גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערה בדיון לתיקון חוק התעופה: החברות הזרות לא יחזרו גם בקיץ?

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, פוצץ את הדיון על תיקון חוק שירותי תעופה, מחשש שמדובר בתיקון שיפגע בצרכנים ● בישראייר תכננו להפעיל טיסות לניו יורק לאחר שתיקון החוק יעבור; המנכ"ל אורי סירקיס: "ההחלטה הנוכחית שומטת את הקרקע מתחת לתוכנית העסקית להפעלת הטיסות לארה"ב"

דוד ביטן. יו''ר ועדת הכלכלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דוד ביטן. יו''ר ועדת הכלכלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הבוקר (ב'') התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדון פעם נוספת בתיקון לחוק שירותי תעופה, המגן על זכויות נוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. תיקון החוק ישהה חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה, ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול, במטרה לקדם את חזרתן של חברות התעופה הזרות לישראל.

הסוכריה שחברות התעופה הזרות דורשות כדי לחזור לארץ והמחיר שישלם הצרכן
חברת התעופה החיפאית מגיעה לעיר. אלה הקווים החדשים שתפעיל
מנכ"לית אל על: "האינטרס של המדינה הוא חברות תעופה ישראליות חזקות ויציבות"

במהלך הדיון בוועדה, הודה היו"ר דוד ביטן כי עיכב את הדיונים בהצעת החוק במשך חודשים ארוכים, מחשש שמדובר בתיקון שיפגע בצרכנים, ולאחר דיון סוער, הודיע כי לא יעלה את ההצעה להצבעה.

במהלך הדיון הקודם בנושא, יו"ר הוועדה ביטן הודיע כי ההצעה תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל, וביקש לחשוף מי החברות שדוחפות לשינוי החוק. עד היום, בריטיש איירווייז וריינאייר היו החברות הזרות היחידות שתמכו בחוק בגלוי.

בדיון היום נחשפו גם אייר פראנס, טורקיש איירליינס, פגסוס, פיס אייר, דיוס אס וקלאסיק אייר, המיוצגות על-ידי עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC). במהלך הדיון ציינה עו"ד קציר כי החברות שהיא מייצגת הביעו נכונות לשוב לישראל. "לא שמנו איום או ביקשנו סוכריה. אמרנו מה יעזור", אמרה.

כמו כן, היא הזהירה כי אם החוק לא יתוקן עכשיו, היצע הטיסות מישראל יישאר נמוך גם בעונת הקיץ הבאה, היות שחברות התעופה מתכננות את לוחות הזמנים זמן רב מראש. "עד מרץ איבדנו אותן, ואם נאשר (את התיקון), יש סיכוי להחזיר אותם באפריל. חייבים לשנות את זה כבר עכשיו כדי שהן יתארגנו", אמרה.

בין החברות שמייצגת קציר נמנות גם כאלה שלא נחשפו ועדיין פועלות בישראל, ולדבריה הן חשופות לכ-30 תביעות מדי יום.

החברות רוצות סבסוד למסי הנמל בטרמינל 3

אייל דורון ממשרד ש. הורוביץ, המייצג את חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר, הזכיר כי לטובת חזרה עתידית של חברות הלואו קוסט, מלבד תיקון החוק יש גם לפתוח את טרמינל 1 בנתב"ג. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח, נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע ל-10 יעדים מרכזיים ב-60 ימים", אמר.

טרמינל 1 נסגר זמן קצר לאחר שהפסקת האש בצפון נכנסה לתוקף, והביא להעברת הטיסות לטרמינל 3 עד סוף מרץ 2025. המשמעות עבור חברות התעופה הזרות כמו ריינאייר היא תשלום של מסי נמל גבוהים יותר, כאשר ההפרש ביניהם עומד על כ-20 דולר לנוסע בכל אחד מהטרמינלים.

מנכ"ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, ציין כי לרשות יש תזרים שלילי של 1.2 מיליארד שקל והפסד תפעולי של 150 מיליון שקל בשנת 2024, ולכן אין הצדקה להשאיר שני טרמינלים פתוחים, כאשר היקף הפעילות לא מצדיק פעילות בשני טרמינלים שונים.

בתיקון שנידון היום בוועדה, הוצע כי חברות שפעלו מטרמינל 1 ונאלצו להעביר את פעילותן לטרמינל 3, יחויבו באגרות מופחתות כאילו פעלו מטרמינל 1; וכי האוצר יממן את ההפרש מרשות שדות התעופה, כדי לתמרץ חברות תעופה לחדש או להתחיל לפעול בישראל ולהקל על רשות שדות התעופה בהתמודדות עם הירידה בהכנסות.

חברות התעופה הישראליות לא אהבו את ההצעה, ודרשו לקבל תנאים שווים לחברות שיחזרו, בטענה כי תיקון כזה מציע להפלות לרעה חברות תעופה שפעלו פה כל המלחמה, כולל חברות זרות, על חשבון חברות שלא פעלו פה. "זאת אפליה לא חוקית ומנוגדת להסכמי התעופה שהמדינה חתומה עליהם", אמר נציג רשות התעופה האזרחית במהלך הדיון.

אם זאת, גורמי הממשלה סירבו לממן הפחתת אגרות לחברות התעופה הזרות, בניגוד לעמדתו של יו"ר הוועדה ביטן. "זה לא צריך לחול על רש"ת", אמר. "כשהאוצר רצה, הוא לקח לרש"ת 4 מיליארד שקל וקרא לאוצר ולמשרד התחבורה לממן את הפחתת האגרות לחברות הזרות. לקחתם לרש"ת 4 מיליארד שקל, אז אתם לא יכולים להחזיר להם 200-300 מיליון? תקחו את זה בחזרה כשהן ירוויחו".

לסיכום הישיבה, היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בסעיפי ההצעה, אך לא תאשר את הצעת החוק. "תבואו עם תוכנית אמיתית שמחזירה את החברות, ושהחברות יגידו את האמת האם הן רוצות לחזור או רק לקבל הקלות. עד אז לא אאשר שום דבר. מצד אחד הממשלה לא עושה מה שצריך להפחית מחירים ולהחזיר את החברות; מצד שני החברות כל מה שהן רוצות זה רק פיצוי, ולכן לא נצביע על זה".

ישראייר תטוס לניו יורק? כנראה שלא בקרוב

נזכיר כי יו"ר רשות התעופה האזרחית (רת"א), שמואל זכאי, הודיע לאחרונה על קיום משא-ומתן עם חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע להפעלת מטוסים חכורים לצפון אמריקה. מהלך מסוג זה עשוי להגביר משמעותית את התחרות ולהביא להורדת מחירים בטיסות לארה"ב, כאשר כיום אל על היא החברה היחידה שמפעילה טיסות בקו זה.

החברה המרכזית על הפרק הייתה ישראייר, שהתנתה את הפעלת הטיסות בתיקון חוק שירותי תעופה. בדיון הקודם שנערך, מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הסביר כי הסיבה לכך היא שאם החברה רוצה לטוס לארה"ב, הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מדי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהייתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק הציבור משלם מחירים יותר גבוהים".

עם תום הדיון ציין סירקיס בפני גלובס כי "ביטן החליט מטעמים פוליטיים שלא להעביר את החוק בטענה שהוא שומר על הצרכנים. האמת היא שהוא פוגע בצרכנים, כי גרירת הרגלים שלו שנמשכת כבר שבעה חודשים פוגעת בהיצע הטיסות למדינת ישראל. המחירים עולים, ומיליון אנשים מדי חודש משלמים יותר כסף על כרטיסי הטיסה.

"ישראייר תכננה לטוס לארה"ב ולהוסיף 15 אלף מושבים מדי חודש לניו יורק, אך ההחלטה הנוכחית שומטת את הקרקע מתחת לתוכנית העסקית של ישראייר. זה לא ירד לגמרי מהפרק, אבל זה מגדיל משמעותית את הסיכונים כשמדובר באירועי קיצון. היו פניות מצד משרד התחבורה להתאים את לוח הטיסות ולייצר כמה שיותר טיסות לאתונה וללרנקה. ביטן מתעלם מהבקשה ואמר במפורש שהיא לא מעניינת אותו".

כמו כן, במהלך הדיון, ציין יו"ר הוועדה ביטן כי "החברות הישראליות לא יכולות גם ליהנות מהרווחים מהמלחמה ועכשיו גם לבקש שוויון. זה לא מקובל עליי". לכך צמשיב סירקיס כי "זאת טענה פופוליסטית ולא מבוססת על מידע אמפירי. תוצאות ישראייר בתשעת החודשים הראשונים של השנה מראות שהרווח פר נוסע נותר כפי שהיה בתקופה המקבילה בשנה שעברה. שיפור התוצאות נובע מהעובדה שהטסנו יותר נוסעים, לא בגלל היעדר תחרות, אלא בגלל שקלטנו עוד ציוד תעופתי. גידול של 76 אלף נוסעים בחודש מגדיל את ההכנסות".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?