ח'ליפה חפתר, מפקד הצבא הלאומי של לוב, השולט במזרח המדינה / צילום: ap, Jon Gambrell
משבר פוליטי חדש־ישן בלוב, מדינה המפוצלת בין שתי ממשלות, הקפיץ את מחירי הנפט בכ־3% ביממה כאשר חבית מסוג ברנט נסחרה ב־81.4 דולר. ואולם זה רחוק מהשיא האחרון שנרשם באפריל, אז מחיר הנפט טיפס ל־91 דולר לחבית על רקע המתיחות הישראלית־איראנית.
● "תומכים בפלסטין": מדינה אפריקאית הגבילה הובלת אמל"ח לישראל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הפתרון היצירתי של רוסיה נגד הכטב"מים האוקראיניים
האירועים האחרונים התחילו ביום שלישי שעבר, עם החלטת ראש ממשלת לוב עבד אל־חמיד א־דבייבה לפטר את נגיד הבנק המרכזי בטריפולי (מוסד המשותף לשתי הישויות) מאז 2012, סאדיכ אל־כביר, באופן חד צדדי. כביר אוחז בעוצמה רבה משום שמועצת הביטחון של האו"ם החליטה שרק הבנק המרכזי מוסמך לשלוט בהכנסות מהזהב השחור, שמהווה 97% מהיצוא הלובי וכ־68% מהתמ"ג. כך לפי הבנק האפריקאי לפיתוח.
הצד השני למשבר הוא הממשל במזרח המדינה - "הצבא הלובי הלאומי" של ח'ליפה חפתר, שהקהילה הבינלאומית לא מכירה בו. ממקום מושבו בבנגזי הוא חולש על מרבית שדות הנפט, וכדי להשיב לראש ממשלת לוב על פיטורי כביר, הוא החליט להשבית את ההפקה והיצוא. בינתיים, הנגיד מסרב לעזוב את תפקידו.
בשבוע שעבר הודיע הבנק על השבתת הפעילות בגין חטיפת בכיר, אבל כבר למחרת חידש אותה. כעת, הם השביתו את הפעילות בשנית: "הבנק המרכזי של לוב מקווה שהמאמצים המתמשכים עם כל הרשויות הרלוונטיות, יאפשרו לחדש את הפעילות השגרתית", נמסר.
ההתנגשות מתרחשת דווקא לאחר שב־2023 התאוששה לוב ממיתון, עם צמיחה של 12.6% - בזכות היציבות הביטחונית. במקביל האינפלציה במדינה ירדה אשתקד ל־2.4%. לפחות לפי התחזיות טרם המשבר, כלכלת לוב הייתה אמורה לצמוח ב־7.9% השנה וב־6.2% בשנה הבאה, בכפוף למחירי הנפט והגז.
מנוף לחץ
המשבר בלוב עולה ויורד מאז האביב הערבי, עת מועצת המעבר הלאומית נהנתה מסיוע של נאט"ו כדי להפיל את מועמר קדאפי מהשלטון ב־2011. עד אותו משבר, לוב הייתה יצואנית הנפט ה־12 בעולם, והפיקה כ־1.6 מיליון חביות ביום.
"לוב היא מדינה עתירת משאבי נפט, ומאז לכתו של קדאפי היא מחולקת", מסביר ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן. "בצד המערבי, יש שלטון שמינה האו"ם. אותו שלטון שנמצא בטריפולי נמצא בקשר טוב עם הטורקים. ארדואן מסייע צבאית עם משלוחי נשק, וצוללת טורקית מפטרלת באזור".
בשנים האחרונות ניסו באו"ם להוביל לבחירות כלליות, אך ללא הצלחה. בשיא המשבר, בין השנים 2020־2013, התרחשו הפסקות תדירות בהפקת נפט. "חפתר הוא בן 80, ובעבר כיהן כגנרל שהיה מקורב לקדאפי", מספר ד"ר פינקו. "הוא יושב באיחוד האמירויות, כשממנה הוא מקבל גם תמיכה. מי ששולט בפועל בעניינים הוא הבן שלו, סדאם. חפתר נהנה גם מתמיכה חשאית מספרד ומאיטליה. הוא פרו־ישראלי ואנטי־פלסטיני, שמחזיק במחנות מעצר קשים בשטחו פלסטינים. אולם, הוא גם נגד מצרים, ומשלח פעולות נגדה".
"חפתר לא חושש להפעיל את מנוף הלחץ כלפי דבייבה", אומר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "הנפט הוא מקור ההכנסה העיקרי של הממשל בטריפולי ועל כן החליט חפתר על מדיניות של 'אין נפט, אין כסף לממשלת דבייבה'. זהו מנוף לחץ משמעותי משום שסביר להניח כי חפתר לא צריך רק את ההכנסות של הנפט שמגיעות דרך הבנק המרכזי, כדי ליהנות מגריפת הון מהענף הכלכלי החשוב ביותר של לוב".
הפסקת אש שברירית
זו אינה הפעם הראשונה שבה חפתר מנצל את הנפט כמנוף לחץ. ב־2020 הוא השבית את מתקני הנפט למשך שמונה חודשים בשל משבר פוליטי אחר. באותה שנה נחתמה הפסקת אש שסיימה את מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה במשך שש שנים. ככלל, לוב מאתגרת מאוד לשליטה משום שמדובר במדינה עם שטח עצום, ה־18 בגודלו בעולם, אבל מאידך דלילת אוכלוסין במיוחד - כ־6.9 מיליון אזרחים בלבד.
למרות זאת, היא שחקנית נפט משמעותית בעולם, ובשנה שעברה היא התמקמה במקום השני בטבלת המפיקות של אפריקה. היא בעלת עתודות הנפט הרבות ביותר ביבשת, עם כ־48.36 מיליארד חביות נכון ל־2023. לפי קרטל אופ"ק, קצב ההפקה הלובי עמד ב־2023 על 1.189 מיליון חביות ביום. הסיבה שלוב כה משפיעה על מחירי הנפט, היא שעיקר ההפקה שלה (1.024 מיליון חביות ביום) מופנה ליצוא - כאשר 85% הובלו לאירופה. כך לפי חברת המחקר קפלר (Kpler). "לפורס מז'ור על ההפקה והיצוא בלוב יש פוטנציאל להשפיע על השווקים הבינלאומיים", אמר לרשת CNBC מאט סמית', אנליסט נפט מוביל בקפלר. "הנפט האמריקאי צפוי להיות המרוויח הגדול מההשבתה, בגלל שאירופה רוכשת מארה"ב בתור תחליף לאספקה הלובית".
ד"ר פינקו מציין כי לאורך השנים האחרונות ארה"ב מעורבת בנעשה בלוב "ומשחקת טנגו עם שני הצדדים", משום שיש לה אינטרס מובהק. "היו חודשים של מתיחות צבאית קשה, ובשנה האחרונה ניסו להגיע להסדר שבו חפתר הבן יהיה שר הביטחון בממשלה החדשה. זאת, כשהיעד הוא קיום בחירות במדינה ב־2025".