולחברה שבבעלותו וקיבלו את תמורתו מלקוחותיהם היצואנים, ובכך הושלמה הונאת המע"מ. הנאשמים הותירו בידיהם רווח שמקורו בפער שבין החזר המע"מ שקיבלו מהמדינה לבין סך רווחיהם של שאר שותפיהם להונאה.
סחר בזהב שחור בשווי חצי מיליון שקל
עוד עולה מהאישום כי בעקבות תיקוני חקיקה שניסו למנוע תרמיות מע"מ בתחום הזהב, הנאשמים שינו את שיטתם ממסחר במטילי זהב ובזהב לא מעובד - שהיו חושפים אותם לרשות המסים בעקבות החקיקה - למסחר בזהב המעוצב כתכשיטים בעיבוד קל. לשם כך אחרים סיפקו לנאשמים זהב בצורת תכשיטים בעיבוד קל, והנאשם הנוסף סיפק חשבוניות בהתאם. בנוסף שינו הנאשמים את יעד היצוא מבלגיה לסינגפור, כל זאת במטרה לעקוף את החוק שהיה עלול לחשוף את התרמית.
על-פי האישום, באופן זה, בתקופה קצרה, בין 2016 ל-2017, סחר פרוינד בזהב שחור בשווי של לא פחות מכ-503 מיליון שקל. סכום המע"מ שנגזל מהקופה הציבורית עומד על לא פחות מכ-73 מיליון שקל.
על-פי כתב האישום, הנאשמים ואחרים בפרשה ביצעו עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ וקבלת דבר במרמה המהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. הזהב השחור וכן התשלומים שאותם שילמו הנאשמים תמורתו, החזרי המע"מ שהתקבלו והגלגול שלהם, נחשבים לרכוש אסור כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון.
בגזר הדין של סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד, השופט עמי קובו, צוין כי "הנאשמים יצרו כסות חשבונאית לגיטימית לכאורה, באמצעות החשבוניות הכוזבות לרכוש אסור, ויצרו מצג כאילו רכשו את הזהב השחור מהנאשם הנוסף, וכאילו אכן שילמו לו ולחברות שאת החשבוניות שלהן סיפק, את הסכום המגולם בחשבוניות הכוזבות בגין הזהב השחור".
הפצה וקיזוז חשבוניות כוזבות
על-פי האישום הראשון, העוסק בהפצה ובקיזוז החשבוניות הכוזבות, החשבוניות שקיזזה החברה הן כוזבות משום שהעסקאות המתוארות בהן לא התקיימו, הסכומים הרשומים בהן אינם אמיתיים, והן נועדו לתת כסות חשבונאית כוזבת לזהב השחור שקנה הנאשם, במזומן וללא תיעוד חשבונאי כנדרש. החשבוניות הכוזבות הן בסכום (כולל מע"מ) של כ-488 מיליון שקל.
בגזר הדין של השופט קובו צוין כי "הנאשמים פעלו במרמה, עורמה ותחבולה וניכו מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כחוק במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בסך של כ-71 מיליון שקל; הכינו או קיימו פנקסי חשבונות כוזבים ופעלו במרמה, עורמה ותחבולה על-מנת להתחמק מתשלום מס הכנסה ומתשלום מע"מ; הוציאו חשבוניות מס כוזבות של הנאשמת לחברה אחרת בסך כולל של כ-55.7 מיליון שקל, כשהמע"מ הוא על סך של כ-8 מיליון שקל, זאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות עסקה לגביה הוצאו החשבוניות. את כל האמור עשו הנאשמים בנסיבות מחמירות בשל ריבוי העבירות וגובה המס ממנו התחמקו, תוך קיום תוכנית מרמה במטרה להונות את הרשויות".
על-פי האישום השני העוסק בהלבנת הון, בדצמבר 2015 פתחו פרוינד ובנו חשבון בנק על שמו של הבן, כאשר החשבון נפתח לצורך פעילות עסקית של פרוינד. במעמד פתיחת החשבון הצהיר הבן כי הוא הנהנה היחיד בחשבון, אף שבפועל הוא יועד לעסקי האב, שפעל כבעל השליטה בחשבון בלי לידע את הבנק בכוונה שפעילותו לא תדווח. סך הכספים שהעביר הנאשם דרך החשבון היה בהיקף של כ-2 מיליון שקל.
בנוסף ניהלו פרוינד והחברה חשבון בנק והעבירו מהחשבון את הכסף שקיבלו מלקוחותיהם בגין מכירת הזהב השחור המהווה רכוש אסור על-פי חוק איסור הלבנת הון. לאחר שעובדי הבנק חשדו בפעילות והתבקשו להפסיק פעילותם, הציג פרוינד מצג כוזב כאילו הנאשם הנוסף הוא ספק הזהב והסחר ביניהם לגיטימי, אף שבפועל אותו אדם סיפק חשבוניות כוזבות.
באישום שלישי, העוסק בהברחת טובין, נטען כי באוגוסט 2019 טס פרוינד לטורקיה, ולמחרת היום שב לישראל כשבמזוודותיו 22.8 ק"ג תכשיטי זהב בשווי של כ-1.2 דולר. "הנאשם יצא משדה התעופה דרך המסלול הירוק מבלי שהודיע לנציגי המכס על מטענו, ללא אישור ליבוא תכשיטים ומבלי ששילם מע"מ בגינם", צוין בגזר הדין.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון בעקבות הליך של גישור, במסגרתו הודו והורשעו פרוינד והחברה בכתב האישום המתוקן, והצדדים עתרו להטיל על פרוינד 53 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, לצד מאסר על-תנאי. הוסכם על חילוט כספים של פרוינד והחברה בהיקף כ-770 אלף שקל וכן על חילוט תכשיטים בשווי כ-1.3 מיליון שקל. עוד הוסכם על תשלום קנס בסך של 150 אלף שקל. המדינה עתרה לקנס נוסף שיוטל על פרוינד בסך של 200 אלף שקל, ואילו ההגנה ביקשה להימנע מהטלת הקנס הנוסף. במחלוקת זו הכריע השופט כי יוטל קנס נוסף בסך של 130 אלף שקל.