גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלן העשיר בישראל יצא למסע של עסקאות. ויש לו מטרה אחת

גיוס הון ממוסדיים ומכירת קרקע ברווח פנטסטי העניקו לחברת הבנייה של דמרי יתרון במאבק על כניסה למדד ת"א 35, שיוכרע השבוע ● מי שהשקיע במניות החברה, ראה זינוק של מעל 60% בשנה האחרונה, שהעמיד את שווי החזקותיו של דמרי עצמו על 3.8 מיליארד שקל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר
יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

המאבק על הכרטיס הבודד למדד הדגל של הבורסה בתל אביב בעיצומו. אם עד אתמול קבוצת הביטוח מנורה מבטחים הייתה הכי קרובה להצטרף למדד תל אביב 35, המהלכים האחרונים שהוביל יגאל דמרי, יזם המגורים הגדול בישראל, טורפים את הקלפים וכעת החברה הציבורית שבשליטתו מובילה במרוץ. כך לפי נתוני סמארטבול - תוכנה המספקת שינוי חיזויי מדדים בזמן אמת.

הרפורמה החדשה במערכת הבנקאית: לפתוח פיקדון בחברת כרטיסי האשראי, וחברות הביטוח יהפכו גם לבנקאים
"לחוכמת ההמונים יש הצדקה": מה עומד מאחורי התחזית האופטימית לכלכלה הישראלית?

דמרי הכריזה בימים האחרונים על כמה מהלכים עסקיים שהגדילו את שווייה, כולל גיוס הון משמעותי. המשקיעים בתל אביב בהחלט מספקים תמיכה משלהם לחברה: מניית דמרי עלתה בשנה החולפת ב-63%, כמעט כפליים מתשואת מדד ת"א בנייה ויותר מכך ביחס למדד ת"א 35 (שעלה ב-23%). הזינוק במחיר המניה מעניק לדמרי שווי שוק של 6.6 מיליארד שקל - הגדול מבין חברות הבנייה הציבוריות בתל אביב - ומחזקת את מעמדו של יגאל דמרי עצמו כקבלן העשיר בישראל. נתח מניותיו בחברה (59%) כבר עומד על שווי של יותר מ-3.8 מיליארד שקל.

במדד ת"א בנייה, החברה שנמצאת מתחת לדמרי בשווי היא קבוצת אשטרום (5.2 מיליארד שקל), אך היא פועלת בעיקר בתחומי התשתיות ולא רק בנייה למגורים. הקבלן הגדול הבא הוא יעקב אטרקצ'י, שחברת אאורה שבשליטתו נסחרת בשווי של 4.8 מיליארד שקל. מניית אאורה רשמה זינוק מטאורי של 1,500% בשווייה מאז המשבר עליו נקלעה בראשית ימי מגפת הקורונה וזאת על רקע פעילותה העניפה בתחום הלוהט של התחדשות עירונית.

הקרקע שנמכרה וזו שנרכשה

המהלך המשמעותי הראשון שבו נקט דמרי לאחרונה התרחש בחודש יולי, עת סיכם על רכישת חלקת הקרקע שהחזיקה יזמית הבנייה שקרסה, חנן מור, בשדה דב שבצפון תל אביב. מדובר בקרקע להקמת 458 יחידות דיור, שחנן מור רכשה בקיץ 2021 מידי רמ"י תמורת 1.5 מיליארד שקל - בעסקה ממונפת (הלוואה של 1.3 מיליארד שקל). עם עליית הריבית, התברר כי העסקה הייתה גדולה על מידותיה של חנן מור והובילה לקריסתה. את הקרקע בשדה דב, שטח של 7,600 מ"ר, רוכשת בימים אלו דמרי מידי נושי חנן מור תמורת 1.1 מיליארד שקל.

בשבוע האחרון ביצעה דמרי שני מהלכים שנועדו לסייע לחברה להשלים את אותה עסקה, המרכזי שבהם הוא הקצאה פרטית של מניות למספר גופים מוסדיים תמורת כ-350 מיליון שקל. בין המשקיעים בהקצאה נמנים אלטשולר שחם (קרן הגידור נץ), הראל ביטוח, וילין לפידות (גמל), לצד סדרה רחבה של קרנות גידור כגון נוקד, ואר אופטימום, חצבים, טוטאל אופרטיוניטי, ברוש ואחרים.

בד בבד, הודיעה דמרי על מכירת קרקע בחדרה של 7.9 דונמים שמיועדת להקמת 318 יחידות דיור ליזם פרטי. התמורה בגין הקרקע באותה עסקה, דיווחה דמרי, תעמוד על כ-181 מיליון שקל בתוספת מע"מ והיא תשולם בתשלומים. כתוצאה מהמכירה, צפויה דמרי לרשום רווח הון (לפני מס) של 150 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2025.

בעבר ניצל דמרי הזדמנויות אחרות לרכישת קרקעות במחירים אטרקטיביים. כך למשל בתקופת הקורונה רכש קרקע בשכונת בבלי בתל אביב מזרוע הנדל"ן הפרטית של יצחק תשובה, אלעד מגורים, להקמת 190 דירות ב-171 מיליון שקל. מרבית העסקאות שביצעה החברה בעבר, התגלו בהמשך כמוצלחות לנוכח עליות מחירי הדיור שכמט ולא פוסקות בישראל.

רווח של יותר משנה במחצית אחת

גם נתוני המחצית הראשונה של 2024 יכולים ללמד עד כמה הפכה דמרי למובילת ענף הבנייה המקומי. בניתוח התוצאות שפרסמו חברות הבנייה למגורים, עלה כי החברה מכרה 248 דירות בחודשים ינואר-יוני, מול 171 דירות בתקופה המקבילה אשתקד. אחריה בהיקפי המכירות עמדה שיכון ובינוי עם 164 דירות באותה תקופה. ההכנסות של דמרי זינקו במחצית הראשונה ב-27% ל-865 מיליון שקל, בשל עלייה במכירת הדירות בפרויקטים וקצב ההתקדמות בביצועם. הרווח הנקי יותר מהוכפל (118%+) ועמד על 267 מיליון שקל במחצית, כשבשנת 2023 כולה הוא הסתכם ב-248 מיליון שקל.

למרות כל אלה הביע יגאל דמרי, המשמש כמנכ"ל החברה, דאגה בשל הירידה בהיקפי הבנייה כתוצאה מהמחסור בפועלים מאז תחילת המלחמה. דמרי אמר בחודש מאי השנה בפאנל של מנהלי חברות נדל"ן ציבוריות שסוקר על ידי גלובס: "היקפי הבנייה יורדים ובינתיים אנחנו שומעים סיפורים על הבאת עובדים, אבל אנחנו במצוקה. יהיו פחות התחלות בנייה ויותר ביקוש. ככל שהזמן עובר, נהיה במצוקה גוברת".

תעקוף את מנורה מבטחים ונתן חץ?

ביום שלישי תיקבע, כאמור, זהות החברה שתיכנס למדד ת"א 35 במקום מניית אלקטרה הצפויה לצאת ממנו (בעדכון המדדים החצי שנתי ב-7 בנובמבר). הקריטריון הראשון לכניסה למדדים הוא החזקות הציבור, שצריך להיות מעל 30% כדי להיכנס למדד המוביל. המועד הקובע לכך היה בסוף החודש שעבר.

הקריטריון החשוב הבא הוא שווי השוק הממוצע של החברה, שייקבע על סמך תשעת ימי המסחר שבין תחילת אוקטובר ועד ה-15 בחודש זה, בהתאם להיקף ההון הרשום למסחר שיהיה ביום הקובע. המקרה של דמרי בולט בהקשר זה שכן שווי השוק הממוצע שלה עלה בזכות הקצאת המניות למוסדיים וזאת למרות ירידה של 3.5% במחיר המניה מתחילת החודש האחרון. הקריטריון השלישי הוא הנזילות, שיקבע כמה משקל תקבל כל מניה במדד.

דמרי נמצאת בעמדת זינוק טובה להיכנס למדד. שווי השוק הממוצע של החברה בימים הקובעים לצורך כניסה למדד עומד על 6.7 מיליארד שקל לצורך חישוב הכניסה למדד, בעוד מנורה צמודה מאחורה עם שווי שוק ממוצע של 6.63 מיליארד שקל. הצלע השלישית במרוץ, חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ, נראית רחוקה יותר עם שווי ממוצע של 6.35 מיליארד שקל.

אלוני חץ הודיעה בשבוע שעבר על הכנסת איש העסקים אהרן פרנקל כשותף בחברה, בדרך של הקצאת מניות - צעד שהקפיץ את המניה בשבוע שעבר, אך לאחר מכן היא נסוגה. העסקה נחשבה לחריגה יחסית למדיניות של נתן חץ, שידוע ככזה שלא אוהב שותפים לשליטה. אבל על פניו, סיכויי כניסתה של אלוני חץ למדד פחתו, אף שעסקה ההקצאה לפרנקל אמורה להזרים לתוך החברה 685 מיליון שקל.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"