גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יגן על כבלי האינטרנט התת-ימיים של ישראל מפני חיזבאללה?

תוך התמודדות עם שלל חזיתות, ישראל צריכה לזכור שגם מתחת למים טמון איום - לאינטרנט שלה: לרוסיה וכנראה גם לחיזבאללה יש יכולת לתקוף את הכבלים התת–ימיים שלה ● עם צמיחה ממוצעת של 16.7% בשנה בשוק זה, התלות בכבלים התת־ימיים צפויה להעמיק, אבל גורם מהמדינה שיפקח על ההגנה עליהם - אין ● גלובס צולל למים העמוקים של האיומים שלא הובאו מספיק בחשבון

מפת הכבלים התת–ימיים האזורית / צילום: מתוך אתר Submarine Cable Map
מפת הכבלים התת–ימיים האזורית / צילום: מתוך אתר Submarine Cable Map

מאז 7 באוקטובר ספגה ישראל מתקפות מאויביה בכל החזיתות: באוויר מתקפות עזות של טילים וכטב"מים; ביבשה בקרבות מול חמאס בעזה ובצל איום חדירות מחבלים דרך מנהרות; ובים עם החבירה של המורדים החו'תים לחזית נגד היושבים בציון. אלא שחזית אחת מגיעה מאותו כיוון, אבל הרבה יותר עמוק. מהם האיומים המרחפים בחזית שמתחת לפני הים - הכבלים התת־ימיים שנחוצים לישראל לצורכי תקשורת?

הדרך היצירתית של רוסיה ליירט מל"טים מתאבדים 
שתי ספינות מלאות נשק שחצו את מיצר גיברלטר ולימדו: זו החברה החדשה הכי טובה של ישראל 

המיקום גלוי לכל

האתגר הביטחוני הראשון הכרוך בכבלים תת־ימיים תקף לגבי כל מדינה. די לפתוח את אתר Submarine Cable Map ובו לראות את תוואי כלל הכבלים בעולם, שעוביים לכל היותר 20 ס"מ בלבד. בישראל פועלים ככל הניתן להסתיר את המיקומים המדויקים של הכבלים, את מיקומי הנחתם בחוף ובים סמוך לו. לדוגמה, ידוע כי כבל IC-1 מקשר בין חיפה לבין נהריה, אך נקודת הכניסה המדויקת ביותר שלו לא ידועה - סביר כי בהשפעת האיום של חיזבאללה. לפי מכון עלמא, לארגון הטרור השיעי הלבנוני יש בסבירות גבוהה צוללות ננס מדגם "ע'דיר" האיראני, שאורכו כ־29 מטרים ויכול לשאת כוח קומנדו של 18-10 איש. ברשותם עשויים להיות כצב"מ: כלים צוללים בלתי מאוישים, שעלולים לאיים על אותם כבלים.

תחום הכבלים התת־ימיים בישראל כבר נפגע מהשפעות המלחמה, כפי שפורסם בגלובס. פריסת הכבלים התת־ימיים רמאן וסינטוריון, המיועדים לחצות את ישראל, ירדן וערב הסעודית כדי לבזר סיכונים מול החות'ים, מתעכבת, נוכח החלטת הרשויות בריאד שלא להנפיק את הרישיונות הנדרשים והסכנות הגוברים בתחום מצד המורדים.

95% מתעבורת הנתונים העולמית מתבססת על קרוב ל־500 כבלים תת־ימיים בעולם, כשאורכם הכולל כ־1.3 מיליון ק"מ - יותר משלוש פעמים הדרך מכדור הארץ לירח. היקף ההעברות הפיננסיות שעובר דרכם מסתכם ב־10 טריליון דולר בשנה. המודעות העולמית אליהם גברה בתשעת החודשים האחרונים בגלל המורדים החות'ים. שליחיה של איראן בתימן הובילו את מרבית ענקיות הספנות להימנע ממעבר בים האדום, שדרכו חוצים 16 כבלים מהמזרח הרחוק לאירופה, המעבירים כ־180 טרה־בייט לשנייה. החות'ים כבר גרמו לנזק כאשר ב־18 בפברואר פגעו באוניית הסוחר בבעלות בריטית "רובימאר" (Rubymar). זו הורידה עוגן, שקרע שלושה כבלים. האירוע, לפי חברת HGC גלובל קומיוניקיישנס, גרר פגיעה קשה בתקשורת במזרח התיכון.

גם הרוסים בתמונה

האיומים הישירים על ישראל בעולם הימי והתת־ימי לא נעצרים בחיזבאללה ובחות'ים. הפטרונית שלהם, איראן, מחזיקה בשני כוחות ימיים שונים: הצי האיראני, שמשויך לצבא איראן ומונה כ־18 אלף חיילים, והצי של משמרות המהפכה, שפועל תחת מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי ומונה כ־20 אלף חיילים נוספים. במסגרת הצי של הצבא מפעילה איראן, בין השאר, שלוש צוללות תקיפה וכ־15 צוללות ננס שגם להן יכולות לפגוע בכבלים.

איום בלתי מבוטל נוסף מגיע מרוסיה. סא"ל אלי גינסברג ז"ל, ששירת כקצין בשייטת ואחר כך כמפקד יחידת הלוט"ר בשנים 2023-2020, הספיק - לפני נפילתו בקרב בקיבוץ בארי עם פתיחת המלחמה - לכתוב את הספר "האתגרים בהגנה על תשתיות תת־ימיות: כבלי תקשורת תת־ימיים, סכנות איומים ומענה ברמה הלאומית". שם הוא פירט, בין השאר, על האיום הרוסי במזרח הים התיכון, שמתבסס על בסיס הצי בנמל טרטוס שבסוריה.

גינסברג ז"ל ציין כי הרוסים מפעילים אוניות ביון כמו "יאנטר", שפועלת במסווה של אוניית מחקר אזרחית במרחב מזרח הים התיכון, אזור שופע כבלים תת־ימיים. בספטמבר 2017 אותרה הספינה הזו פועלת דרומית לקפריסין, בעת שעשתה נתיב היקפי מול חופי ישראל, לבנון וסוריה. לאונייה זו יש יכולות סריקה ואיתור מתקדמות בקרקעית הים, וכן נושאת כלים תת־ימיים, מאוישים או לא, המסוגלים להגיע לעומק של כ־6 ק"מ. כלומר, ניתן לומר כי לרוסיה יש את היכולת להגיע לכל אחד מכבלי התקשורת התת־ימיים של ישראל.

איפה הפיקוח?

למרות התמונה המטרידה העולה מחיבור האיומים כלפי ישראל, הרגולציה על פריסת כבלים תת־ימיים זניחה מאוד. כל שצריכה חברה פרטית כדי לפרוש כבלים תת־ימיים הוא רישיון מפעיל ממשרד התקשורת, ותו לא. לגלובס נודע מפי גורמים המעורים בפרטים כי מרגע שקיים רישיון המפעיל, פריסת כבל התקשורת מתבצעת על בסיס החלטות החברות הפרטיות - ללא שום פיקוח מהותי.

בניגוד לתשתיות תת־ימיות מתחום הגז הטבעי, למשל, שבהן נדרשות הזכייניות לאישור מסודר ממשרד האנרגיה והתשתיות, את תוואי כבלי התקשורת קובעות חברות כבלי התקשורת ללא תיאום עם שום מפקח. אם נוצר מצב שבו נדרש כבל התקשורת לעבור בתוואי של תשתיות הגז, שתי החברות העסקיות משני התחומים נדרשות לפתור את העניין בינן לבין עצמן בלבד - ללא מעורבות רגולטור.

מעבר לכך, אין לאף גוף מדינתי שום אחריות ביטחונית חוקית בנוגע לפיקוח על הגנת אותם כבלים תת־ימיים. המדינה לא מקצה לכך משאבים והנושא נופל בין חיל הים, משטרת ישראל והחברות הפרטיות שהכבלים בבעלותן. והתוצאה: אין אף גורם שמוגדר כבעל הסמכות לוודא כי אין גורם עוין שמתקרב, עוקב או פוגע בכבלים. בשורה התחתונה, רק אם כבל ייחתך ויהיו ניתוקי תקשורת - יתגלה המשבר. ייתכן כי התנהלות שכזו מונעת מירושלים ליהנות באופן נרחב יותר מהמיקום האסטרטגי ומהביקושים הצומחים לכבלים התת־ימיים.

בתגובה לשאלת גלובס מדוע משרד התקשורת אינו הגוף שקובע לחברות את תוואי כבלי התקשורת התת־ימיים במים הכלכליים של ישראל, מסר המשרד: "משרד התקשורת הוא גוף מאסדר ולא מתכנן. זה נכון לכל התחומים ובא לידי ביטוי באופן תקצובו. כך קורה גם מול חברות התקשורת. הן מתכננות את התשתיות באופן עצמאי והמשרד אינו מתערב, אלא מסייע היכן שנדרש".

על השאלה מהי הסיבה שמשרד התקשורת אינו הגורם המתכלל של כלל היבטי כבלי התקשורת התת־ימיים במים הכלכליים של ישראל, כפי שלמשרד האנרגיה הסמכות בתחום תשתיות האנרגיה התת־ימיות, השיבו: "משרד התקשורת עוסק ואחראי על קידום תחום התקשורת וישנם משרדים אחרים שלהם יש עניין וסמכויות בנושא כמו מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ואחרים. אנו כממשלה פועלים כתף אל כתף כדי לקדם נושא זה בדומה לאחרים".

לבסוף, על השאלה למה אין אף בעל תפקיד עיקרי העוסק בהגנה על כבלי התקשורת התת־ימיים, ענו ממשרד התקשורת כי "גם בתחום זה, ישנה חלוקת אחריות וסמכות בין גופים שונים וכל גוף ורשות עוסקת ומנחה בהתאם למומחיותה וסמכויותיה". כלומר: העניין נופל בין הכסאות, ואם יהיה משבר? אחריי המבול.

למצרים זה עובד יפה

בעוד ישראל משתרכת מאחור, המעצמה האזורית בתחום כבלי התקשורת היא דווקא מצרים, שבשטחה עוברים לא פחות מ־90% מתעבורת המידע בין אסיה לבין אירופה וכ־17% מכלל תקשורת האינטרנט העולמית. המדינה בעלת המיקום האסטרטגי והתוואי הנוח, יצרה תחת חברת Telecom Egypt הלאומית מערך מרשים בקנה מידה בינלאומי של כבלי תקשורת שמקשרים בין מדינות העולם. כיום, כמעט כל כבלי התקשורת שמחברים בין אסיה לבין אפריקה ואירופה חוצים דרך מצרים, מה שמבטיח למדינה הכנסות רבות דרך Telecom Egypt.

במטרה למקסם את הרווחים, החברה הלאומית היא הגוף היחיד שמתפעל את המסדרון הטרנס־מצרי שכולל כמה נתיבים שדרכם חוצים 15 כבלים שונים. אותו מערך כולל תשתיות כבלים שמחברים את הים האדום עם הים התיכון בכמה נתיבים יבשתיים, דרך מצרים עצמה או חצי האי סיני. נמנע סיכון בפגיעה בחלק מהכבלים, שכן במים הרדודים של תעלת סואץ לא עובר ולו כבל אחד. המצרים יצרו פתרון רוחבי שבו הכבלים היבשתיים חוצים את המדינה בתעלות קבורות באדמה.

קרוב לוודאי שנשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי שבע רצון מהדוחות הכספיים של חברת הטלקום הלאומית שלו. זו סיימה את 2023 עם הכנסות של 56.7 מיליארד לירות מצרים (כ־1.19 מיליארד דולר), צמיחה של 28% ביחס לשנת 2022. בד בבד, ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) זינק בתוך שנה ב־30% לשיא היסטורי של 22.7 מיליארד לירות מצריות (כ־480 מיליון דולר).

עבור קהיר, שמצויה במשבר כלכלי חמור, כל הכנסה היא חשובה מאוד. מתקפות החות'ים על אוניות סוחר בים האדום לא פגעו רק בישראל בצורה משמעותית, אלא גם במצרים; תעלת סואץ, השער הצפוני של הים האדום, הוא מקור ל־2% מהתמ"ג שלה. בקהיר כבר הודו כי הכנסות המדינה מהתעלה צנחו ב־40%-50% בצל מתקפות החות'ים. Telecom Egypt לא תכפר על ההפסדים האדירים הללו, כי אם רק על חלקם.

עם הפנים קדימה

5% מתעבורת הנתונים מתבססת על לוויינים ו־Market Reports World העריכו בשנת 2021 את שוק הלווינים העולמי בשווי של כ־375 מיליארד דולר, עם צמיחה שנתית שצפויה לעמוד על 6.34% עד 2027. ואולם, חרף השימוש הגובר בלוויינים, התלות העולמית בכבלים תת־ימיים לא צפויה לקטון. זאת נוכח ההישענות הגוברת על טכנולוגיות מידע ועל "האינטרנט של הדברים" (IoT) - רשת האובייקטים הפיזיים שמוטמעים בחיישנים ובתוכנות לצורך החלפת נתונים עם מכשירים מקבילים. מול אותה צמיחה צפויה בגזרת הלווינים, העריכה חברת מחקרי השוק ReportLinker כי שוק ה־IoT העולמי יצמח מכ־300 מיליארד דולר ב־2021 לכ־650 מיליארד דולר ב־2026. זוהי צמיחה שנתית ממוצעת של 16.7%, ועמה התלות בכבלים התת־ימיים צפויה להעמיק.

עוד כתבות

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח בעליות שערים ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023