עבודת העיתונות, ושל ז'אנר בדיקת העובדות ביתר שאת, נשענת על הצגת נתונים והנגשתם לציבור. כך הוא אמור, באופן מושכל, להבין את המציאות במדינה ולהסיק מסקנות על תפקוד מוסדותיה. במשרוקית, בהתאם לאופי הבדיקה, אנו משתדלים להביא את הנתונים הרשמיים, שהם לא פעם כאלה שמספקת את המדינה. יש עליהם השגות, ולא פעם בעיות מתודולוגיות שצריך להתייחס אליהן, אבל הם עדיין נחשבים לנתונים האמינים ביותר.
תארו לכם, אם כך, את תסכולנו מהעובדה שיש גוף אחד שאנחנו מתקשים יותר ויותר לקבל ממנו נתונים. ולא רק אנחנו, אלא גם כלי תקשורת אחרים וגם גופי מדינה אחרים שזקוקים לנתונים האלה. אנו מדברים על משטרת ישראל, שנראה שנהייתה לשקופה הרבה פחות מבעבר. ניסינו להתחקות אחרי התהליך שהפך את הנתונים לפחות נגישים מבעבר.
המאבק על הפרסום היזום
ב-2016 הממשלה ה-34 בראשות בנימין נתניהו העבירה את החלטה 1933 שעניינה "שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור". בסעיף 12(א) הממשלה החליטה "להטיל על משרדי הממשלה להנגיש, עד לשנת 2022, את כלל מאגרי המידע שעליהם הם מופקדים ויופקדו". סעיף קטן (ג) הטיל על מספר גופים להנגיש את המאגר שלהם עד 2017, וביניהם בסיס נתוני הפשיעה של משטרת ישראל.
הביצוע בשטח, כפי שעולה ממכתב ששלחה ב-2021 מנכ"לית התנועה לחופש המידע דאז רחלי אדרי-חולתא, לקה בחסר. לפי אדרי-חולתא, מכל הגופים שלפי החלטה 1933 היו אמורים להנגיש את הנתונים עד 2017, המשטרה הייתה הגוף היחידי שלא פעל בהתאם. המשטרה אומנם פרסמה אחת לשנה את נתוני הפשיעה, אך לא באופן גולמי שאיפשר פילוח עומק שלהם. ככל שניתוחים כאלה פורסמו בתקשורת, הם היו תוצאה של בקשת חופש מידע.
עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה הנוכחי, מספר למשרוקית שגם היום התנועה חווה תסכול מהאופן בו המשטרה משחררת נתונים לציבור: "עד לשנת 2021 הגשנו כל שנה מחדש בקשה לחופש מידע, על אף ההחלטה שהמשטרה תפרסם גם את נתוני הפשיעה. בעקבות פנייתנו למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, תומר לוטן, הוא הביא את ההחלטה ליישום והנגיש את הנתונים וכך במשך שנתיים פרסמו את המידע. אבל אז התחלפה הממשלה ושוב המידע הפסיק לזרום".
כיום, עקרונית, קיים מאגר של נתוני פשיעה נגיש, שאמור להתעדכן באופן רבעוני, וכך גם נטען באתר המאגר. רק שכפי שעולה ממכתב חריף ששלח בספטמבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) לוועדה לביטחון לאומי, שחלקים ממנו פורסמו בתקשורת, העדכון שלו רחוק מלהשביע רצון. "עד הרבעון הראשון של שנת 2023 (כולל)", נכתב שם, "פורסמו במאגר נתוני פשיעה לפי יישוב ולפי אזור סטטיסטי, שאפשרו לקבל תמונה טובה (הגם שלא מושלמת) של היקף הפשיעה ביישובים ובאזורים שונים בארץ, ולעקוב אחר מגמות בה. מאז מועד זה לא עודכנו הנתונים במאגר". לפי פרסומים ב-ynet, גם הדוח השנתי ל-2022 פורסם באיחור של חצי שנה לעומת מקביליו בשנים קודמות.
בסוף ספטמבר המשטרה עדכנה את מאגר הנתונים. במקרה או שלא במקרה, כמה שעות קודם לכן התנועה לחופש המידע שלחה למשטרה מכתב לפני עתירה, בו האחרונה נדרשה לחזור לפרסם את הנתונים באופן יזום מדי רבעון. "לא פעם אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט כדי לקבל מידע מהמשטרה", מסביר נגב. "במקרה הזה ניתן לשער שהם עבדו על המידע אבל השהו אותו ופשוט לא פרסמו".
נתוני הפשיעה הם לא היחידים שיש עמם בעיה. ב-2014, עוד לפני החלטה 1933, המשטרה יצאה בפרויקט "הגברת שקיפות נתוני משטרה לאזרח". הפרויקט סיפק מידע על עבירות רכוש, תאונות דרכים ונפגעים, כוח־אדם ועוד. אלא שגם שם המשטרה לא מעדכנת כבר תקופה: העדכון האחרון על כוח־האדם, למשל, הוא מ-2022, וגם לא ניתן להגיע לנתונים משנים קודמות. המשטרה הפניתה אותנו להגיש בקשת חופש מידע, וזו מחכה תלויה ועומדת כבר למעלה מחודשיים.
הקושי לקבל נתונים
אבל הבעיה היא לא רק עם הנתונים שאמורים להיות זמינים לציבור בכל עת, אלא גם במענה לשאילתות. במכתב האמור של הממ"מ לא התלוננו רק על עדכון מאגר הנתונים העתי, אלא גם על מענה לבקשות שנשלחות למשרד לביטחון לאומי. לפי המכתב, שתי בקשות לנתונים מהמשרד נותרו במשך חודשים ללא מענה כלשהו.
בהקשר זה חשוב להכיר את סעיף 64 לחוק הכנסת, שמסמיך את הממ"מ לדרוש נתונים ממוסדות המדינה, ואלה נדרשים למסור את המידע למעט במקרים מסוימים כמו חשש לפגיעה בביטחון המדינה או שהפקת המידע המבוקש דורשת הקצאת משאבים מעבר לסביר. אם ישנה החלטה שלא למסור את הנתונים, על השר או ראש הגוף הרלוונטי להשיב לממ"מ עם נימוק ההחלטה. מהמכתב עולה שהמשרד לא פעל כמתבקש.
לאחר פרסום המכתב, לשכת השר איתמר בן גביר מסרה ל-ynet שאי-מסירת הנתונים נבעה מכך שנדרשו יותר מדי מהם, וכמו כן שלממ"מ "יש נטייה להציג נתונים באופן מגמתי ומסולף, במהלך כהונת ממשלות ימין - ובפרט בתקופת הממשלה המכהנת כעת".
בדיון שנערך בוועדה לביטחון פנים באמצע נובמבר, ח"כ גלעד קריב (העבודה) הזכיר שוב את הבעייתיות בשקיפות נתוני המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. "בניגוד לחוק", הוא הדהד את הטיעון בתקשורת, הם "לא מעבירים לכנסת מידע". ראש המטה לביטחון לאומי חנמאל דורפמן השיב ש"המשרד לביטחון לאומי ענה עד היום ליותר מ-80% מהפניות" של הממ"מ, בעוד "בתקופה המקבילה של השר בר לב המענה עמד על פחות משליש". לא הצלחנו להתחקות אחר מקור כלשהו שיאשר את זה, ודורפמן לא העביר לנו אסמכתאות.
גם בתקשורת ישנה ירידה ביכולת לקבל נתונים מגורמים אלה. נוכל אפילו להביא דוגמה בולטת למדי מניסיוננו האישי במשרוקית. נושא בו ערכנו תחקירים רבים הוא הפשיעה בחברה הערבית, בדגש על מספר הנרצחים. התחלנו לערוך בדיקות בנושא ביוני 2023, ותמיד פנינו למשטרה כדי לקבל את מספרי הנרצחים בתקופות שונות. זו נהגה לספק לנו את הנתונים, אך הפעם האחרונה שאלה סופקו לנו הייתה ביוני 2024.
באוגוסט ביקשנו את מקרי הרצח רק במחוז חוף ונענינו שהמשטרה לא מפלחת לפי מחוזות (למרות שבקבצים שפרסמה הפילוח כן קיים). בנובמבר ביקשנו נתונים על רצח בחברה הערבית ובחברה היהודית, ואז כבר נשלחנו להגיש בקשת חופש מידע. זאת למרות שעד זמן קצר לפני כן, כאמור, לא הייתה לה בעיה לספק את המידע. מאחר שניתן לחכות למענה לבקשות חופש מידע חודשים, קשה שלא להרגיש שהמשטרה שינתה גישה לגבי השקיפות לציבור.
אם רוצים מידע ברזולוציה גבוהה יותר, המשטרה לא פעם מוסרת נתונים בעייתיים. נדב ביגלמן, מתכנן ערים שעבד בעבר עם התנועה לחופש המידע על הפשיעה בחברה הערבית, סיפר לנו על החוויה: "אחרי חמישה חודשים קיבלנו נתונים באיכות מאוד נמוכה שלא אפשרה לעשות פילוח מיטבי שלהם. לא היה פירוט לגבי רמת השכונה וחלק משמות היישובים נכתבו בצורות שונות כך שהיה קשה לסנן את המידע. גם החלוקה הלאומית הייתה מבולגנת והנתונים לא התיישבו עם נתוני הלמ"ס".
מה קורה בעולם?
ונסיים בהשוואה: האם המצב בעולם טוב יותר? לא בדקנו כל מדינה ומדינה, אך יש דוגמאות שמראות שיש לנו לאן לשאוף. "כאן משחררים את המידע לציבור בכל רבעון באתר האינטרנט של העירייה", מספר ביגלמן, שחי כיום בניו יורק. בבריטניה, המשטרה מפרסמת מדי רבעון נתוני פשיעה שיורדים לרמת הרחוב ולסטטוס הטיפול בתיק. גם בספרד, אוסטרליה, הולנד ועוד מתפרסמים נתונים שקופים וברזולציה גבוהה לטובת הציבור.
לפי ביגלמן, העובדה שבישראל זה לא המצב "יוצרת קושי משמעותי למחקר וגזירת מהלכים מדיניים שניתן לעשות על־מנת למגר תופעות של רצח ואלימות". ולמה זה קורה? "לדעתי זה עניין של החלטה פוליטית", הוא אומר. "ההסתרה היא חלק מהמדיניות".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת בשקיפות מלאה, בהתאם למגבלות צנעת הפרט והגנה מחשיפת שיטות פעולה משטרתיות ומאפשרת קבלת נתונים בין היתר באמצעות פניות עפ״י חוק חופש המידע.
"יודגש כי משטרת ישראל מנגישה את נתוני הפשיעה בחתכים נרחבים באתר המשטרה ובמאגר הנתונים הממשלתי הפתוחים לעיון לכל דורש".
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
