עו''ד נטשה האוסדורף / צילום: תמונה פרטית
אם צפיתם בערוצי התקשורת הבינלאומיים מאז 7 באוקטובר, סיכוי סביר שראיתם את עו"ד נטשה האוסדורף מגינה על עמדת ישראל מול פאנל תוקפני של מומחים עוינים. במבטא בריטי ודיבור רהוט מצליחה האוסדורף להדוף את הביקורת ואף לשכנע בצדקתה של ישראל.
האוסדורף (34) היא עורכת דין למשפט בינלאומי החברה בארגון "עורכי דין בריטים למען ישראל" (UK Lawyers for Israel), שחברים מגנים בהתנדבות על זכויותיה המשפטיות של ישראל באירופה.
● הפרופ' מארה"ב שנאבקת משפטית בחמאס: "אני יודעת שזה מסכן את הקביעות שלי"
● שאלות ותשובות | "אפילו יותר דרמטי מחיסול סינוואר": איך תשפיע תקיפת מוחמד דף על המשך המלחמה
● הצוללת | כילד נערים ניאו-נאצים איימו להרוג אותו. היום הוא נלחם על כל יהודי שיורד מהארץ
לאחרונה השתתפה האוסדורף בעימות "מאנק" היוקרתי שמתקיים בקנדה. בעימות היא ייצגה את העמדה שלפיה אנטי-ציונות היא אנטישמיות, יחד עם העיתונאי הבריטי שקנה לו אף הוא שם כמגן ישראל, דאגלס מאריי. מולם ניצבו העיתונאים מהדי חסן מאל-ג'זירה וגדעון לוי מעיתון "הארץ". בסוף העימות הקהל תמך ברוב קולות בעמדה שייצגו האוסדורף ומאריי.
איך מתכוננים לעימותים כאלה?
"אני מתייחסת אל אנטי-ציונות כאל תת-קבוצה מודרנית של אנטישמיות ומתעסקת בנושא כבר למעלה מ-20 שנה, אז במובן הזה, לא היה צורך בהכנה ספציפית לדיבייט. למרבה הצער, ב-UK Lawyers for Israel אנחנו אוכלים, נושמים וישנים את התופעה הזו על בסיס יומיומי. עורכי הדין בארגון נלחמים בדה-לגיטימציה של ישראל, בהתקפות על המדינה ובכל עלילות הדם החדשות שצצות יותר ויותר בשנים האחרונות. מבחינת המכניקה של הדיבייט, היה חשוב לרענן את זיכרוני לגבי מה שאמרו חבריי לאופוזיציה (חסן ולוי, א"ו), במיוחד בעקבות 7 באוקטובר. ואף שזה לא היה מפתיע בהתחשב במוניטין של שניהם, הייתי מזועזעת מההיקף ומהקיצוניות של כל-כך הרבה ממה שנאמר באותו ויכוח".
האוסדורף מתייחסת לישראלים שנוקטים עמדה אנטי-ישראלית מובהקת כמי שיוצרים נזק גדול מכפי שנראה לעין. על גדעון לוי היא אומרת: "לוי על-פי הודאתו נמצא בשוליים הקיצוניים של החברה הישראלית. אני לא חושבת שמישהו בדיון הפנים-ישראלי המיינסטרימי לוקח אותו ברצינות. אבל מחוץ לישראל הוא נתפס כקול מייצג, והוא נושא חסד רב בקרב האנטי-ציונים, ששונאים את מדינת היהודים. הם משתמשים בו ככלי, קמע אפילו, כדי לקדם את מצגי השווא ואת השקרים שלהם על ישראל. התמיכה שלו בפומבי ברעיון של פתרון המדינה אחת, שהוא לשון אחר להשמדת מדינת ישראל כמדינה יהודית, היא אומנם ביטוי קיצוני ולא מייצג, אבל היא מקנה מידה רבה של אמינות למי שמקדם שקרים נגדה ומבקש את השמדתה".
בין הפטיש לסדן
בואי נדבר על תחום המומחיות שלך, המשפט הבינלאומי. איך ישראל הייתה צריכה להתייחס לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין בהאג? הרי ברור שבית המשפט היה מוטה נגדנו באופן קיצוני. אפילו נשיא בית הדין הוא לבנוני.
"ישראל תקועה בין הפטיש לסדן. בית המשפט הזה ביטל כל מראית עין של חוסר משוא-פנים, לא מעט בגלל אנשים עם רקורד קודם של אנטי-ישראליות בוטה. נשיא בית המשפט הנוכחי הוא מקרה נקודתי, אבל לא רק בגלל המדינה שמינתה אותו, לבנון, אלא בגלל הרקורד האישי שלו כשגריר באו"ם והאשמות שהוא השמיע נגד ישראל על פשעי מלחמה, אפרטהייד ואפילו טרור.
"במקרה הנוכחי היו מספר בקשות של דרום אפריקה לסעדים זמניים, עוד לפני שבית המשפט דן במהות התיק. עד כה בית המשפט דן ברצינות בארבע בקשות, שלוש מהן נבחנו בכובד-ראש והביאו לצווים שפורשו באופן שגוי לחלוטין על-ידי הקהילה הבינלאומית. שבית משפט יוציא באופן עקבי צווים שנשיא לשעבר שלו אמר שהוצגו או פורשו באופן שגוי - זה די יוצא דופן. במיוחד מול מקרים אחרים. מאלף להשוות זאת לנוסח הצו של בית המשפט מ-2022, שהורה על הפסקת הפעילות הצבאית של רוסיה באוקראינה. הצווים ההם היו מדויקים וברורים. לעומת זאת הצווים מול ישראל אמורפיים, לא ברורים ומפורשים באופן שגוי על-ידי מי שלא אוהד ישראל. למשל הטענה של רבים שבית המשפט קבע שיש חשד סביר שישראל מבצעת רצח עם; זה לא נאמר על-ידי בית המשפט בצווים שהוציא, אך השקר הצליח לחדור".
לדבריה, "ישראל קיבלה החלטה לשלוח צוות מאוד רציני לדיונים ולקחת את ההליך ברצינות, אך רפי שראינו, הפוליטיזציה של בית המשפט הייתה ניכרת, ובהתאם הכול התנהל בצורה מוטה בתקשורת הבינלאומית. דיוני בית המשפט המשודרים הללו היו אולי ההליכים הנצפים ביותר בבית הדין הבינלאומי לצדק בתולדותיו. והיה ברור מהאופן שבו הצוות המשפטי של דרום אפריקה הציג את התיק הפוגעני הזה נגד ישראל, שיש מעט מאוד שהם קיוו להשיג בשלב הצדק, בשלב המשפטי של ההליכים האלה. הכוונה האמיתית של דרום אפריקה הייתה לשחק בפני הגלריה הבינלאומית ולקדם את הטענות הפוגעניות הללו".
האוסדורף נזכרת כי "בשבוע שלאחר הדיון הראשון בבית הדין ראיינו אותי בתחנת ABC בדרום אפריקה, הגרסה הדרום-אפריקאית של BBC, והמקביל שלי בראיון אמר 'נפלא. אנחנו יכולים סוף-סוף להשתמש ברצח עם וישראל באותו משפט, ואף אחד לא יכול להגיד לנו אחרת'. זה מעיד מאוד על המוטיבציה כאן - להסיט את הדיון לכיוון מה שעושה ישראל במקום דיון על חובתה לרדוף אחרי מי שביצעו מעשי רצח עם ב-7 באוקטובר. למעשה להאשים את הקורבן או גרוע מזה, להאשים את הקורבנות בפשעים שבוצעו נגדם".
לדבריה, "התנהלות בית הדין מביאה לתוצאות הרות-אסון קודם כל עבור בית הדין עצמו. איבוד האמון במוסדות האלה פוגע בהם וביכולתם לפעול בצורה לגיטימית וראויה. קשה לדעת מה ישראל הייתה צריכה לעשות, אבל בכל מקרה המצב לא היה שונה משמעותית מבחינת התוצאה".
חלק מהקייס של דרום אפריקה התמקד באמירות של אנשי ציבור ישראליים, מה שיצר אמירה בשיח המקומי כאן, שכולם צריכים לשתוק שמא ישתמשו בדבריהם בבית הדין. זה נכון בעינייך?
"דרום אפריקה הציגה מצג שווא ברוב המכריע של הציטוטים שהביאה. בפרט, את כל אלה שהגיעו מאנשים עם השפעה ממשית על המדיניות. הרעיון שישראל הביאה את זה על עצמה, הוא מוטעה מאוד, כי כבר עשרות שנים, לא משנה מה ישראל עושה, ולא משנה מה הישראלים אומרים - האחריות מוטלת על ישראל בכל מקרה".
לדעתך בית הדין הפלילי יורה לעצור את נתניהו וגלנט? הם ייעצרו אם ידרכו על אדמת מדינות מסוימות באירופה?
"זו אנומליה מה שקורה כאן. הרי ישראל לא חתומה על האמנה של בית הדין, ואין לו כל סמכות לדון על הנעשה בטריטוריה. אני גרה בבריטניה, ושר החוץ הנכנס ממפלגת הלייבור דייוויד לאמי אמר שאם ייצא צו מעצר, בריטניה תאכוף אותו. יש כאן ממשל חדש, ואם אכן יוצאו צווים, גלנט ונתניהו יצטרכו להיזהר לאן הם הולכים. אבל אם בית הדין ייעתר לבקשת התובע ויוציא את הצווים, הם לא יהיו האחרונים. מלחמה דרך המשפט תתקיים לכל הכיוונים".
את מופיעה הרבה בתקשורת דוברת האנגלית, והתחושה היא שמזמינים אותך להתנגח ולא כדי לנהל דו-שיח. למה?
"חובתי המקצועית היא לעמוד על היישום הנכון של שלטון החוק. זה המניע העיקרי שלי. אני לא רואה את עצמי בתור עורכת דין של ישראל, גם אם כשמראיינים אותי, כך רואים ומזהים אותי. ההשלכות של מה שאנו רואים לא יורגשו רק בישראל, הן באמת מאיימות על הסדר המשפטי הבינלאומי בצורה רחבה יותר. אני מקווה שנגיע בסופו של דבר לנקודה שבה יתרחקו מהוויכוח ויהיו מוכנים להקשיב לעובדות ולחוק. זו זכות ותחושת חובה עצומה, שליחות שבוודאי לא אתעייף ממנה רק בגלל האופן שבו מתייחסים אליי באולפן".
בחירות מדאיגות
איך זה להיות היום יהודייה באנגליה? מדברים על עלייה המשמעותית בגילויי אנטישמיות שם.
"יש צעדות שנאה שבועיות, פרו-חמאסיות, שהשתלטו על מרכז לונדון, ורבים בקהילה מרגישים מאוימים ומותקפים, והחששות רק התגברו עם הממשלה החדשה. אני רק יכולה לקוות שהממשלה לא תפעל על-פי הרטוריקה של מערכת הבחירות, אבל כל האינדיקטורים אינם חיוביים. קבים מחברי מפלגת הלייבור דיברו על הכרה במדינת פלסטין, כיבוד צווי מעצר שיוציא בית הדין הפלילי נגד ישראלים, ואפילו דנים כעת בניסיון להטיל אמברגו נשק על ישראל. כל זה חלק מהסיפור. חלק נוסף הוא חמישה עצמאים שנבחרו לפרלמנט אך ורק על בסיס מצע אנטי-ישראלי; סוגיית הבחירות היחידה שלהם הייתה עזה. התופעה הזו משוכפלת בהחלט בחלקים אחרים של אירופה".