ח"כ ישראל אייכלר, יהדות התורה (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 11.8.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
העימות בין הממשלה ליועצת המשטית לממשלה רק מחריף מיום ליום, והמילים "משבר חוקתי" נזרקות מכל עבר. בקרב תומכי הממשלה, רבים מעוניינים בפיטוריה של גלי בהרב־מיארה מתפקידה. האם זה בכלל אפשרי? לפי ח"כ ישראל אייכלר, זה אפילו די פשוט: "מבחינה משפטית… לא צריך אפילו לפטר יועץ משפטי", הוא אמר ברדיו קול חי. "צריך פשוט ראש הממשלה לבוא… להודיע לממשלה: 'החל מהיום יש יועץ משפטי חדש', (ה)ממשלה מצביעה, ויש רוב - אז יש יועץ משפטי חדש". לדבריו, יש אפילו כבר תקדימים לעניין.
● המשרוקית | הפרשנית המוסמכת: כך התעצב מעמדה של היועמ"שית לאורך השנים
אייכלר צודק בנוגע לקיום תקדים היסטורי: ב־1986 נוצר משבר בין הממשלה ליועמ"ש דאז יצחק זמיר סביב פרשת קו 300. ב־1 ביוני התקיימה ישיבת ממשלה, בסופה הועלתה במפתיע הצעה למנות באופן מיידי את יוסף חריש ליועמ"ש במקום זמיר. ההצעה התקבלה פה־אחד, ובאותו היום זמיר נאלץ לפנות את המשרד.
רק שמאז 1986 קרה דבר נוסף: פרשת בר־און־חברון מ־1997, אז לכאורה מונה רוני בר־און ליועמ"ש כחלק מדיל בעייתי. חשיפת הפרטים המלאים הביאה לביקורת ציבורית ולפרישת בר־און מהתפקיד תוך יומיים. הצורך למנוע מהישנות המקרה הביאה להקמת ועדה שבחנה את דרכי מינוי היועמ"ש. בעקבות המלצות הוועדה, התקבלה ב־2000 החלטת ממשלה 2274 שהסדירה את ההליך. ב־2007 ההחלטה תוקנה על־ידי החלטה 1773.
כעת הליך הפיטורים מורכב יותר. ראשית, יש ארבע עילות בלבד בגינן ניתן להדיח יועמ"ש, עליהן תוכלו לקרוא בבדיקה המלאה באתר. שנית, הבקשה לפיטורים צריכה לעבור דרך ועדה מיוחדת בת חמישה חברים, שרק שניים מהם נבחרים באופן בלעדי על־ידי הדרג הפוליטי.
אם הממשלה תרצה להדיח את בהרב־מיארה, שר המשפטים יריב לוין יצטרך לכתוב לוועדה בקשה מנומקת. הוועדה תזמן את היועמ"שית לשימוע ולאחר דיון תגבש המלצות. לאחר מכן הממשלה תצטרך לקבל החלטה. היא תהיה רשאית לקבוע הדחה גם אם הוועדה תמליץ אחרת, אבל בג"ץ כבר קבע בעבר כי "רק בהימצא טעם מהותי לדבר, יוכל הגורם הממנה לסטות ממסקנותיה של ועדת איתור".
אבל האם אי־אפשר פשוט לקבל החלטת ממשלה עם דרכי הדחה פשוטות יותר? לפי ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הדבר אפשרי, אבל כל החלטה תהיה כפופה למשפט המינהלי, כך ששיקול־הדעת בהחלטה להדיח את היועמ"שית "יצטרך לצלוח את הביקורת השיפוטית במקרה שהחלטה מעין זו תגיע לפתחו של בג"ץ".
בנוסף, ד"ר מתן גוטמן מאוניברסיטת רייכמן מסביר כי גם לולא הנהלים החדשים, מה שהיה מותר ב־1986 אסור ב־2024. הסיבה לכך היא עילת הסבירות: "עילת הסבירות מונעת פיטורים שרירותיים של שומרי הסף וביניהם היועמ"ש. עילת הסבירות תהווה מחסום ממשי מפיטורים שרירותיים או לא ענייניים של שומר סף רק מפני שהוא 'לא בראש' של הממשלה".
מח"כ אייכלר לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי אייכלר לא נכונים. לפי נהלים שקבעה הממשלה, פיטורי יועמ"ש לא יכולים להתקבל בהחלטה בודדת וצריכים לעבור דרך ועדה בלתי תלויה.
תחקיר: יובל אינהורן