צילומים: יח''צ, אנבידיה, Shutterstock
השותפה הישראלית של אנבידיה בקביעת קווים מנחים לשימוש ב-AI בשוק הרפואי
חברת איידוק (Aidoc) הישראלית, שמפתחת מערכות בינה מלאכותית תומכות החלטה לשוק הרפואי, וחברת הענק אנבידיה (NVIDIA) הודיעו כי ישתפו פעולה בכתיבת קווים מנחים ליישום בינה מלאכותית בתחום הרפואי.
המסמך ייקרא "Blueprint for Resilient Integration and Deployment of Guided Excellence" או בקיצור Bridge, ומטרתו היא להנחות את מערכות הבריאות כיצד לשלב שירותי בינה מלאכותית לתוך תהליכי העבודה שלהן.
● המדען שערך גנטית עוברים ונשלח לכלא חוזר, והפעם יש לו תמיכה מיזם קריפטו
● השוק סקפטי, אבל המנכ"ל הפורש של נובוקיור בטוח שהיא בנקודת המפנה
● היזמים שעשו היסטוריה והאקזיט של אלטשולר שחם: הסיפור שמאחורי הנפקת הענק בביוטק
החברות טוענות כי מערכות הבריאות מוצפות בהצעות רבות להטמיע מערכות ושירותי בינה מלאכותית, אלא שבגלל המהירות בה התפתחה הטכנולוגיה בתחום, חלק מהפתרונות המוצעים לא מתאימים להשתלב עם מערכות קיימות או עם מערכות חדשות אחרות.
"מפתחי ה-AI למדו לרוץ לפני שלמדו ללכת", נאמר בהודעה לעיתונות של אנבידיה ואיידוק המתארת את המהלך. "כך, מערכות הבריאות צריכות להתמודד עם מגוון מערכות שכל אחת מהן סגורה בתוך עצמה, ומתפספס הערך שיכול היה לנבוע מהשילוב ביניהם".
בהודעתן לעיתונות מסבירות החברות כי הן מכירות את היוזמות האחרות באותו הכיוון, למשל זו של מיקרוסופט, הפועלת יחד עם ה-Trustworthy & Responsible AI Network (TRAIN), וזו של Coalition for Health AI (CHAI) (ארגון שאינו בעל צביון יהודי ברור למרות השם), בה תומכים מיקרוסופט, אמזון, גוגל, בית החולים מאס ג'נרל ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד.
ההצעה של איידוק ואנבידיה אמורה להיות "טקטית" יותר, כלומר כנראה פרקטית ומפורטת יותר, כך מסרו הגופים. המסמך עדיין לא נכתב, כך שאין עדיין ברשות הציבור דוגמאות לכך.
איידוק, שהוקמה ב-2016, החלה את דרכה בתחום הבינה מלאכותית לפיענוח תמונות הדמיה, אולם הרחיבה את היכולות שלה כך שהפכה למערכת תומכת החלטה בתחום התוכנה לבתי חולים, במגוון תחומים. "אנחנו רוצים להיות שכבת האינטלגנציה של בית החולים", אמר מנכ"ל החברה אלעד וולך בראיון לגלובס בשנת 2022. וולך אמר אז כי הוא מודע לכך שחברות רבות ושונות מתחומים שונים הציבו לעצמן חזון דומה, כולל ענקיות התוכנה כמו גוגל, ענקיות המכשור הרפואי כמו פיליפס וגם חברות נוספות הפונות ספציפית לנישה זו, וביניהם אפילו ישראליות, למשל viz.AI.
אך וולך ציין כי המערכות של החברה כבר מוטמעות באלף בתי חולים. בינתיים צמח המספר כנראה לאלפים, וכבר ב-2022 עמדו ההכנסות על עשרות מיליוני דולרים. "חברות אחרות, גם הגדולות, הציגו יכולות ספציפיות אבל לא את הפלטפורמה", הסביר.
עד היום גייסה החברה כ-280 מיליון דולר, מהם 110 מיליון דולר ב-2022 ועוד 30 מיליון דולר בנובמבר 2023, אחד הגיוסים הראשונים לחברה ישראלי אחרי פרוץ המלחמה.
כעת החברה מקבלת גם מאנבידיה גושפנקה למקומה המשמעותי בשוק. אנבידיה השקיעה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בתחום הבריאות, ומזהה את התחום כאחד ממנועי הצמיחה שלה. היא מציעה שירותי ענן, בינה מלאכותית ושבבים לתעשיית הבריאות.
לדברי קימברלי פאואל, ראש תחום הבריאות בחברה, "הניסיון של חברות כמו איידוק ב'מייל האחרון' של העבודה עם הלקוחות במערכת הבריאות הוא בעל ערך רב ויכול לעזור גם לאחרים בתחום הזה. מה שאנחנו באנבידיה יכולים לעשות עבור חברות סטארט-אפ הוא לעזור להן לחבור לשותפים בתעשייה כדי לעשות להם לכסות את 'המייל האחרון' הזה".
"אחד מכל 4 אנשים צריך ניטור הליכה"
חברת Onestep, שפיתחה שיטות למדידת איכות ההליכה ומתוך כך לאבחון וניטור מחלות שונות, הודיעה על גיוס של 36 מיליון דולר. החברה פעלה עד היום בשקט יחסי וגייסה כ-48 מיליון דולר, אך מוצריה כבר מוטמעים אצל כ-30 לקוחות, בעיקר רשתות דיור מוגן ומעבדות פיזיותרפיה בארה"ב. הכנסות החברה עומדות על קצת פחות מ-10 מיליון דולר. היא מעסיקה היום כיום כ-50 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בתל אביב, והשאר בארה"ב.
את סבב הגיוס הנוכחי הובילו Team8 ו-Vintage Investment Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים Aleph ,10D ו-LionBird.
OneStep משתמשת בחיישנים של טלפונים ניידים ויכולות בינה מלאכותית כדי לנתח את התנועה. החברה יודעת לאבחן בעיות כמו סיכון לנפילה, איכות החלמה מניתוחים אורתופדיים, התאמה של מדרסים ותותבות, ולאחרונה השיקה פתרון גם בתחום בניטור הקוגניטיבי, כחלק מאבחון וניטור של אלצהיימר ופרקינסון.
אולם בחזון של OneStep, המוצר מתאים גם למגוון מחלות נוספות. בחזונו של מנכ"ל החברה, תומר שוסמן, אחד מכל 4 אנשים ימדוד את ההליכה שלו באופן רצוף. "אנחנו נדהמים לגלות קשרים שלא ידענו שקיימים בין הליכה לבין בריאות. למשל, אחד מבתי החולים המובילים בחקר הסרטן משתמש ב-OneStep כדי למנן את הטיפול הכימותרפי", הוא אומר. "יש לני ניסויים בתחום חיזוי התקפים אפילפטיים, אבחנות בתחום התפתחות הילד ועוד".
כיום בדיקות אבחון הליכה מבוצעות במעבדות הליכה, ובדרך-כלל מדובר בתהליך אבחון שהוא חד-פעמי. למשל, אצל קטועי-גפיים מבוצעת בדיקה כדי להתאים את הפרוטזה, ולאחר מכן לא מבוצעת בדיקה נוספת, אלא אם ניכרת בעיה.
הבדיקה של OneStep נגישה יותר. המטופל רק צריך להניח את הטלפון האישי בכיס שלו, ללכת כמה צעדים, והבדיקה כבר מתבצעת. כך נפתח עולם שלם של ניטור רציף ופאסיבי, בסביבה הטבעית של המטופל, בשעות שונות של היום, ברמות כאב שונות, כאשר לדברי החברה התוצאות שוות-ערך באיכותן לבדיקות במעבדת הליכה.
החברה הוקמה בסוף שנת 2019 על-ידי קבוצה של בוגרי תלפיות: אל שוסמן הצטרפו יובל נווה, המשמש כמדען ראשי, ושחר דוידסון, מנהל הטכנולוגיות. עמיר מילוא, יו"ר החברה, הוא בעל ניסיון בייזום חברות ובניהול בתאגידים בתחום הטכנולוגי.
החברה החלה למכור את המוצר בארה"ב ב-2022. "התחלנו בעולם השיקום, ומצאנו מסלולים בהם הרגולציה קלה יחסית וישנם קודים קיימים של שיפוי. עם הזמן התחלנו להוסיף יישומים, כמו ניבוי נפילות והתדרדרות קוגניטיבית".
הוא מציין כי שימוש במערכת עוזר לרשתות הדיור המוגן ולפיזיותרפיסטים לתעד את הצורך של המטופל בהמשך טיפול, ומקל עליהם ביצירת הדוח המוכיח זאת, ולכן הלקוחות מקבלים את הטכנולוגיה החדשה בברכה. "המטרה של הגיוס הנוכחי היא לצמוח לכ-100 לקוחות עד השנה הבאה ולהוסיף יכולות חדשות, במטרה שהבדיקה שלנו תהפוך לסטנדרט בשוק".
אפסטרים ביו הישראלית הייתה אחת מכמה הנפקות מוצלחות בחודשיים האחרונים, אבל כעת השוק זהיר
חברת Upstream Bio, שנוסדה על-ידי ישראלים בארה"ב וביצעה לפני כשבועיים הנפקה בהיקף של 293 מיליון דולר, פתחה את המסחר בעליות, וכעת היא נסחרת ב-14% מעל מחיר ההנפקה. מחיר זה מקנה לה שווי של כ-1.3 מיליארד דולר.
אפסטרים לא בודדה בצמרת חברות הביומד שביצעו הנפקות מוצלחות בשבועות האחרונים. CeriBell, שהונפקה באותו היום כמו Upstream, כבר רושמת החזר של 47%. Septerna, שהונפקה השבוע, כבר רושמת גם היא עליות של 19%. לעומת זאת Camp4, שיצאה גם היא לשוק במקביל ל-Upstream, איבדה כ-1.8%, אבל בסך-הכול המגמה חיובית.
מקבץ ההנפקות המפתיע והמוצלח הזה הוביל את השוק לדבר על תחיית ההנפקות בסקטור. באוקטובר וספטמבר עלה מעט מספר ההנפקות, לעומת חודשים שחונים עם הנפקה משמעותית אחת או שניים במקרה הטוב, מתחילת 2024
למרות זאת, בשבועות הקרובים הפעילות צפויה להיות שקטה יחסית. ישנן שלוש מועמדות להנפקה שכבר קבעו את המועד לשבועות הקרובים, אך הן קטנות יחסית: Jupiter Neurosciences, שרוצה לגייס 11 מיליון דולר לפי שווי של 131 מיליון דולר; Gelteq, שאחרי הורדת מחיר ראשונה, מעוניינת לגייס 5.2 מיליון דולר לפי שווי של 37.5 מיליון דולר; ו-Healthcare in Tech, שרוצה לגייס 10 מיליון דולר לפי שווי של 243 מיליון דולר.
גורמים בשוק תולים את העלייה במספר ההנפקות בספטמבר ואוקטובר בהורדה קלה של הריבית, שמגבירה את התיאבון של השוק לסיכון הגלום בחברות ביומד. ההערכה בשוק היא שהריבית צפויה להמשיך לרדת, אולם ייתכן שכעת החברות מעדיפות להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב, כדי לקבל עוד יותר ודאות בשאלה זו, וכן בשאלה האם ייבחרו נשיא או נשיאה ידידותיים לתעשיית הפארמה.
עוד נתון מעניין לגבי ההנפקות ב-2024 קשור לשלב הפעילות של החברות המונפקות. על-פי דוח של JP Morgan, ב-2021, חברות לפני השלב הקליני היוו 30% מההנפקות בנאסד"ק, ורק 10% היו חברות בשלב III או עם מוצר מאושר. אלא שהשוק נפגע מההשקעה בחברות בשלבים כל-כך מוקדמים. חלקן נכשלו קשות בניסויים הקליניים, וחלקן פשוט לא הצליחו לגייס מספיק כסף למימון תוכנית הפיתוח שלהן, בהיעדר חדשות קליניות משמעותיות, בסביבה שהפכה לשונאת סיכון.
בהתאם לכך, ב-2023 לא היו הנפקות משמעותיות של חברות לפני השלב הקליני בכלל, ו-30% מההנפקות היו של חברות עם מוצר מאושר. ב-2024 נעה המטוטלת מעט חזרה לכיוון החברות בשלבים מוקדמים. 11% מהחברות שהונפקו עד יוני 2024 הן פרה-קליניות, ורק ל-22% מוצר בשלב III או מאושר.
סטארגט תקבל מימון של 5.1 מיליון דולר לביצוע ניסוי קליני
חברת סטארגט, בה מחזיקה חברת אילקס הבורסאית כ-34%, הודיעה כי חתמה על הסכם עם בית החולים MD Andersen בארה"ב ועם קרן The Cancer Focus Fund המזוהה עם בית החולים, במסגרתו הקרן תממן ניסוי קליני בבית החולים בסכום של כ-5.1 מיליון דולר. הניסוי צפוי להתחיל במחצית הראשונה של שנת 2025.
סטארגט מפתחת טכנולוגיה בתחום החם של טיפול רדיולוגי מולקולרי ממוקד בסרטן. היא הוקמה ב-2019 כחלק מ-ARC, זרוע החדשנות של בית החולים שיבא. החברה הוקמה על-ידי סיגל קלמנסון-קושניר המכהנת כמנכ"לית, אשר שימשה בעבר כסמנכ"לית שיווק ואסטרטגיה במיקרוסופט ישראל וכן כמייסדת שותפה ומשקיעה במספר חברות סטארט-אפ בתחום הטכנולוגי. אל קלמנסון-קושניר הצטרפו כמייסדים פרופ' אריה אורנשטיין, מנהל מט"מ בשיבא; ד"ר גנאדי קוסטניץ', מנהל המעבדה לפוטוניקה ביו-רפואית; וד"ר מור אורון-הרמן, חוקרת בכירה לשעבר בשיבא וכיום סמנכ"לית מו"פ בחברה. החברה פועלת בשיתוף-פעולה עם המעבדה של פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב.
הגיוס הנוכחי מביא את Starget Pharma לסך גיוסים של למעלה מ-15 מיליון דולר.