רו"ח אריאל פטל, סגן נשיא לשכת רואי החשבון; ורו"ח חן שרייבר, נשיא הלשכה / צילום: עינת לברון, ראובן קפוצ'ינסקי
עדכון: ב-18.7.24 התביעה של פטל נמחקה בהמלצת בית המשפט.
ב-11 באוקטובר השנה מסתיימת כהונתו של נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר. את הבחירות לנשיא החדש קבעה הלשכה ל-24 בספטמבר ולא באוקטובר.
● כך נחשף הסוד השמור של תעשיית רואי החשבון
● בלי הסכם ממון: כך תחולק בגירושים דירה שנרכשה מכספי אחד מבני הזוג
● אב ושני בניו חשודים בהעלמת 15 מיליון שקל משכירות
המועמד היחיד שביקש להתמודד מול שרייבר, סגנו רו"ח אריאל פטל, נפסל על-ידי ועדת הבחירות בנימוק כי אינו עומד בתנאי הסף, שלפיו על המועמד להשלים שלוש שנות חברות בוועד המרכזי של הלשכה. זאת למרות שבאוקטובר 2024 ישלים פטל קדנציה של שלוש שנים. המשמעות היא ששרייבר יהיה המתמודד היחיד וייבחר אוטומטית.
על-פי התקנון של לשכת רואי החשבון, ניתן להציע מועמד רק אם היה חבר הוועד המרכזי לא פחות משלוש שנים. את הצעת המועמדות יש להגיש על-פי התקנון 60 ימים מראש לפני מועד הבחירות, כך שפרשנות לקונית יכולה להביא לכך שרק מי שיכהן שלוש שנים וחודשיים בזמן מועד הבחירות יוכל להתמודד.
הפרשנות שלה טוען פטל היא שיוכל להתמודד מי שביום הבחירות השלים שלוש שנות קדנציה, מאחר שלוועד נבחרים במסגרת הבחירות המתקיימות כל שלוש שנים.
פטל הגיש ערעור לבית הדין של הלשכה, שסירב לאפשר לו להיות מיוצג, אך הערעור נדחה. בעקבות זאת, פטל הגיש השבוע תביעה ובקשה לסעדים זמניים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הבקשה הוגשה למחלקה הכלכלית במחוזי, אך בית המשפט קבע כי לא מדובר בעניין כלכלי, ולכן הבקשה הועברה למחלקה האזרחית של בית המשפט, והדיון נקבע ל-18 ביולי. פטל מבקש מבית המשפט לחייב את הלשכה לאפשר לו להתמודד, או לדחות את מועד הבחירות קרוב למועד שבו יעמוד בתנאי הסף.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, נטען כי החלטת ועדת הבחירות אינה סבירה בעליל, נוכח הפגיעה ב"בזכותו העוצמתית של התובע" והפועל היוצא מהחלטתה, שלא תתקיימנה כלל בחירות לתפקיד נשיא הלשכה.
"פרשנות מעוותת"
שרייבר נבחר לנשיא לשכת רואי החשבון ב-11.10.21. באותו מועד נבחר פטל לחבר הוועד המרכזי, ונכנס לתפקידו ב-26.10.21. בעתירה נטען כי ההחלטה לפסול את פטל מביאה לכך שכל מי שמכהן בפעם הראשונה בוועד, והשלים את הקדנציה, לא יוכל להתמודד. נטען כי פרשנות כזו של תנאי הסף היא "פרשנות לשונית-דווקנית מעוותת", אשר מביאה פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר, זכות יסוד חוקתית".
אם מסתכלים על מועדי הבחירות של הלשכה בעשור האחרון, רואים שהמועד שנבחר, פחות משלוש שנים מהבחירות הקודמות, הוא חריג, שכן הבחירות הקודמות התקיימו ב-3.9.15, ב-4.9.18 וב-11.10.21 - בכל פעם יותר משלוש שנים מאז הבחירות שקדמו. השנה ראש השנה יוצא ב-2 באוקטובר, וסוכות מסתיים ב-23 באוקטובר. בלשכה בחרו להקדים ולא לאחר את הבחירות.
בדיון שהתקיים בוועד המרכזי במאי, אמר שרייבר: "כדי שלא נציק לכל האנשים ולכל המתמודדים בחגים, ועוד מדובר באוקטובר, שלצערנו זו תהיה שנה לתחילת המלחמה, לדעתי אנחנו חייבים לסיים את כל נושא הבחירות לפני ראש השנה, ולצאת לחגי תשרי מהאבל של שנה לטבח, כי זה הדבר המתבקש והראוי. אני חושב שכל המתמודדים מעדיפים לא להתעסק בחגים, וגם אני, שהתמניתי כנשיא ב-11.10, אני לא מעוניין לכהן יום אחד נוסף, ולכן 24.9 הוא תאריך הבחירות המוצע".
ועדת הבחירות של הלשכה קבעה כי פטל הציג מצג שווא כאשר הגיש את בקשתו להתמודד תוך שציין כי הוא עומד בתנאי הסף, וכי עבר על כללי האתיקה של הלשכה. בעתירה נטען כי ועדת הבחירות אינה מוסמכת לקבוע קביעות כאלה.
נבחר בפער משמעותי
שרייבר זכה ב-2021 בפער גדול. מתוך 5,210 קולות כשרים, 3,697 קולות הצביעו לו, ו-1,513 הצביעו לאלינה רונן-פרנקל. שיעור ההצבעה עמד על כ-45%. מתוך כ-38 אלף רואי חשבון בישראל, יש 30 אלף פעילים וכ-19 אלף רשומים בלשכה. פטל הוא חבר לשכה מאז 2003 ומשמש כאמור כסגנו של שרייבר.
מנשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, נמסר: "הסמכות לאכיפה ופיקוח על הליך הבחירות נתונה בידי יו"ר ועדת הבחירות וחבריה, לרבות בהחלטות הנוגעות לעמידה של המועמדים בתנאי הסף, הקבועים בתקנון זה עשרות שנים.
"נשיא הלשכה, רו"ח שרייבר, מברך על התמודדות בבחירות של כל מועמד ומועמדת שעומדים בתנאי הסף של תקנון הלשכה, וישמח שבפני חברי הלשכה תעמוד הבחירה בין שני מועמדים שכאלה לפחות, ואולם ההכרעה בסוגיה זו היא אך ורק לפתחם של הגורמים המוסמכים. נשיא הלשכה יכבד, כמובן, כל החלטה שתתקבל על-ידיהם".