כילד נערים ניאו־נאצים איימו להרוג אותו. היום הוא נלחם על כל יהודי שיורד מהארץ

סבי מיוניס יו"ר לשכת המסחר ישראל־יוון, התכנסנו כדי לדבר על המהפך הכלכלי של יוון. עד לפני עשור היא הייתה במשבר כלכלי עמוק עד כדי חשש שתודח מגוש היורו. הבנקים נסגרו לכמה ימים ומשיכות מכספומטים הוגבלו ל־60 אירו ביום. כעת היא בנסיקה ואפילו הוכתרה זו השנה השנייה ברציפות כמדינה "מנצחת בכלכלה" בידי האקונומיסט. איך אפשר להסביר זאת?
"ב־2015 הייתה פאניקה גדולה. הכלכלה היוונית התכווצה ב-25% בזמן המשבר והאבטלה הגיעה ל-20%. הממשלה דאז בראשות אלכסיס ציפראס הייתה מטורפת. בהתחלה היא קידמה מדיניות ניצית מול תנאי ההחזר הנוקשים להלוואות שהעמידו האיחוד האירופי וקרן המטבע בפני יוון. ברגע האחרון ציפראס התעשת.

"האיחוד האירופי הזרים בשנים ההן המון כסף ליוון, כי הבנקים האירופיים - שהלוו אז כספים רבים לבנקים היווניים - היו בעצמם בסכנת נפילה. כך שהאירופאים הצילו את הבנקים שלהם יותר מאשר את יוון, אבל בסוף הם הצילו גם את יוון.

"אבל הסיבה העיקרית להתאוששות היא שיש לה ממשלה טובה".

● הצוללת | המומחית שמציעה הסבר מפתיע לחרם שהטילה טורקיה על ישראל
● העדויות שחושפות: איך נראים החיים עם התרופה המדוברת בעולם
● שתי ספינות מלאות נשק שחצו את מיצר גיברלטר ולימדו: זו החברה החדשה הכי טובה של ישראל 

את הממשלה הטובה הזו מוביל מאז 2019 קיריאקוס מיצוטאקיס, עם מפלגתו "הדמוקרטיה החדשה". טראומת המשבר דחפה את היוונים לעבר הימין הכלכלי.
"כן, ביוון הייתה תרבות שמאל חזקה מאוד במשך שנים רבות. מה זה אומר? היו הרבה עובדי מדינה שלא כל כך עבדו, אבל קיבלו הטבות. המדינה לא הייתה פתוחה להשקעות מחו"ל ולא הייתה באמת קפיטליסטית. אבל ממשלת ציפראס, שהייתה הממשלה השמאלנית המובהקת הראשונה, הרסה את המדינה. בעקבות ההרס הזה היוונים התפכחו מהשמאלנות".

 ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס. ''נוסך ביטחון במשקיעים זרים'' / צילום: Associated Press, Yorgos Karahalis

מיצוטאקיס כיכב באחרונה על שער מגזין TIME תחת הכותרת "האיש שרוצה שיוון תהיה סיפור הקאמבק של העשור". אתה מכיר אותו באופן אישי, נכון?
"כן, הוא היה שנתיים מעליי בתיכון ובתקופת האוניברסיטה בבוסטון נפגשנו מפעם לפעם (מיצוטאקיס למד בהרווארד - ה"ו). הוא מוכשר ורציני מאוד. בהרווארד הוא היה מצטיין המחזור. הוא היה צנוע, למרות שאביו כיהן כראש הממשלה (בשנים 1993-1990 - ה"ו). אגב, אביו היה ראש הממשלה היווני הראשון שהכיר במדינת ישראל ומשפחתו הצילה יהודים בשואה. אז אהבתי אותו גם בזכות זה".

הוא יכול היה לעשות כסף בארה"ב ובכל זאת בחר לחזור ליוון ולהיכנס לפוליטיקה. מהם מקורות המוטיבציה שלו?
"הוא מגיע ממשפחה פוליטית. זה כמו שלאב יש מפעל והוא מעביר את המפעל בירושה לילדים אם הם מוצלחים. קיריאקוס הוא פרפקציוניסט ווורקהוליק. בעיניי, אין ספק שהוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה ליוון אי פעם".

יש משהו שישראל יכולה ללמוד מהמהפך שהיה שם?
"קיריאקוס הוא ראש ממשלה מצוין, אבל אני משוכנע שאם גם הוא יישאר בתפקיד כמעט 14 שנה ברצף, זה לא יעשה טוב למדינה. אני מאמין במודל האמריקאי שלפיו נשיא לא יכול לכהן יותר משמונה שנים. יש אימרה באנגלית שלפיה "Power corrupts; absolute power corrupts absolutely".

יוון שואפת להיות סטארט-אפ ניישן

בוא נדבר על המהלכים עצמם. מה מיצוטאקיס וממשלתו עשו כדי לשקם את כלכלת יוון?
"הוא יישם רפורמת מס, שבתוכה יש הפחתה של מס חברות עד ל־20% בתוך שנתיים וצעדים שנועדו להילחם בהעלמות מס. יוון גם השתפרה מאוד בדיגיטציה. עד לפני הקורונה אי אפשר היה לעשות כמעט שום דבר אונליין, והיום יש לא מעט שירותים ממשלתיים שמונגשים דיגיטלית. הביורוקרטיה פחות מסורבלת ויותר קל לפטר עובדים. אלה צעדים שהיה ברור שצריך לעשות, אבל אף אחד לא עשה לפניו".

המגזר הציבורי ביוון היה מנופח מאוד. מיצוטאקיס גם נקט צעדים כדי לייעל אותו?
"כן, היום הוא קטן יותר ודיגיטלי יותר וכבר לא צריך לעמוד חמש שעות בתור כדי לקבל שירות בסיסי. מכיוון שקיריאקוס משכיל ורציני, הוא גם נוסך ביטחון במשקיעים זרים. משקיעים פוטנציאליים שהיו נפגשים עם ציפארס, ראש הממשלה הקודם - אני לא חושב שהיו רוצים להשקיע ביוון אחרי כן".

למה, מה הם היו שומעים?
"ציפראס לא דיבר אנגלית. הוא לא ידע שום דבר בכלכלה. זו הייתה בדיחה".

 אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון לשעבר. ''הרס את המדינה'' / צילום: Associated Press, Thanassis Stavrakis

איך צומצם החוב העצום שהיה ליוון לאיחוד האירופי?
"יוון קיבלה הלוואות מאירופה בריבית אפס, אז זה עזר מאוד. במקביל ההוצאות צומצמו דרסטית. ציפראס החל בכך, והממשלה הנוכחית המשיכה. היו קיצוצים בפנסיות ובמשכורות, והועלו מסים גם על נדל"ן. מחירי הנדל"ן ירדו עוד יותר בשל כך. ישראלים ומשקיעים אחרים באו וקנו בזול, ומאז המחירים עלו".

האזרח הקטן ביוון מרגיש את השיפור הכלכלי? יוונים רבים מספרים שקשה להם לסגור את החודש. המשכורת הממוצעת היא 1,200 יורו בחודש ויוקר המחיה עלה.
"לא קל להם, ועדיין המצב טוב יותר בהשוואה לעבר כי שוק התעסוקה חזק יותר. כיום שיעור האבטלה הוא סביב 10% אבל יש גם הרבה עבודה בשחור".

בתחילת 2023 ראיינתי לגלובס את אדוניס גיאורגיאדיס, אז שר הפיתוח וכיום שר הבריאות, שאמר שהסטארט־אפ ניישן הישראלי הוא השראה ליוון והוסיף: "אנחנו מעריצים אתכם ורוצים להעתיק אתכם". אכן, בשנים האחרונות הגיעו ליוון מותגי טק ופארמה רב־לאומיים, ממיקרוסופט וגוגל ועד פייזר ואמזון. זה הסטארט־אפ ניישן הבא?
"לא כמו בישראל. זה ייקח זמן. אבל זו מגמה חיובית כי לא הייתה תעשיית טק ביוון עד היום. יוון אטרקטיבית כי יש אצלה מהנדסים שמשתכרים הרבה פחות בהשוואה לישראל וארה"ב".

כמה פחות?
"משכורת ממוצעת של מהנדס היא כ־10,000 שקל בחודש, ובישראל היא פי שלושה מכך. האם יהיה ביוון אקוסיסטם משמעותי? זה תלוי בהרבה פרמטרים, בהם גם מי יהיה ראש הממשלה שיבוא אחרי קיריאקוס. סך הכול אני אופטימי לגבי העתיד של יוון. לפני עשר שנים הייתי מאוד פסימי".

"לראשונה מבינים ביוון שהמלחמה של ישראל צודקת"

המהפך של יוון נוגע גם לאנטישמיות. עד לפני כמה עשורים היא הייתה אחת המדינות הכי אנטישמיות באירופה וכיום היא בת־ברית של ישראל. מה הייתה תגובת הממשלה למועמדת של יוון לאירוויזיון מרינה סאטי, שניסתה להשפיל את עדן גולן כשעשתה תנועות של נמנום בזמן שעדן דיברה?
"גם הממשלה וגם רבים בציבור היווני התנגדו לזה. האנטישמיות ביוון מאוד עמוקה, והרוב עדיין מתנגדים לישראל. בכל זאת, יש שינוי. לראשונה יש יוונים שמבינים שהמלחמה שלנו היא מלחמה צודקת. היוונים כל כך שונאים את ארדואן שהם חושבים שאם הוא מתריס נגד ישראל, אז הם יהיו דווקא בעדנו".

כילד וכנער ביוון חווית אנטישמיות רבה.
"בהחלט. לכן כבר בגיל צעיר החלטתי לעלות לארץ. למדתי בבית ספר יווני-אמריקאי אליטיסטי מאוד (Athens College - ה"ו). בשנות השמונים הממשלה של דאז אנדראס פפנדראו הייתה אנטי־ישראלית ואנטישמית. יאסר ערפאת ביקר ביוון לעתים קרובות".

מה שמעת כילד?
"'יהודי מסריח', 'נעשה מהם סבון', דברים קשים מאוד".

אחד מאותם נערים שהתעללו בך, מאקיס וורידיס, הוא כיום שר בכיר בממשלה.
"הוא הקים בבית הספר קבוצה ניאו־נאצית. החבר'ה שם ציירו גרפיטי של צלבי קרס על קירות בית הספר ועל השולחן שלי, ואפילו התקשרו להורים שלי כדי לבשר להם שיהרגו אותי. ב־2019, לפני שמיצוטאקיס מינה את וורידיס לשר, הוא כנראה אמר לו: או שתתנצל או שתתפטר. וורידיס התנצל, אבל אני לא חושב שזו הייתה התנצלות כנה".

גם השר גיאורגיאדיס ביטא בעבר עמדות אנטישמיות. אבל כיום הוא מתנסח אחרת לגמרי, עם אמירות כמו "במשרד שלי יש ארבעה דגלים: יוון, ארה"ב, האיחוד האירופי וישראל".
"גיאורגיאדיס חזר בתשובה. עם הזמן הוא הבין שכדי להתקדם בפוליטיקה הוא צריך לשנות את העמדות הקיצוניות שלו".

"אנשים שואלים אותי על נדל"ן ביוון. זה שובר את הלב"

מתי עלית לישראל?
"עשיתי עלייה לפני 18 שנה. זה קרה אחרי אקזיט. בשנת 2006 מכרתי קרן גידור שהקמתי עם שותף, בשם CMA, לבנק שוויצרי בשם EFG אינטרנשיונל. את הקרן הקמנו באירופה בסוף שנות התשעים. בשיא הפעילות של הקרן היו לנו 40 עובדים וניהלנו נכסים בהיקף של 3.2 מיליארד דולר. התגוררתי אז בז'נבה. עשרה ימים אחרי המכירה עליתי לישראל".

מכרת את החברה כדי לעלות?
"כן, אני תמיד צוחק שציונות היא דבר מאוד רווחי, כי שנתיים אחרי המכירה פרץ המשבר הכלכלי של 2008, שפגע אנושות בתחום ההשקעות. המשכתי לנהל את החברה מישראל במשך שלוש שנים. הייתי חצי מהזמן בחו"ל, ואחרי כן עזבתי לגמרי.

"במקביל הקמתי עמותה ששמה 'הבוגרים' בשותפות עם אירנה ולאוניד נבזלין (בעל הון ישראלי־רוסי, שמחזיק ב-25% ממניות עיתון הארץ - ה"ו). היא מעניקה מלגות לימודים לסטודנטים מהפריפריה. נוסף על כך, אנחנו מממנים תרופות לילדים חולי סרטן שנמצאות מחוץ לסל הבריאות. לא באתי ממשפחה עשירה והתקבלתי לאוניברסיטת ברנדייס, בזכות מלגה. לכן חשוב לי להעניק לאחרים את מה שאפשר לי נקודת זינוק בחיים".

מה הפרויקט הבא שלך?
"אני חושב שישראל זקוקה לעלייה משמעותית של יהודים ליברלים מכל העולם. אבל לחיות כאן זה לא דבר קל - גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית. יקר לחיות בארץ. מנגד, האנטישמיות משתוללת בעולם. פתרון יכול להגיע מצדם של מיליארדרים יהודים. יש הרבה מאוד מיליארדרים יהודים כיום בעולם (ברשימת 50 האנשים הכי עשירים של פורבס ל-2023 היו 16 יהודים, ייצוג של 32% - ה"ו).

"המיליארדרים האלה חייבים לממן יהודים ליברלים שרוצים לברוח מהאנטישמיות בארה"ב, באירופה ובכל מקום אחר. יש לי דרך ליצור קשר עם חלקם ואני מתכוון לעשות זאת. ישראל לא צריכה עוד בניין של בית חולים או עוד גן ילדים. היא צריכה עלייה".

נראה שמתחת לרדאר החלה מגמה הפוכה, של ירידה שקטה.
"יש לי בעיה עם אנשים שעוזבים. יש הורים מהגן ובית הספר של הבנות שלי שמתייעצים איתי לגבי נדל"ן ביוון כדי שיהיה להם לאן לברוח. זה שובר לי את הלב. אנחנו חייבים להישאר פה ולהילחם על המדינה שלנו. ליוון אפשר לנסוע לחופשה. לא צריך לעבור לשם. זה לא פתרון.

"לפעמים אנחנו שוכחים מה הקמנו פה. זה פלא. כל כך הרבה אנשים מתו בשביל המדינה הזאת. עוד לפני המלחמה היינו על סף מלחמת אזרחים".

מה נותן לך תקווה בימים אלה?
"יש פה הון אנושי מדהים וחדשנות מטורפת. לכן אני חושב שמבחינה כלכלית אנחנו נמצא את הדרך. אבל הבעיות הביטחונית והחברתית שלנו מטרידות אותי מאוד. אני מאושר שיש לי שתי בנות ולא בנים, אם היו לי בנים הייתי בחרדה. למרות הכול, אני מאמין בישראל ומאמין שנעבור גם את זה".