עם התקדמות הטכנולוגיה הצבאית הבין־לאומית, ענף הלוחמה האלקטרונית צובר מקום מרכזי יותר - במיוחד בזירות רוויות אמצעים בלתי־מאוישים, כמו אוקראינה. בה בעת, חברות מוצאות מקומות יצירתיים להקמת פסי ייצור חדשים, למשל במרכז אסיה, וכן צרפת פועלת להרחבת נוכחותה בהודו. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● דוח חדש: החברות הביטחוניות בישראל הן מהצומחות בעולם
● בהיקף של 2.8 מיליארד שקל: עסקת ענק למשרד הביטחון עם מספנות ישראל
הלוחמה האלקטרונית של אוקראינה שוברת שיאים
אוקראינה הצליחה להסיט בחודש שעבר יותר מ־100 חימושים משוטטים מסדרת שאהד שמפעילה רוסיה בחזרה לשטחה או לשטח בלארוס, בעזרת אמצעי לוחמה אלקטרונית. ב־26 בנובמבר בלבד, כך לפי דיווח בלה מונד הצרפתי, 95 כלים ששיגרה רוסיה יורטו בעזרת ספופינג: מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS. בדיוק כפי שתושבי הצפון קיבלו במשך חודשים רבים ביישומוני הניווט מיקום שגוי, כמו נמל התעופה רפיק חרירי בביירות.
מערך ההגנה האווירית האוקראיני הוא הטוב בעולם בכל הנוגע להתמודדות עם כלי טיס בלתי־מאוישים, כשאחד המרכיבים שהם משתמשים בו הוא לוחמה אלקטרונית. הפרשן הצבאי האוקראיני, פטרו צ'רניק, סיפר למכון ללימודי מלחמה (ISW), כי "אמצעי הלחימה האלקטרונית האוקראיניים משבשים את כלי השאהד 131/136 מונחה המכ"ם, גורם להם לשנות את נתיב הטיסה, ולהתרסק כשהם מסיימים את מיכל הדלק שלהם".
נאט"ו תשתמש באמצעים סולאריים להתמודדות עם ג'אמינג
משיבושי ספופינג לשיבושי ג'אמינג - קרי, הפרעה לתקשורת בין הכטב"מים לבין המפעילים שלהם, במטרה שהרחפן ינחת לקרקע או יטוס, עד שהסוללה תתרוקן והוא ייפול. כעת, ברית נאט"ו שואפת להתמודד עם ג'אמינג רוסי או סיני, בעזרת העברת הוראות דרך מטוסים שיחוגו בתווך אווירי גבוה במיוחד. "אלו מטוסים גדולים שחגים בגובה רב, ומסוגלים להישאר שבועות באוויר על בסיס אנרגיה סולארית", אמר בריגדיר גנרל סאם ריברס, בכיר בברית נאט"ו. "הם מסוגלים לקלוט את אות ה־GPS ולשלוח אותו לכדור הארץ עם הרבה יותר עוצמה, שקשה לשבש".
לפי שעה, פלטפורמות גבוהות במיוחד (HAPS) שכוללות גם מל"טים עדיין לא נמצאות בשימוש נרחב בנאט"ו. עם זאת, בנאט"ו מבינים כי הן עשויות לשמש תחנות ממסר משמעותיות ויעילות במיוחד. "השימוש בלוחמה אלקטרונית בשדה הקרב הוא מאסיבי באוקראינה ומתרחב מיום ליום", סיפר ארטם מרטיננקו, בכיר במשרד ההגנה האוקראיני. "על אף הסנקציות מהמערב, לרוסים עדיין יש יכולות לוחמה אלקטרונית יעילות".
בזמן מלחמה: הזמנה משמעותית לחברת כטב"מים מתאבדים ישראלית
חברת החימושים המשוטטים SpearUAV הודיעה השבוע על קבלת הזמנה משמעותית בהיקף של 20 מיליון דולר ממדינה זרה. ההזמנה היא למערכת הדגל שלה, וייפר 300, המשלבת יכולות איסוף, סיור וחימוש משוטט לשימוש כוחות רגליים, טנקים ונגמ"שים. החברה צפויה לספק את המערכות כבר במהלך השנה הבאה, תוך התבססות על קו הייצור שהקימה בישראל.
מערכת וייפר 300 מהווה פתרון משמעותי למימוש יכולות עצמאיות, ברמת הגדוד המתמרן. ייחודיות המערכת היא בכך שהחברה הצליחה "לקפל" מערכת מוטסת לתוך קפסולה, שקל לשגר אותה באופן מיידי, בהתאם לצורכי החייל בשטח; זאת, תוך כדי שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, המאפשרים לכל חייל ברמת הגדוד יכולות מודיעין מתקדמות ותקיפה מדויקת של מטרות. את המערכת ניתן להפעיל לאחר הכשרה קצרה של מספר ימים, ללא צורך ברקע קודם בהטסת כלים בלתי־מאוישים.
וייפר 300 הוא החימוש המשוטט במשקל ביניים של החברה, בין 40 ל־700 - כשהמספר משקף כמה גרמים חומר נפץ נושא החימוש המשוטט. לצד הזמנה משמעותית זו, SpearUAV מדווחת על הזמנות נוספות שהתקבלו למערכות וייפר 300 ו־750, כאשר האחרונה מיועדת לשימוש בעיקר בעולם הימי. כל אחד משלושת הדגמים ידוע לזהות מטרות ולתקוף בעצמו, אך באותה מידה, ניתן להשתמש במוצרי החברה כאמצעי תצפית.
לפני כחודשיים, חשפה SpearUAV את מערכת וייפר I, מיירט מתקדם המיועד לנטרל איומים אוויריים ותוקפים עיליים. מערכת זו מספקת הגנה לכוחות טקטיים ורכבים קרביים משוריינים מפני איומי תקיפה עילית, כולל רחפנים, כלי טיס בלתי־מאוישים עוינים וחימוש משוטט. וייפר I מתאפיין ביכולות תמרון מהירות, ובמערכת עקיבה מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית.
תקציבי הביטחון של מדינות האיחוד האירופי צומחים
הוצאות הביטחון של מדינות האיחוד האירופי צמחו בשנה שעברה ב־10% לשיא של 279 מיליארד אירו (כ־293 מיליארד דולר) - כך מדווחת סוכנות הביטחון האירופית (EDA). מתוך זאת, 72 מיליארד אירו הופנו להשקעות בתחום הביטחון, ומימון ההצטיידות באמל"ח, במערכות ובציוד חדש קפץ ב־19% ל־61 מיליארד אירו. הוצאות המו"פ (מחקר ופיתוח) הגיעו ל־11 מיליארד אירו, יותר מכפול מב־2016. עם זאת, עלייה נוספת צפויה בשנה הנוכחית ל־13 מיליארד אירו.
בצל מלחמת רוסיה־אוקראינה, השיא לא צפוי להחזיק זמן רב, בגלל שסך תקציבי הביטחון באיחוד האירופי צפוי להסתכם השנה ב־326 מיליארד אירו. זו השנה התשיעית ברציפות בה הוצאות הביטחון של מדינות האיחוד האירופי צומחות. בין השנים 2014-2008, הייתה מגמת ירידה עקבית, בצל המשבר הכלכלי העולמי, אבל פלישת רוסיה לחצי האי קרים שינתה את המומנטום. כיום, 20 מבין 27 חברות האיחוד האירופי חצו את רף 20% מהוצאות הביטחון להשקעות, כשהמוליכות הן לוקסמבורג (59%), אסטוניה (46%), פינלנד ופולין (45%).
הסינגפורים מפנים קווי ייצור למרכז אסיה
החברה הסינגפורית ST Engineering חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת KPE מקזחסטן, להקמת מפעל לייצור רכב אמפיבי משוריין במדינה המרכז־אסיאתית, שיתבסס על עיצוב "טרקס" של החברה. הייצור בקזחסטן צפוי לצאת לדרך כבר בשנה הבא במפעל של KPE, שמייצר כיום כ־500 רכבים משוריינים מדי שנה.
סדרת טרקס היא בעלת משקל שעשוי להגיע ל־35 טונות, וכושר נשיאה של כ־12 טונות. הכלים מיועדים לשאת עד שלושה אנשי צוות ו־11 נוסעים, ועליהם מותקנים אמצעי ירי שונים. מהירות הנסיעה של טרקס ביבשה מגיע עד לכ־88 קמ"ש, וטווח הפעילות עומד על כ־520 ק"מ. אחת האפשרויות לשדרוג טרקס כוללת את שיפור עובי השריון.
חברת ST Engineering הגיעה בשנת הכספים 2023 להכנסות בסך 10 מיליארד דולר, מלקוחות ביותר מ־100 מדינות. החברה לא זרה לתעשייה הביטחונית הישראלית. בפברואר השנה היא חתמה עם אימג'סאט אינטרנשיונל (ISI), שבשליטת קרן פימי ועוסקת בתחום פתרונות מודיעין מהחלל, על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי, לצורך פיתוח, מכירה ומסחור של לוויני תצפית מתקדמים ברזולוציה גבוהה מאוד. עוד קודם לכן, היא מפעילה עם התעשייה האווירית את מיזם "פרוטאוס", במסגרתו פותח "חנית כחולה", טיל נגד ספינות מהדור החמישי, שאספקתו לאסטוניה הושלמה בפברואר, כחלק מעסקה בסך כ־150 מיליון שקל.
העסקה הגדולה שנרקמת בין הודו לצרפת
הצי ההודי נמצא במו"מ מתקדם עם צרפת לרכישת 26 מטוסי רפאל ושלוש צוללות, בעסקה שעשויה להסתכם בכ־90 מיליארד רופי (כ־1.06 מיליארד דולר). לפי הדיווחים, העסקה עשויה להיסגר עוד החודש, כשאחת הסוגיות העיקריות שדנים בהן היא אילו מספנות הודיות ייהנו מהעסקה. זהו נושא משמעותי, משום שבמסגרת מדיניות Made in India, בניו דלהי דורשים כי פסי הייצור יהיו במדינה.
עם עסקה זו, מספר הצוללות ההודי צפוי לצמוח לתשע. בה בעת, ההודים מנהלים את "פרויקט 75", שנועד להביא את המדינה ליכולות ייצור צוללות עצמאיות לגמרי. לצד זאת, מטוסי רפאל הצרפתיים שצפויים להירכש, מתאימים לנושאת המטוסים החדשה של הודו INS ויקרנט, שהופכים את הצי ההודי לאחד מהבכירים ביותר בעולם.
