חנמאל דורפמן, ראש מטה השר לביטחון לאומי (הוועדה לביטחון פנים, 13.11.24) / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ
נדבך בעבודת הכנסת הוא פיקוח על עבודת הרשות המבצעת, אך לשם כך נדרש מידע. חברי הוועדה לביטחון לאומי רטנו שהם מתקשים לקבל נתונים מהגופים הרלוונטיים. חנמאל דורפמן, ראש מטה השר לביטחון לאומי, ביקש להראות שהכול תקין: "המשרד לביטחון לאומי ענה עד היום ליותר מ־80% מהפניות של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. בתקופה המקבילה של השר בר־לב המענה עמד על פחות משליש". האומנם?
● המשרוקית | חסימת המידע: כך נתוני הפשיעה של המשטרה הפכו לפחות נגישים לציבור
סעיף 64 לחוק הכנסת קובע שורת גופים - ביניהם משרדי הממשלה ומוסדות המדינה - שכאשר מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) פונה אליהם בבקשת מידע, עליהם לספקו באופן מלא "בלא דיחוי". יש מצבים בהם המידע לא יועבר, למשל אם מסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה, דורשת הקצאת משאבים לא סבירה ועוד. אם לא ניתן למסור מידע או רק מידע חלקי, על ראש הגוף או השר הרלוונטי לצרף נימוקים.
לאחרונה עסקנו בכתבה נרחבת בקושי לקבל נתונים מהמשטרה, וציטטנו את דברי דורפמן. עד למועד פרסומה לא קיבלנו מספרים שיאשרו או יפריכו את הטענה. אלא שמאז הממ"מ העביר לידינו מכתב ששלחה היועמ"שית לכנסת שגית אפיק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בו קבלה על אי־מסירת המידע הנדרש לממ"מ ולחברי הכנסת. המכתב, המתפרסם כאן לראשונה, הוא האחרון (עד כה) בשרשרת מכתבים שאפיק מנהלת עם בן גביר בנושא מאז מרץ, על חלקם דווח בתקשורת.

הסטטיסטיקה של דורפמן, מתברר, שימשה גם את השר במענה לאפיק יום לאחר אותו דיון בוועדה. לפי אפיק, מנהלת הממ"מ עו"ד הודיה קין ערכה בדיקה ידנית של השאילתות למשרד לביטחון לאומי (או ביטחון פנים בתקופת עמר בר־לב). המספרים, כפי שתוכלו לראות בגרף, פחות מחמיאים. בעוד תחת בר־לב נענתה במלואה כל פנייה אפשרית (97% בסה"כ), כעת יש להוסיף גם את התשובות החלקיות כדי להגיע ל־80%. נציין שבגלל מועדי הבחירות, בכנסת הקודמת היו פחות חודשי עבודה פרלמנטרית ונשאלו רק כמחצית מהשאילתות לעומת הכנסת הנוכחית.
זו לא כל הביקורת של אפיק: "בשנת 2024 זמן המענה (עד לקבלת תשובה ראשונה מהמשרד, גם אם הייתה חלקית) הוכפל ועמד על כחודשיים וחצי ביחס לזמן מממוצע של מעט יותר מחודש בשנים 2021־2023", כתבה. היא גם הפניתה זרקור לכך שבעוד הממ"מ מתקשה לקבל נתונים, עמותות מצליחות להשיגם באמצעות בקשות חופש מידע.
מחנמאל דורפמן לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי דורפמן לא נכונים ברובם. תחת בר־לב נענו באופן מלא 97% מהשאילתות, בעוד תחת בן גביר יש צורך להוסיף את התשובות החלקיות כדי להגיע לשיעור מענה של 80%.
תחקיר: אוריה בר־מאיר