חילופי המידע בין רשות המסים בישראל לכ-100 מדינות באירופה, במסגרת הסכם ה-CRS, ממשיכים לסבך ישראלים שמחזיקים כספים בחו"ל: הפעם רשות המסים חוקרת חשד כי יורם שושתרי, תושב נתניה, לא דיווח על חשבונות בנק בחו"ל בהם עשרות מיליוני שקלים והעלים הכנסות משכר דירה. שושתרי הובא לבית משפט השלום לדיון בתנאי שחרורו מהחקירה ושוחרר על-ידי סגן הנשיא עופר נהרי בתנאים מגבילים.
● 4.5 שנות מאסר בפועל לסוחר זהב שביצע תרמית "קרוסלה" בהיקף של כחצי מיליארד שקל
● כתב אישום נגד רואה חשבון: סייע ללקוח להעלים הכנסות בשווי מיליוני שקלים
● נקלעתם למחלוקת מס עם רשות המסים? יש מה לעשות
מבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט עולה כי בעקבות מידע שהתקבל במסגרת נוהל CRS (common reporting standard) בין ישראל למדינות שונות בעולם, הנוגע לדיווח על חשבונות בנקים של תושבי ישראל במדינות זרות, התקבל מידע בפקיד שומה נתניה לפיו לשושתרי יש חשבון בנק שאינו מדווח. בעקבות כך נפתחה חקירה נגדו על-ידי פקיד שומה חקירות מרכז, בליווי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.
במהלך החקירה התברר כי לשושתרי יש מספר חשבונות בנק, חלקם תחת נאמנות, ובחשבונות אלה יש מעל 20 מיליון שקל. עוד עלה מהחקירה עד כה כי הנאמן באותה נאמנות הוא נהג מונית שחשב שהנאמנות סגורה או לא יצאה לפועל ועל כן אינו זכאי לתמורה משושתרי.
מכיוון שמדובר בנאמנות המוגדרת כנאמנות של תושבי ישראל, פקודת מס הכנסה מחייבת דיווח על הכנסות שנבעו לנאמנות וכן על משיכות וחלוקות שבוצעו מהנאמנות לנהנים. בנוסף, התעורר חשד כי שושתרי מפצל את ההכנסות שלו משכר דירה למסלולים שונים, ובדרך זו מסיט חלק מההכנסות החייבות במס למסלול שלכאורה פטור.
במסגרת החקירה נערכו חיפושים אצל מספר רב של מעורבים בפרשה, ושושתרי ונוספים מסרו את גרסתם.
עידן חילופי המידע
החקירה נגד שושתרי נולדה כאמור על רקע תקנות ה-CRS, אשר במסגרתן מקבלת ישראל מידע פיננסי על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה. זאת, כחלק חילופי המידע הבינלאומיים והמגמה העולמית של העשור וחצי האחרון, שבה העולם הופך לשקוף פיננסית, ומקלטי המס הלא-לגיטימיים נכחדים.
ישראל חתומה על יותר מ-50 אמנות למניעת כפל מס, שבמסגרתן התחייבו חלק מהמדינות להעביר מידע על הכנסות וכספים של ישראלים בין גבולותיהן. מכוח הסכמים אלה זורם לאורך השנים מידע לישראל על תושביה.
בנוסף, לרשות המסים מגיע כיום מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
במהלך 2019 עלתה השקיפות מדרגה במסגרת הסכם ה-CRS, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה ובמדינות נוספות. המוסדות הפיננסיים שנדרשים להעביר מידע לרשות המסים, כוללים גופים העוסקים בקבלת פיקדונות, בניהול נכסים פיננסיים, בהחזקה של נכסים פיננסיים עבור אחרים ובהשקעה בהם - בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה ועוד. המידע שנמסר כולל פרטים אודות החשבונות הפיננסיים ואת פרטי בעלי החשבונות, היתרות בחשבון והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון. המידע מועבר באמצעות מערכת ממוחשבת שאותה פיתחה רשות המסים .
בעקבות קבלת המידע החלה רשות המסים בשלהי 2019 בחקירות ומעצרים נגד ישראלים שהתברר כי החזיקו חשבונות לא מדווחים בחו"ל. ב-2022 חשפה הרשות עשרות חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל בהם הופקדו כספים לא מדווחים בהיקף של מעל 85 מיליון שקל.
*** חזקת החפות: יורם שושתרי הוא בגדר חשוד בלבד, לא הורשע בעבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
