גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גלובס בודק את עצמו: האם אנחנו מגוונים מספיק?

גיוון אוכלוסיות - הן במצבת העובדים והן כמקורות מידע - הוא לא רק משימה חברתית, הוא מאפשר לנו לתת לקוראים תמונת מצב מהימנה יותר ● כך התקדמנו ב־7 השנים האחרונות ● מתוך דוח האמון של גלובס שיפורסם בסוף השבוע

דוח האמון של גלובס יחולק בוועידת ישראל לעסקים שתיערך ב-3 בדצמבר, יצורף לגיליון סופ"ש ויתפרסם במלואו באתר גלובס

הנחת העבודה בגלובס היא שמידע המגיע ממגוון אוכלוסיות יהיה מהימן יותר וסובייקטיבי פחות, וכי מידע רחב, מגוון ומהימן יאפשר לקוראינו לקבל תמונת מצב שמאפשרת גיבוש עמדה עצמאית לקבלת החלטות, שאינה נובעת ממניפולציות, סטריאוטיפים, הטיות או דיסאינפורמציות.

הגבולות החדשים: החיפוש אחר העצמאות העיתונאית וחופש המחשבה בדמוקרטיה
חדש בקוד האתי של גלובס: נוהל עבודה עם בינה מלאכותית  

ההתמודדות בגלובס עם נושא הגיוון והענייניות אינה "רק" מטעמים "חברתיים", ואף להפך, שכן עבורנו זו סוגיה "תאגידית־עסקית", הקשורה להגדרת המשימה, למודל הכלכלי ולהצעת הערך לקוראים: תיווך המציאות (בדגש ובזווית עסקית־כלכלית).

גיוון זה לא שכתוב המציאות?

את הנושא הגדרנו כ"גיוון וענייניות", כאשר ענייניות, לפי מילוג, היא "התייחסות לעיקר הדברים ללא סטיות". ההבחנה חשובה, כי פעילות הגיוון עלולה להוביל לשכתוב מציאות, ובכך לחטוא למטרה המרכזית של גלובס: תיווך המציאות.

לכן אנחנו לא עוסקים ב"אפליה מתקנת" ולא מתפשרים על כישורים והתאמה, אך משקיעים זמן וכסף במאמצי איתור, התאמה ולמידה שמאפשרים להביא לשולחן מועמדים ראויים ממגזרים שונים, שכישוריהם לא נופלים מאחרים. רק במצב שבו לתפקיד ספציפי יש מועמדים דומים - נעדיף את המגזר שייצוגו חסר.

כך, למשל, במדור "ציטוט אחד ביום", שעוסק בציטוטים שעמדו במבחן הזמן, לא "כפינו" גיוון נשי שלא היה קיים בזמן אמת, כדי לא לשכתב מציאות, אבל אנחנו כן משתדלים לשלב כשאפשר.

כך גם גם בוועידת ישראל לעסקים בדצמבר 2023, כאשר הירידה בפועל באיוש נשים בעמדות הבכירות במגזר הציבורי, במגזר הפיננסי ובמגזר הביטחוני לא אפשרה לנו לעמוד ביעד של כ־40% לכל מגדר. בהתאם להגדרה של "ענייניות מעל גיוון", לא עשינו "אפליה מתקנת", אבל התייחסנו לנושא בפתיחת הוועידה וכן בתוכנייה.

שיעור הנשים

חלקן של הנשים באוכלוסיית ישראל הוא כ־50%. שיעור התעסוקה שלהן הוא 75% בהשוואה ל־81% בקרב גברים (גילאי 25-49, 2022), ושיעור בעלות תואר אקדמי הוא 36% בהשוואה ל־23% בקרב גברים.

חלקן של נשים במשרות ניהוליות, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2022, הוא כ־32%. מכאן נגזר שאי־שילובן של נשים בהיקף כ־30%-40%, בארגון ובבמות של עיתונות כלכלית־עסקית, עלול להיות תיווך לקוי ומוטה של המציאות.

שינוי הבעלות בגלובס במחצית 2017 הוביל לכך שלראשונה בעלות המניות, המו"ל והעורכת הראשית הן נשים.

בטבלה המצורפת ניתן לראות מהפך הן ברמת הארגון והן ברמת במות התוכן השונות. שיעור הנשים בפרמטרים השונים הוכפל ונשמר יציב יחסית מאז.

החברה הערבית

החברה הערבית מהווה כ־21% מהאוכלוסייה, ופער השילוב שלה בעולם העסקים הוא עמוק. לפי נתוני קו־אימפקט, מלכ"ר לקידום תעסוקת בכירים ערבים במגזר העסקי בישראל, ערבים מחזיקים ב־0.3% בלבד מהמשרות הניהוליות בחברות המובילות בסקטור העסקי (המעסיקות כ־70% מכוח העבודה). משמעות נתונים אלה היא שהיכולת לשלב את החברה הערבית בבמות גלובס היא מוגבלת. ובכל זאת, היעדר כיסוי של 21% מהאוכלוסייה משמעו תיווך לקוי של המציאות הכלכלית הישראלית.

ב־7 השנים שחלפו התקדמנו בהיבטים הבאים:

■ מ־2019 תוקן עיוות אי־הכללת החברה הערבית בפרויקט הצעירים המבטיחים, ומאז היא מהווה כ־10% מהנבחרים.

■ בשנת 2024 הובלנו לראשונה, בשיתוף בנק הפועלים, עמותות קו־אימפקט ואל־ביאדר, את כנס גלובס בנושא כלכלת החברה הערבית בהשתתפות כ־100 מבכירי המשק הישראלי, יהודים וערבים.

■ הקמת קורס גלובס לעיתונאים מהחברה הערבית ב־2023. הקורס נבנה בשיתוף השגרירות האמריקאית ועמותת אעלאם - המרכז הערבי לחירות המדיה.

■ מ־2018 תוקן עיוות אי־הכללת החברה הערבית בסקרים ובמדגמים המתפרסמים בגלובס.

■ הצלחנו ליצור כמה השמות של עובדים ערבים, שהגיעו בשיאן לכ־2.5% מכוח־האדם בגלובס. עם זאת, לא כולן עמדו במבחן הזמן, ואנו ממשיכים לנסות.

החברה החרדית

החברה החרדית מהווה כ־13% מהאוכלוסייה, וגם בה פער השילוב בעולם העסקים בישראל הוא עמוק. לפי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות, שיעור התעסוקה הממוצע במגזר זה הוא 68%, בהשוואה לכ־78% בכלל האוכלוסייה; ושיעור בעלי התואר האקדמי הוא 9%, בהשוואה לכ־29% בכלל האוכלוסייה.

משמעות הנתונים היא שהיכולת לשלב את החברה החרדית בבמות של גלובס מוגבלת. ובכל זאת, היעדר כיסוי של חברה בשיעור 13% מהאוכלוסייה משמעו תיווך לקוי של המציאות הכלכלית הישראלית.

ב־7 השנים שחלפו התקדמנו בהיבטים הבאים:

■ שיעור העובדים מהחברה החרדית בגלובס עלה מכ־1% לכ־4%.

■ שילוב החברה החרדית בפרויקט 40*40 הוא 5%-10% מהנבחרים. בהינתן שיעורי ההשתלבות הנמוכים במשרות ניהול בכירות, מדובר באתגר גדול במיוחד.

עוד כתבות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה