בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה שהגיש איציק תשובה לפסילת השופט בדימוס איתן אורנשטיין כבורר בסכסוך שלו עם ג'אן מרק ויקטור ולנסי, על רקע חשיפת קשריו אם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה.
● בלעדי | מכה לקריירת הבוררות של אורנשטיין: הפסיק לקבל תיקים מבתי המשפט
● הדפיקה בדלת בשש בבוקר: פרטים חדשים מהחקירה המטלטלת של אורנשטיין
● החשדות וקו ההגנה: כל מה שצריך לדעת על החקירה הדרמטית של אורנשטיין ונוה
השופט יעקב שפסר קבע כי הבקשה שהגיש תשובה לפסלותו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר נשענת כולה על פרסומים בתקשורת, "אשר עם כל הכבוד להם, מהווים בשלב זה חשדות בעלמא שלא הוכחו כלל ועיקר, שאינם נוגעים כלל - אף לא בדוחק - למערכת יחסים כלשהי בין הבורר למי מהצדדים, או זיקה כלשהי להליך המתנהל, ושאין בהם סבירות כלשהי, ודאי לא סבירות של ממש, שהבורר אינו אובייקטיבי, ושאין ביכולתו להכריע במחלוקת שבין הצדדים בהגינות, על סמך הראיות והטיעונים שיוצגו לפניו על-ידי הצדדים".
עוד נקבע כי "מדובר באירועים שאירעו לכאורה לפני כ-8 שנים, ושניתן להם פרסום עוד בשנת 2020. האירועים היו ידועים אפוא הן לצדדים והן לבית המשפט העליון שמינה את הבורר, ואין בפרסומים הנוכחיים משום שינוי במצב, זולת מיחזור למעשה של הטענות הידועות, שבחלקן הארי אין חדש, שכן הן פורסמו וצוטטו בהרחבה עוד קודם המינוי".
הרקע לדברים הוא סכסוך עסקי בין תשובה לולנסי, שותפים עסקיים בעבר, שכלל הסכם היפרדות בשנת 2019 וטענות להפרה של אותו הסכם בהמשך. בין השניים התנהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. במהלך הדיון בערעור מונה אורנשטיין לבורר בסכסוך, תפקיד בו הוא משמש מאז.
הטענה: הקלטות "מסמרות שיער" בין אורנשטיין לנוה
בבקשה שהגיש במאי השנה, טען תשובה כי במהלך הזמן שחלף מאז המינוי התפרסמו בתקשורת הקלטות "מסמרות שיער" (לשון הבקשה - נ"ס) שהתנהלו בין אורנשטיין לנוה, אז ראש לשכת עורכי הדין, ובין נוה לאיילת שקד, שרת המשפטים בעת ההיא. תשובה טען כי מההקלטות עולה "תמונה ברורה שלפיה מינויו של אורנשטיין לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא 'תוצאה של עסקה מושחתת שעלולה להקים לכאורה עבירות פליליות'" (לשון החלטת בית המשפט המחוזי - נ"ס), וכי כעת אבד האמון באורנשטיין.
עוד צוין כי הגם שכאשר בית המשפט העליון הציע את מועמדותו של אורנשטיין כבר התקיימו פרסומים בעניין הפרשה, טרם התקיימה אז בדיקה משטרתית, ולא היה ידוע עומק הקשר בין אורנשטיין ונוה, וכי זה הטעם לכך שלא ביקשו לפסול אותו על הסף.
אורנשטיין סירב באפריל האחרון לבקשה לפסול את עצמו, ותשובה פנה באמצעות עורכי דינו, אורי קידר ועופר שכטר, לבית המשפט המחוזי. הוא טען כי מתקיימות עילות הפסילה הקבועות בחוק, כי הבוררות נמצאת בשלב מוקדם, כי האמון באורנשטיין התערער, וכי קיימות ראיות מנהליות בדבר מעורבותו של אורנשטיין בעבירות פליליות חמורות בעת ששימש בתפקיד שיפוטי.
ולנסי טען מצדו, באמצעות עורכי הדין מרב ברוך ודקל צינו, כי הסמכות להכריע בבקשה כלל לא נתונה למחוזי אלא לעליון, שהוא זה ששלח לבוררות. כן נטען כי מדובר בניסיון ציני לנצל לרעה את ההליך המשפטי על-מנת לסרבל את הליך הבוררות ולמנות בורר שישפר עמדות, בשים לב להחלטות שניתנו על-ידי אורנשטיין ולא נשאו חן בעיניי תשובה, בפרט בעניין גילוי מסמכים.
"לטענת המשיבים, ניכר כי החלטות הבורר, ובפרט חיובם למסירת מסמכים, לא נשאו חן בעיני המבקשים, והם חיכו לשעת כושר כדי לנסות ולהחליף את הבורר ולמצוא לעצמם מותב 'נוח' יותר, ולהוסיף ולעכב את בירור התביעה אותה מנסים המשיבים לברר עוד משנת 2019. אותה שעת כושר נקרתה למבקשים בעקבות כתבה בעיתון 'הארץ' הנוגעת לשיחות שהתקיימו לכאורה בשנת 2016", נכתב בפסק הדין. "הואיל והדברים היו ברורים וידועים זה מכבר, הן להרכב בית המשפט העליון שמינה את הבורר והן למבקשים עצמם שלא טענו בזמן אמת שהבורר אינו ראוי לאמון, יש לראותם כמסכימים להמשך דיון לפניו".
"החלטות הבורר או חלקן לא נשאו חן בעיני המבקשים"
פסק הדין דחה כאמור את הבקשה, תוך שקבע כי נתונה לו הסמכות לדון בה. לגוף הדברים נקבע כי "העברת בורר מתפקידו בשל אובדן אמון צריכה להיעשות בזהירות מרבית ובמקרים חריגים וקיצוניים, ורק לאחר שהוצגה על-ידי המבקשים תשתית עובדתית ראייתית ברורה ומוצקה שלפי מבחן אובייקטיבי מובילה למסקנה שאין לאחד הצדדים כל אפשרות לתת אמון בבורר", וכי זאת לא נעשה. כן נקבע כי לא הורם הנטל להוכיח שאורנשטיין הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו, או שקיים חשש כלשהו למשוא-פנים. כן נדחתה טענה לנבצרות בנסיבות שנוצרו.
"לכשעצמי אני סבור כי בהיעדר טעמים מיוחדים, יש לפרש את המונח 'נבצרות' כפשוטו, היינו מניעה בריאותית, מניעה מנטלית או היעדרות הבורר מהארץ. אף אחד מאלה לא מתקיים, ואף לא נטען על-ידי מי מהצדדים שהתקיים".
עוד כתב השופט שפסר כי "מצב הדברים העדכני הוא שזולת פרסומים בתקשורת ופתיחת 'בדיקה משטרתית' שאינה קשורה בשום דרך שהיא למערכת יחסי הבורר עם מי מהצדדים לתיק המתנהל לפניו, ואין בהם כדי להביא למסקנה כי נבצר מהבורר למלא את תפקידו. בשלב זה לא ברור כלל מה יעלה בגורל אותה בדיקה משטרתית, ומה יהיו תוצאותיה, והאם הבורר יועמד כלל לדין".
עוד הוסיף שפסר כי הוא מתקשה להאמין שהפרסומים האחרונים הם שהובילו לאובדן אמון במקרה זה. "הרושם המתקבל הוא שהחלטות הבורר או חלקן לא נשאו חן בעיני המבקשים, והן אלה שהיוו את הטריגר להגשת הבקשה. מכל מקום, אין להלום מצב בו צד יבקש את העברתו של הבורר מתפקידו בטענת אובדן אמון בו, על רקע הנתונים הדלים המהווים בסיס לבקשה זו, ואשר כאמור אין להם שום קשר שהוא במישור היחסים של הבורר עם מי מהצדדים לתיק".
*** חזקת החפות: יודגש כי אורנשטיין ונוה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
