רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
משרד המשפטים, באמצעות יחידת רשם העמותות שברשות התאגידים, הורה ללשכת רואי החשבון להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) בתוך 30 יום. בהחלטת ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות, עו"ד שולי אבני־שוהם, מ־1 באוקטובר, הובהר ללשכה שאם לא תפעל להגיש בקשה לרישומה כחברה לתועלת הציבור, בסמכות הרשמת לבצע את רישומה בפנקס החברות באופן חד־צדדי.
● כך הפסידה הקואליציה בגיוס רוב לקיים דיון בהדחת היועמ"שית
● המשפחה שבונה אלפי דירות בפריפריה מגיעה לבורסה כדי להחליף חוב יקר ולשפר שכר
● לאחר זינוק של 68% מתחילת השנה: שלמה אליהו מוכר 6% ממניותיו במגדל
משמעות הרישום כחברה לתועלת הציבור, היא שלאחר יותר מ־80 שנה בהן התנהלה ללא פיקוח, הלשכה תחויב בשקיפות ובהגשת דוחות שנתיים ותהיה נתונה לביקורות ולפיקוח יחידת רשם העמותות. בין היתר מוסמכת היחידה לערוך ביקורות פתע או בתיאום מראש בחברות לתועלת הציבור, לבחון את פעילותן, להציג שאלות לנושאי משרה ובעלי תפקידים ואף לקבל מסמכים לביקורת, הן כחלק מהטיפול השוטף והן בעקבות מידע המעלה חשש להתנהלות בלתי תקינה.
לרשם התאגידים יש גם סמכויות אכיפה ואפשרות להטלת סנקציות רחבות, למשל להורות לחל"צ על תיקון ליקויים בהתנהלותה, ואף להמליץ על נקיטה בהליכי פירוק של החל"צ במקרים חמורים.
מאבק של שנתיים
החלטת הרשמת ניתנה בעקבות עתירה מנהלית שהגישו חברי לשכת רואי החשבון, איילת שחר ודן רבין, לבית המשפט לעניינים מנהלים בירושלים. השניים מנהלים כבר שנתיים מאבק להפיכת הלשכה מחברה פרטית שלא מפוקחת ומחויבת בדיווחים שנתיים לחברה לתועלת הציבור. רו"ח שחר נבחרה בבחירות למוסדות לשכת רואי החשבון שנערכו בספטמבר האחרון כחברת הוועד המרכזי בלשכה, ורו"ח רבין מכהן כחבר בית הדין של הלשכה מינואר 2024.
לאורך כל השנה התנהלו חילופי מכתבים ביניהם לבין רשמת העמותות, ונמסר להם שהנושא בבדיקה ובטיפול. בספטמבר, על רקע הבחירות בלשכה, הגיע המאבק לשיאו כאשר השניים הגישו, באמצעות עוה"ד אורי כהנא, אורי קידר וניר דורבן ממשרד עוה"ד נבו קידר בלום ושות', את העתירה לביהמ"ש. במסגרת בירור העתירה, הודיעה לאחרונה רשמת העמותות לביהמ"ש על החלטתה לחייב את לשכת רואי חשבון להירשם כחל"צ.
בלשכת רואי החשבון, בראשות הנשיא רו"ח חן שרייבר, מתנגדים למהלך, אך הרשמת דחתה את הנימוקים שהוגשו לה וקבעה כי ההחלטה עומדת על כנה. לבקשת הלשכה ניתנה לה אפשרות לשימוע ואף הארכה של 30 ימים בטרם יעשה צעד חד צדדי על ידי רשמת העמותות, כאשר תקופת ההארכה עתידה להסתיים ב־31 בדצמבר. הלשכה אף פנתה לביהמ"ש בבקשה לקבל אורכה להגשת עתירה נגדית משלה, ואולם השופטת עינת אבמן־מולר דחתה את הבקשה.
לדברי גורמים בוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, על אף קיומו של הליך משפטי כל כך משמעותי ודרמטי, הנושא לא עלה מעולם לדיון בוועד המשמש כדירקטוריון הלשכה, כמתחייב עפ"י תקנון הלשכה ודיני התאגידים.
במהלך הדיונים בעתירה אף התברר, כי כבר במאי השנה קיבלה הלשכה את הדרישה מרשמת העמותות להירשם כחברה לתועלת הציבור או לנמק מדוע לא תעשה זאת, אך רבים מחברי הוועד המרכזי לא היו מודעים לדרישה ולא היו שותפים להחלטות שהתקבלו באם להתנגד או להסכים לה, ובוודאי שהמידע לא היה חשוף לכלל חברי הלשכה.
"ההתנגדות אינה מובנת"
בעתירה המנהלית שהוגשה נמנות הסיבות המרכזיות לצורך הדחוף ברישומה של הלשכה כחל"צ, ובין היתר נטען כי קיים חשש שנושאי משרה יעשו שימוש לרעה במשאבי הלשכה לקידום אינטרסים אישיים, וכי יש צורך במניעת ניגודי עניינים, שקיפות ופיקוח רגולטורי.
כך למשל, נטען, כי הגם שנשיא הלשכה פעל לאורך כל השנים בהתנדבות וללא תשלום, נעשה ניסיון של שרייבר לקבוע שכר בסך של 42 אלף שקל עבורו כבר בתחילת כהונתו - תוכנית שירדה מהפרק לאחר שהוגשו התנגדויות לביצועה ללא דיון מעמיק במוסדות הלשכה.
לדברי העותרים, רואי החשבון איילת שחר ודן רבין, "המטרה היא להבטיח התנהלות שקופה תחת אור השמש של לשכה המייצגת אלפי רואי חשבון, כאשר לפי הדיווחים הרשמיים חברים כיום בלשכה כ־15 אלף רואי חשבון, המשלמים דמי חבר וזכאים לדיווח מלא על התקציב, הדוחות הכספיים והקצאת המשאבים. מידע זה חייב להיות נגיש ושקוף לציבור כמו בכל ארגון ציבורי, ובפרט שרואי החשבון הם שומרי הסף בחברות וארגונים, אשר מחוייבים בעצמם לשמש דוגמה לשקיפות מלאה והתנהלות תקינה עפ"י חוק. לפיכך, התנגדות הלשכה לשקיפות אינה מובנת".
עוה"ד אורי כהנא מסר, כי "החלטת רשם העמותות הינה הישג משמעותי ופורץ דרך בדיני העמותות, שיש לקוות שיאומץ על ידי כלל הגופים הציבוריים אשר טרם רשומים כחל"צ, בפרט כשמדובר בגופים דו־מהותיים המייצגים ציבור רחב, בעלי אחריות ציבורית רחבה ומנהלים כספי ציבור. אסור שגוף כזה יתנהל כחברה פרטית שאינה חייבת בשקיפות אך נהנית מיתרונות של גוף ציבורי כגון פטור ממס".
מלשכת רואי החשבון נמסר בתגובה: "אנו סבורים כי העתירה יסודה בטעות חמורה ואי הבנת מעמד הלשכה. עוד יודגש כי מדובר בעתירה פוליטית ויש להצר על השימוש הנלוז בהליכי המשפט בעניין זה. הלשכה תגיב ותתנגד לעתירה באמצעות משרד עורכי הדין פרל כהן, על ידי עורך דין איל נייגר וגלית בונה ואינה מתכוונת להתכתש בעניין באמצעות כלי התקשורת. כמו כן, הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון ימשיך להתנהל תחת ממשל תאגידי הדוק כפי שעשה בכל שלושת השנים האחרונות".