איך להימנע מהשקעה מסוכנת בנכס אלטרנטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock
שלוש פרשות חמורות, בעלות מאפיינים דומים, זיעזעו בשנה האחרונה את עולמם של אלפי משקיעים בישראל, שאיבדו כתוצאה מהן מאות אלפי שקלים ולעתים אף יותר מכך מתוך חסכונותיהם.
● מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס: "ההזדמנויות בעולם הפרטי עצומות"
● ההשקעה באינטל והטרנדים החמים: הבכירה באפולו שמספקת הצצה לשוק האלטרנטיבי
בפרשת סלייס, קריסתה של חברת הגמל המתמחה בקופות בניהול אישי הותירה כ-7,500 ישראלים עם חסכונות שנעלמו, בהיקף של כ-890 מיליוני שקל, אחרי שאלה הושקעו, לרוב כנגד הלוואות, בקרנות שהוגדרו "אדומות" ונוידו לחו"ל.
בפרשת קרן הנדל"ן וולת'סטון, רשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד בכירים, ובהם בעלי סוכנות הביטוח נטו פיננסים (שקרסה לאחרונה), אחרי שהקרן לא השיבה כ-800 מיליון שקל לכ-2,000 משקיעים במיזמים של התחדשות עירונית.
לאחרונה התפוצצה גם פרשת קריסתה של קבוצת הנדל"ן פרסונל, שלה מונו נאמנים שעדכנו את בית המשפט כי הקבוצה פעלה, לכאורה, בדרך של "הונאת פונזי", והיא חייבת 525 מיליון שקל למאות מלווים שהעמידו עבורה מימון למיזמי תמ"א 38. בסך-הכול מדובר על יותר מ-2 מיליארד שקל מכספי החוסכים בישראל שעלולים להתאדות במסגרת הפרשות הללו.
ישנם מספר קווי דמיון בין הפרשות, ובין היתר השקעת כספי החוסכים בנכסים אלטרנטיביים. מדובר בשם כולל לנכסים אשר אינם נמנים עם תיק ההשקעות הסחיר של הציבור, שלרוב כולל מניות ואיגרות חוב. בפועל, הכוונה היא למגוון נכסים לא סחירים דוגמת השקעה בנדל"ן, אשראי, הון-סיכון ופרייבט אקוויטי. השקעה באותם נכסים, המשווקים כתנודתיים פחות משוקי ההון המסורתיים, פרחה בשנות הריבית האפסית שהניעה מרדף של משקיעים אחר נכסים שיניבו להם תשואה גבוהה.
היד שגייסה גם מתוגמלת
ההשקעה בנכסים אלטרנטיביים (באמצעות קרנות פרטיות) הפכה בשנים האחרונות לפופולרית - כולל בקרב משקיעים מוסדיים וגופי פנסיה בעולם, שהגדילו בעשור האחרון את היקף השקעותיהם בנכסים אלה. מנגד, הסיכון הנלווה להשקעות בלתי סחירות הוא גבוה יותר. זו הסיבה שבעטיה השקעות כאלה מיועדות בראש ובראשונה עבור משקיעים כשירים ומתוחכמים, המחזיקים בהון ניכר ובהבנה בשוק ההון.
אלא שבמקרה של סלייס, וולת'סטון ופרסונל, מדובר בסוג שונה של משקיעים: אנשים מהישוב שהגיעו לאותן השקעות בהמלצתם והכוונתם של מתווכים - בין שאלו סוכני ביטוח, יועצים פיננסיים או משווקים", שהציעו ללקוחותיהם להשקיע בנכסים אלטרנטיביים תוך שהם גוזרים מכך קופון. בחלק מהמקרים אף היו אותם סוכנים או יועצים מעורבים בבעלות באותה קרן פרטית, כך שגיוס הכספים מהמשקיעים שירת אותם פעמיים - פעם אחת כמי שגייסו את הכסף וזכאים בשל כך לעמלה, ופעם שנייה כמנהלי הקרן, הגורפים דמי ניהול ודמי הצלחה מהכסף שנכנס לקרן. לא תמיד טרחו אותם סוכנים ויועצים ליידע את הלקוחות לגבי ניגוד העניינים החריף הזה.
תמיד לשאול שאלות
מה ניתן לעשות כדי להימנע מתרחישים דומים בעתיד?
"בשונה מהשקעות סחירות, שנעשות על פי נתונים שקופים ומידע שהחברות מפרסמות, השקעות אלטרנטיביות הן פחות שקופות ודורשות זהירות", מסבירה עו"ד קארין שמעון ממשרד שמעון-שובל, המייצגת ביחד עם עו"ד לידור שובל משקיעים בשוק ההון. החדשות הטובות הן, שניתן לשאול שאלות כדי להבין טוב יותר מה בדיוק מציעים לנו, וכך להימנע מהרפתקאות מסוכנות.
נראה שהשאלה הראשונה שיש לשאול היא מי מציע לנו את ההשקעה. לסוכני ביטוח וליועצים פנסיוניים אסור להמליץ על השקעה בני"ע או בנכסים פיננסיים כמו קרנות אלטרנטיביות, ואין זה משנה אם הן סחירות או לא. "החוק קובע כי רק ליועצי השקעות או למשווקים בעלי רישיון לשיווק השקעות מותר לייעץ בקשר להשקעה בנכסים כאלה, ורק להם יש הסמכה לכך", מסביר עו"ד דן צוק, מומחה לדיני ניירות ערך, המייצג אף הוא משקיעים. "לכן, כאשר מקבלים הצעה מסוכן הביטוח למשל, יש לבדוק האם ההצעה כוללת קרנות או נכסים שאינם סחירים".
שמעון מספרת כי במקרים רבים מתגלה קשר בין הקרן לבין היועץ או החברה שהמליצו על ההשקעה, כך ש"כדאי לבדוק מראש מיהם בעלי התפקיד וההחזקות בחברה המייעצת ושל החברה בה הוצע למשקיע להשקיע, או אף לבדוק כיצד נראה מבנה ההחזקות בגופים האלה". הימנעות מלשאול שאלות עלולה לגרור מחיר כבד. צוק מחדד כי אם סוכן הביטוח המליץ להשקיע בנכסים אלטרנטיביים בניגוד לחוק, ואלה הסבו הפסדים, אין למשקיע הגנה מפני ההמלצה הרשלנית.
הבעיה לא נעצרת כאן. "מעבר לאיסור על סוכן ביטוח או יועץ פנסיוני להמליץ על השקעות, אם הוא ממליץ הרי שהוא גם בניגוד עניינים מובנה", אומר צוק, "כשהוא עשוי להציע קרנות שיניבו לו עמלות בגובה אחוזים רבים מההשקעה". צוק מציע לשאול באופן ברור את הסוכן בכל פעם שהוא מציע השקעה: אם ארכוש את הקרן בעקבות ההמלצה שלך, האם תקבל עמלה מהמנפיק של הקרן או מכל גורם אחר? עוד מומלץ לברר מה גובה העמלה הזו, האם הסוכן או היועץ שותפים בקרן, ולהבטיח כי התשובות מתקבלות בכתב ובעל פה.
השלב הבא בבדיקה צריך להתמקד בתנאי ההשקעה עצמם. הסכמי השקעה בנכסים אלטרנטיביים הם לרוב מורכבים ואפילו סבוכים, וחשוב לבחון אותם ביסודיות. יש להבין באילו נכסים בדיוק יושקעו הכספים (לדוגמה, מה באמת ידוע על נכס הנדל"ן שבו נשקיע, או האם מוצר האשראי שאותו מממנת ההשקעה צפוי להניב תקבולים בסבירות גבוהה). עוד יש לבדוק מהו הסיכון הנלווה לנכסים הללו ועד כמה התשואה הצפויה, במיוחד במקרה של ריבית קבועה, עדיפה על תשואה שנוכל לקבל בהשקעה סולידית יותר באמצעות קרן כספית או פיקדון בנקאי.
ככל שהמשקיע מעביר כספים לקרן במתכונת של הלוואה, מציינת שמעון, יש לוודא כי הגוף שאליו מועבר הכסף איתן מבחינה פיננסית ויוכל לפרוע את ההלוואה. חשוב גם לקבל ביטחונות להשקעה - ולבדוק כי ההסכם מאפשר לממש אותם. שמעון מספרת כי "לעתים קרובות משקיעים מגלים בדיעבד, כשכבר מאוחר מדי, כי הביטחונות היו 'על הנייר', וכשרוצים לממש אותם נתקלים בקשיים שהמשקיע כלל לא היה מודע אליהם, או שלא הבין אותם".
סוגיה כואבת לא פחות היא נזילות ההשקעה. כפי שלמדו על בשרם רבים מהמשקיעים בחברות שקרסו, כאשר מבקשים למשוך את הכסף מגלים לעתים שאין עם מי לדבר. "כשהקרן לא יכולה לעמוד בהתחייבויות היא עלולה לעצור את הפדיונות או לא לאפשר אותם בכלל. זה מותר לה לפי מסמכי הקרן", מדגיש צוק.
במקרים כאלה, לדבריו, "הקרן נשארת 'נעולה' במשך שנים בזמן שהמשקיעים עומדים בפני שוקת שבורה, בלי לדעת מתי יקבלו את הכסף, אם בכלל". צוק ממליץ לקרוא היטב את האותיות הקטנות במסמכי ההשקעה ובתשקיפים, ולקבל החלטה מושכלת לגבי ההשקעה - בין היתר על סמך הסיכון שהכסף לא יהיה נזיל. שמעון מציינת בהקשר זה, כי יש לשים לב לתחנות היציאה מההשקעה כדי למנוע הפתעות בזמן אמת.