מטוס F-16I של חייל האוויר לפני היציאה לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל
רק בעוד מספר שנים יתברר אם מבצע "ימי תשובה", במסגרתו חיל האוויר ביצע לראשונה תקיפה מאסיבית באדמת איראן, ייכנס לדפי ההיסטוריה כמהלך שיצר מציאות ביטחונית טובה יותר לישראל ולאזור כולו. תוצאותיו טרם ברורות וככל הידוע נמנעה פגיעה במתקני גרעין ונפט של משטר האייתוללות, אבל המתקפה הייתה כה נרחבת שהיא התחילה בשעות הלילה והסתיימה קצת לפני 06:00, לאחר שישראל תקפה כ־20 יעדים בשלושה גלים. בינתיים, בטהרן מנסים לשדר "עסקים כרגיל" ושולחים רמזים עמומים לגבי העתיד.
● פרשנות | האירוע שיקבע: האם איראן תתקוף בחזרה
● חיילים צפון-קוריאנים מגיעים אל קו החזית של רוסיה. עד כמה הם מוכנים ללחימה?
לפי דיווחים שונים, בתחילה ישראל פגעה במערך ההגנה האווירית האיראני, ולאחר מכן במתקנים צבאיים. בין היתר, נטען כי במהלך התקיפה חיל האוויר השמיד את ארבע סוללות ההגנה האווירית מדגם 300־S, בעלות טווח של עד 400 ק"מ. עוד דווח כי ישראל פגעה בתחום הכטב"מים ובמיוחד בטילים הבליסטיים. עוד צוין בעולם שישראל השמידה כ־20 מערבלי דלק מוצק (מערבלים פלנטריים), שמשמש לטובת הטילים הבליסטיים "ח'ייבר" ו"קאסם"; מחירו של כל מערבל פלנטרי עומד על מיליון דולר. ההערכות בישראל הן כי לרפובליקה האסלאמית תידרש שנה לשיקום היכולות הרקטיות.
"הפגיעה בייצור הדלק המוצק תימשך ככל הנראה זמן לא מבוטל, בגלל שלוקח זמן לייצר או לרכוש מערבלים פלנטרייים", אומר תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר רח"ט המחקר באמ"ן לשעבר וכיום חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "דלק מוצק נמצא בתוך הטיל, ומאפשר את הכנתו לשיגור בתוך זמן הרבה יותר קצר מאשר דלק נוזלי". לדבריו, תוצאות המתקפה שבה נפגעו מערכות מסוימות של איראן, בהן ההגנה האווירית, משפרות באופן משמעותי את היכולת הישראלית לפגוע בתשתיות איראניות.
"צריך להתכונן לתגובה"
השאלה הראשונה שעלתה מיד לאחר התקיפה הייתה האם ומתי תהיה תגובה איראנית? אולם, אלו תחזיות שקשה להעריך. ביטויים כפי שמייצר המנהיג העליון עלי חמינאי של "נעשה מה שטוב לעם ולמדינה", רק מגדילים את סימני השאלה. הקושי בצפיית איראן, מביא לכך שקופרווסר אומר כי ישראל נדרשת להיות ערוכה לתגובה איראנית.
"לא משנה מהן ההערכות, צריך להתכונן לאפשרות שיגיבו", מסביר קופרווסר. "ההיגיון הישראלי היה אומר שמוטב להם לא להגיב, נוכח החשיפה שהם חסרי יכולת התגוננות משמעותית - אבל הם עשויים לנקוט בפעולה במטרה להציל את כבודם.
"מכל מקום, עיקרון בחשיבה האסטרטגית האסלאמית הוא שאם עומדים מול אויב חזק ממך - לא נכון להיכנס בקיר. תחכה שתשלים את היכולות כדי שתוכל לפגוע בו. זה עיקרון יסוד שעובר בקוראן. שני השיקולים עומדים זה מול זה. היו מקרים שאיראן העדיפה להבליג אסטרטגית כפי שקרה במלחמת איראן־עיראק, אך גם כאלו שבהם בחרה להגיב כפי שקרה בחיסול חסן מהדווי באפריל. על סמך העבר, קשה לפסוק".
נראה כי המבוכה האיראנית היא רבה. לפחות ברמה ההצהרתית, משטר האייתוללות מנסה לשדר כי המטוסים לא נכנסו למרחב האווירי של הרפובליקה האסלאמית. מהמטכ"ל של צבא איראן נמסר כי כלי טיס ישראלים השתמשו במרחב האווירי של עיראק כדי לשגר טילים לעבר מחוזות ח'וזסטן, עילאם וטהרן. מנגד, בסוכנות "איראן אינטרנשיונל" האופוזיציונית דווח כי מטוסי 35־F נכנסו למרחב האווירי האיראני, לראשונה אי פעם.
בני סבטי, חוקר איראן ב־INSS, מסביר כי המסרים האמורפיים שמשדר משטר האייתוללות הם דרכם של האיראנים כבר אלפי שנים. "הם משתמשים בשפה דו־לשונית ודו־פרצופית, עבור מסר של 'חכו, חכו'. זה מאוד פסיכולוגי. הדרך האיראנית לא כוללת היגיון מערבי, אנליטיקה של חומרת האירוע שתביא לתגובה, אי תגובה או איזו. לעיתים הם ימשכו שפתיים ולא יגיבו. אם כלו כל הקיצים ויש ערימה של פרובוקציות בעיניהם אז הם מגיבים".
סבטי סובר כי בשלב הנוכחי גם בטהרן טרם התקבלה ההחלטה אם להגיב. "זה יהיה בעייתי עבורם להגיב בתחום הצבאי, כי ישראל הותירה אותם חשופים בהגנה האווירית והאירוע של המערבלים הוא כזה שחיפשו אחריו בסוכנויות המערביות במשך עשרות שנים. גם מזווית זו, איראן נדרשת להשתקם. לצד זאת, היחס הרוסי לתקיפה משמעותי, חשוב מאוד לאיראנים אם הם יתייחסו או לא".
ארה"ב חששה מזליגה
בשלושת השבועות שחלפו מאז מתקפת הטילים האיראנית האחרונה - ארה"ב פעלה למתן את התגובה הישראלית. מחד גיסא, ממשל ביידן לחץ על ירושלים כדי שיימנעו פגיעה במתקני אנרגיה וגרעין, בשל ההערכה כי אלו יביאו למלחמה כוללת. מאידך גיסא, הם הרחיבו את היקף הסיוע לישראל - כולל פריסת מערכת הגנה מדגם THAAD.
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס וראש המטה המדיני של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני, מספר כי ארה"ב חששה מהתגובה הישראלית - כמעט כמו האיראנים. "שורר חוסר אמון בין ממשל ביידן לבין ממשלת נתניהו. למרות התיאום יוצא הדופן בתגובה, עד שהיא לא התבצעה - היה חשש אמריקאי לזליגה מעבר לסיכומים. כשבלינקן היה בארץ, הוא דיבר על תגובה מתוחמת או על דחיית התגובה לאחר 5 בנובמבר".
שאלת זהות הנשיא
בנוגע לבחירות לנשיאות ארה"ב שיתקיימו ב־5 בנובמבר, מציין דיין כי מתקפה נרחבת מעבר ליעדים צבאיים בלבד הייתה עלולה לפגוע בסיכויי הבחירה של המועמדת הדמוקרטית, סגנית הנשיא קמלה האריס. תקיפה באיראן, מסביר הקונסול לשעבר, דורשת תיאום נרחב בהרבה מתקיפות נגד חיזבאללה, בהן חיסול חסן נסראללה או פיצוצי הביפרים שמיוחסים לישראל.
כמו כן, מאז 2021 שייכת ישראל לפיקוד מרכז האמריקאי, סנטקום, שבמסגרתו היא משתפת פעולה עם מדינות האזור. "שיתוף הפעולה עם ארה"ב עיצב את התגובה הישראלית, שמגובה במסרים אמריקאים לטהרן כי אם איראן תחליט להגיב, התגובה הבאה תהיה רחבה יותר - וארה"ב תתקשה לתחם אותה", מסביר דיין.
בניגוד להערכות הסותרות לגבי התגובה האיראנית לתקיפה, המדיניות של האריס בנוגע לאיראן, אם תיבחר לנשיאה, צפויה למדי. "היא לא תסטה מתפיסת ביידן ההגנתית בעיקרה, וכוללת גיבוש קואליציות, יצירת הרתעה ופחות תקיפה", אומר הקונסול לשעבר. לעומת זאת, הוא מסביר כי כשעוסקים בטראמפ, יש אלמנט בלתי צפוי. "לטראמפ אין תפיסת עולם סדורה למעט זה שהוא אומר כי בתוך שבוע שהוא יהיה נשיא, הסכסוכים בעולם ייפסקו. אין תפיסה שבמסגרת אפשר להגיד 'הוא יתקוף, או לא'".