ממשלת טורקיה הייתה כבר באיחור של שנים בלוח הזמנים של הקמת מגדל בן 35 קומות במנהטן, כאשר היא נתקלה במחסום של מחלקת הכבאות של העיר ניו יורק. גורמים רשמיים בטורקיה גילו ב־2018 שדרישות מכבי האש השתנו, ושהם יצטרכו לעדכן את תוכניות הבנייה, דבר שיעלה להם יותר זמן ויותר כסף.
● בעלות 2.5 מיליארד דולר, לאורך מאות ק"מ: המיזם שיחבר בין האמירויות לעומאן
● OpenAI פותחת משרדים חדשים בבניין היסטורי בניו יורק
"כנראה שהאנשים במשרד הממשלתי (הטורקי) נדהמים מכך שאי־אפשר פשוט לתת למכבי האש של ניו יורק כמה לירות ולגרום לבעיה הזו להיעלם", כתב פיליפ אינפליס, מנהל פרויקט, באימייל לקולגה. האימייל צץ בתביעה שהגישה טורקיה ב־2021 נגד אדריכל המגדל.
אבל הכללים בטורקיה אינם זהים לאלה של אמריקה, הסביר אינפליס, לפי תצהיר שנתן בשנה שעברה. "והיינו צריכים להודיע להם שזו לא הדרך שבה עושים עסקים בניו יורק למיטב ידיעתנו", אמר.
לא בדיוק. תובעים פדרליים אומרים כעת כי גורמים טורקים מצאו בסופו של דבר מישהו אחר שיגרום לבעיות של טורקיה עם מכבי האש להיעלם: ראש העיר הנכנס.
"סיוע אינו פשע פדרלי"
בסוף החודש שעבר, האשים חבר מושבעים גדול את ראש העיר אריק אדמס בשורה של אישומי שחיתות הקשורים למתנות שקיבל לכאורה מגורם רשמי ואנשי עסקים טורקים, לרבות טיסות חינם בחברת תעופה טורקית ושהות בבתי מלון יוקרתיים. התובעים טוענים כי בין היתר, בתמורה לכל ההטבות, לחץ אדמס על גורמים במכבי האש לאשר את בטיחות הבניין למרות חששותיהם.
כעת עלול ה'בית הטורקי' ששוויו קרוב ל־300 מיליון דולר ושנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, התכוון שיהווה אנדרטה להשפעה העולמית של מדינתו, להתפרסם אף יותר בשל דרמה משפטית - כזו שעשויה לעלות לראש עיריית ניו יורק במשרתו ואולי אף בקריירה הפוליטית שלו.
אדמס כפר באשמה. לפני שבוע, ביקשו עורכי דינו משופט פדרלי לבטל כתב אישום על שוחד. "סיוע אינו פשע פדרלי. התנהגות אדיבה לפוליטיקאים אינה פשע פדרלי", אמר עורך דינו, אלכס ספירו, במסיבת עיתונאים באותו יום.
משרד החוץ הטורקי אמר כי עובדיו מצייתים לחוק הבינלאומי ולאמנות הדיפלומטיות. "אנחנו לא נתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת בשום אופן", אמר הדובר לסוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית אנאדולו.
התובעים טענו כי בספטמבר 2021 ביקש הקונסול הכללי של טורקיה בניו יורק, רייחאן אוזגור, מאדמס ומאחד מעובדיו, בשיחות טלפון ובהודעות אלקטרוניות, לאפשר את פתיחת הבית הטורקי כך שטקס הפתיחה שלו יהיה סמוך למועד נאומו של ארדואן באומות המאוחדות. אדמס עוד לא היה אז ראש העיר, אבל הוא זכה בפריימריז הדמוקרטיים, וניצחונו בבחירות הכלליות היה מובטח כמעט.
למרות זאת, סירב מפקח מחלקת הכבאות לחתום, וציין יותר מ־60 ליקויים בנוגע למוכנות הבניין לשריפה. אוזגור התקשר לאחת מעובדיו של אדמס ואמר שעכשיו "תורו" לתמוך בטורקיה, לפי כתב האישום. היא העבירה את המסר לאדמס.
"אני יודע", הגיב אדמס, לפי כתב האישום. הוא לחץ על מכבי האש לחרוג מן הנהלים, אמרו התובעים, וימים לאחר מכן קיבלו פקידים טורקים את מבוקשם: המגדל נפתח לקראת הגעתו של ארדואן. בטקס גזירת הסרט אמר ארדואן כי המגדל משקף את "הגדולה, המורשת והכוח הגדל" של האומה שלו.
הפגנת כוח בניו יורק
פרויקטי הבנייה של ארדואן, לרבות המסגד הגדול ביותר במדינתו, החלו לשנות את פניה של איסטנבול באמצע שנות ה־2000. גורמים טורקים לשעבר אמרו שאין מקומות רבים מחוץ לטורקיה שבהם רצה המנהיג הטורקי להקרין כוח יותר מאשר בניו יורק, מרכז פיננסי ומרכז דיפלומטיה בינלאומית.
מאז סוף שנות ה־70, שימש ה-Turkish Center, בניין משרדים חסר ייחוד בן 11 קומות בשדרה הראשונה מול האו"ם, כקונסוליה של טורקיה בעיר ניו יורק ומקום נציגותה באו"ם. הבניין, שנרכש מ־IBM, שרד פיצוץ מטען טרור בשנת 1980. עם זאת, בשנות ה־2000, הרגישו מנהיגי האומה המשגשגת והולכת שהוא נעשה קטן עבורם.
"השטיחים היו מעט קרועים, והרהיטים לא היו במצב טוב במיוחד", נזכר פארוק לוגולו, דיפלומט טורקי לשעבר וחבר הפרלמנט הטורקי לשעבר.
תוכנית שאפתנית נהגתה: להרוס את המרכז הטורקי הישן ואת הבניין השכן, ולהחליפם במגדל זכוכית גבוה פי שלושה המשקיף על האו"ם - דבר שראש הממשלה והנשיא העתידי ארדואן האמין שיוכל להציג את כוחה ההולך וגדל של המדינה על הבמה העולמית.
הבנייה אמורה הייתה לארוך שלוש שנים. היא הפכה למסע ייסורים רצוף בעיות שנמשך כעשור.
תאריך יעד נשיאותי
בשנת 2012 שכרה טורקיה חברה לניהול הפרויקט, Cresa משיקגו, כדי לפקח על הריסת הבניינים הקיימים ובניית הבניין החדש. משרד האדריכלים הניו יורקי פרקינס איסטמן חתם על התכנון.
מודלים בהדמיה ממוחשבת שהוכנו על־ידי פרקינס איסטמן הראו חזית מקומרת בהשראת הסהר שבמרכז הדגל הטורקי. העיצוב שילב את סוגי הדוגמאות המעוטרות שנראו בחאנים, הפונדקים מימי הביניים שאירחו סוחרים שנסעו בדרך המשי. את המגדל התעתדו לאכלס משרדים של הקונסוליה ושל עסקים טורקיים, יחד עם 20 יחידות דיור לצוות דיפלומטי, מרכז כושר, מרפסות חיצוניות, אודיטוריום וחדר תפילה.
הפרויקט שקע במהרה בעיכובים, והעלויות האמירו במהירות. הקונסוליה הטורקית הקיימת התפנתה עד 2013 כדי לפנות מקום לפרויקט החדש, והדיפלומטים של טורקיה נאלצו לעבוד מחלל שכור במרכז מנהטן. הדבר עלה למדינה הטורקית 5 מיליון דולר בשנה. ועדיין, עבודות ההריסה אפילו לא החלו.
"אי־הוודאות המתמשכת בנוגע לפרויקט הבית הטורקי מגדילה את עלויות הפרויקט, וכן פוגעת במוניטין של טורקיה בארה"ב", כתב לוגולו, הדיפלומט לשעבר שהפך לפוליטיקאי באופוזיציה, בהצעה פרלמנטרית ב־2015.
בשנת 2016, איימה Cresa, החברה שניהלה את הפרויקט בארה"ב, לעזוב את הפרויקט לאחר תום החוזה שלו, על־פי תביעה שהגישה אז טורקיה נגד החברה. אבל Cresa וטורקיה יישרו את ההדורים, ועבודות ההריסה החלו בשנה שלאחר מכן.
ההתקדמות הייתה איטית בהרבה ממה שהעלה מישהו בדעתו. עד תחילת 2021, קיבל צוות הבנייה מועד אחרון: יש להשלים את העבודות עד לישיבת העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר של אותה שנה. אינפליס, עובד Cresa שעבד על הפרויקט במשך שנים, אמר בהצהרה משנת 2023 כי ההזמנה הגיעה מארדואן עצמו. משרדו של ארדואן לא השיב לבקשת תגובה.
אינפליס אמר כי הבונים העריכו בתחילה כי עמידה בתאריך היעד עשויה לעלות רק כמה מיליוני דולרים יותר. אבל עלייה בעלויות הגיעה גם מחברת IC Ictas הטורקית, שטיפלה בבנייה בשיתוף עם חברת Aecom Tishman האמריקאית, על־פי הצהרותיהם של אינפליס ושל עובד נוסף של Cresa.
IC Ictas, שבבעלות איש העסקים הטורקי איברהים סצ'ן, פיקחה על כמה מהפרויקטים הממשלתיים הבולטים של טורקיה, לרבות תחנת כוח גרעינית ואחד הגשרים האדירים על פני הבוספורוס, המפריד בין אירופה לאסיה.
התכנון המקורי שונה, בין היתר כדי ליצור מקום רב יותר עבור אחסון ציוד ומעלית לרכבים, בין השאר. אינפליס והעובד הנוסף של Cresa אמרו בהצהרותיהם כי הם הביעו דאגה בפני גורמים רשמיים בטורקיה מכך ש־IC Ictas ו־Aecom גובות תוספת תמורה גבוהה במיוחד עבור שינויים בתוכנית הבנייה.
Aecom Tishman סירבה להגיב, ו-IC Ictas לא השיבה לבקשות להגיב.
גורמים רשמיים בטורקיה לא דחו את השינויים ואת החיובים הנוספים, אמרו שני עובדי Cresa בהצהרותיהם. מאוחר יותר, האשימה טורקיה את האדריכל, פרקינס איסטמן, בחלק מהעלויות הנוספות, ותבעה אותו לאחר השלמת הבניין. פרקינס איסטמן הכחיש את טענותיה של טורקיה.
גורמים מטורקיה פנו לראשונה לראש העיר לעתיד ב־2015, שנה לאחר שנבחר לנשיא רובע ברוקלין. התובעים טענו כי אדמס נסע לטורקיה פעמיים באותה שנה, אחת מהן בתשלום של הקונסוליה הטורקית בניו יורק ושל קונגלומרט בתחום החינוך שבסיסו באיסטנבול. אדמס פגש את המנכ"ל היושב בניו יורק של חברת טורקיש איירליינס, הנמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, ושממנו הוא עתיד לקבל הטבות נסיעה יוקרתיות במשך שנים, נכתב בכתב האישום.
"טורקיש איירליינס היא הדרך שלי לטוס", אמר אדמס מאוחר יותר בראיון לאתר חדשות טורקי.
זו הייתה תחילתה של מערכת יחסים בת כמעט עשור, שבמהלכה קיבל לכאורה אדמס מתנות בשווי של יותר מ־100 אלף דולר, לרבות שהות בסוויטות יוקרתיות במלונות ובאתר נופש על שפת הים, נסיעות במחלקת עסקים, סיור ביאכטה ורכב אישי עם נהג בזמן שהותו בטורקיה.
בקיץ 2017 יצא אדמס לסיורים בצרפת, סין וטורקיה, לרבות שהות ב"סוויטת בנטלי" במלון סנט רג'יס באיסטנבול. התובעים העריכו את שווי הנסיעות לבדן ביותר מ-41 אלף דולר. הם גם טענו כי אדמס קיבל תרומות לא חוקיות לקמפיין מאנשי עסקים טורקים, שביקשו ליהנות מהכוח הפוליטי הגדל של אדמס.
"חבר אמיתי של טורקיה"
עד 2021, נפתרו כל הבעיות של הקמת הבית הטורקי, מלבד אחת: מכבי האש לא הסכימו לאשר את הבניין החדש.
עד אותו ספטמבר, זיהו הפקחים יותר מ־60 ליקויים במוכנות האש של המגדל, לרבות מערכות המתריעות לגורמי חירום על סיכוני אש ומכבות מאווררים אם פורצת שריפה. עשרות שנים קודם לכן, גרמה שריפה במלון וקזינו MGM למותם של 87 בני אדם, בעיקר בגלל מאווררים לא תקינים שפיזרו אדים רעילים אל קומות גבוהות יותר.
"אני לא רואה שום דרך שבה נהיה מוכנים לקבל את זה", כתב עובד מחלקת הכבאות של העיר ניו יורק, המופקד על בדיקת מערכת אזעקת האש, למפקד מניעת השריפות בעיר ב־9 בספטמבר. היה זה פחות משבועיים לפני המועד האחרון שקבע ארדואן לפתיחת הבניין.
למחרת, על־פי כתב האישום, שלח אדמס הודעה לנציב מכבי האש בנוגע לבעיותיה של טורקיה לקבל אישור סופי.
מאוחר יותר באותו יום, אמר ראש המחלקה לבכיר אחר, ראש מניעת השריפות, שאם לא יעזרו לממשלת טורקיה, יאבדו שניהם את עבודתם, לפי כתב האישום.
מחלקת הכבאות ערכה את המסמכים הדרושים ואדמס העביר את החדשות הטובות לקונסול הכללי הטורקי: הבניין היה רשאי להיפתח.
"אתה חבר אמיתי של טורקיה", השיב אוזגור, הקונסול הכללי של טורקיה, בטקסט שכלל שני אימוג'ים בשילוב ידיים, לפי כתב האישום.
למרות זאת, הייתה טורקיה רחוקה מלהיות שבעת רצון מעלות הפרויקט, שהסתכמה ב־300 מיליון דולר כמעט. טורקיה תבעה את פרקינס איסטמן בטענה שעבודת התכנון הגרועה שלהם עלתה להם בעיכובים וב־13 מיליון דולר לפחות.
משרד האדריכלים חלק על הטענה. כשפרקינס איסטמן ביקש מממשלת טורקיה להמציא מסמכים התומכים בטענותיה, היא סירבה, תוך ציון "זכויות יתר וחסינות קונסולריות". היא אמרה של-Cresa, מנהלת הפרויקט שלה בארה"ב, יש את כל המסמכים הרלוונטיים.
בהצהרותיהם לאחר מכן, אמרו עובדי Cresa שכמה החלטות בנושא סקירת בנייה התקבלו בפגישות בין פקידים טורקים באנקרה.
טורקיה ביטלה את התביעה שלה מוקדם יותר השנה.
כמה ימים לפני הפתיחה החגיגית של הבית הטורקי ב-20 בספטמבר, ביקש ראש העיר מאחד מעוזריו לארגן טיסה לפקיסטן.
"הוא ישלם את המחיר במחלקת התיירים", אמר העוזר למנהל טורקיש איירליינס, על־פי התובעים. "נוכל לשדרג מאוחר יותר?"
"כמובן," ענה מנהל חברת התעופה.
אלבן קיווילצ'ים, ליסה שוורץ, רוב בארי, קורין ראמי וג'יימס פאנלי תרמו למאמר זה.
