תוכנית קירוי כביש בגין בירושלים / הדמיה: קולקר קולקר אפשטין אדריכלים
תוכנית קירוי בגין, המתוכננת ליצור שטח חדש שיחלוש על כ־214 דונם מעל נתיבי בגין בירושלים, מתקרבת לשלב המכריע של שמיעת ההתנגדויות. מדובר בשלב מרכזי שלאחריו לרוב מתקבלת החלטה על מתן תוקף לתוכנית, אך זה לא יהיה פשוט שכן מאות התנגדויות לתוכנית הוגשו.
● העיוות שיחייב משפרי דיור בצפון בתשלום מס של מאות אלפי שקלים
● בלעדי | תכנון בית החולים בנגב עולה שלב: נבחרו האדריכלים שיובילו אותו
● ההליכים שיתקצרו, ההקלות שיבוטלו: ענף הנדל"ן נערך לשינויים
התוכנית מציעה ליצור רצועה צרה וארוכה לאורך כ־1,600 מטרים מעל דרך בגין, שתתפקד מצד אחד כ"גג" מעל הכביש, ומצד שני תהווה כקרקע חדשה עבור שימושים רבים. בין היתר מתוכנן על הקרקע הזו פארק ציבורי בשטח 53 דונם, כ־2,000 יח"ד ועוד. הבינוי המשמעותי יוקם בשולי הקירוי, כדי למנוע מעמסה גדולה מדי במרכזו.
מתחילת השבוע מתנהל שלב שמיעת ההתנגדויות לתוכנית בפני החוקר עו"ד שחר לוינזון, שמונה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים. מאחר שהתוכנית כוללת מספר גדול במיוחד של התנגדויות, 685 - בהן כאלו שהוגשו על ידי חברות פרטיות, גופים רגולטוריים ומוסדות מדינה - שלב זה מתפרס על פני שלושה ימים שלמים: יומיים שבהם יישמעו ההתנגדויות כמעט 12 שעות בכל יום, ויום נוסף שיימשך כשמונה שעות. בסיום שלב זה ינוסח דו"ח המלצות החוקר, ולאחריו תחליט הוועדה המחוזית אם לתת תוקף לתוכנית.
"הגשר יפגע בפרויקט"
הוועדה המחוזית ירושלים הגדירה את ההתנגדויות כ"ארוכות, הכוללות טענות רבות". מרביתן מצד תושבים, אך ישנם גם כמה גופים גדולים שהגישו את התנגדותם לתוכנית.
כך, רשות מקרקעי ישראל הגישה התנגדות לתוכנית סביב הקביעה כי אחד התנאים למתן היתרי בנייה בתוכנית הוא סיום הטיפול בקרקע המזוהמת במתחם תע"ש בית הכרם שנמצא בסמוך. רמ"י טוענת כי "על פניו, הרצון לקשור בין תע"ש וקירוי בגין נובע מהרצון להשית את עלויות טיהור הקרקע על פיתוח התב"ע", ומתריעה כי "התניית היתרי בנייה בטיהור במלואו מעמיסה את עלויות הטיהור על הפרויקט, והאמור מעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית שלו".
אגף הדיור הממשלתי הגיש גם הוא התנגדות לתוכנית, בטענה שזו תפגע בפעילותו של המכון הגאולוגי שנמצא בסמוך: "מבנה המכון אומנם אינו כלול בתוכנית, אך בשל מקומו בסמיכות כה רבה לפרויקט, התוכנית עלולה להשפיע עליו באופן שיסכן את פעילותו. במבנה מעבדות מיוחדות וציוד רגיש; חפירת יסודות וקומות חניה (עד שבע קומות לפי הוראות התוכנית - י"נ) תחייב חציבה באבן, שעלולה להשבית את עבודת המכון לפרקי זמן בלתי מבוטלים ואף לפגוע במכשור העדין ולהזיק לו".
חברת גב־ים, שפרויקט "פארק העברית" שלה ושל האוניברסיטה העברית מוקם בימים אלו בסמוך, טוענת כי גשר המתוכנן כחלק מתוכנית קירוי בגין ומוביל לפרויקט שלה, יפגע בו: "הגשר במתכונתו המוצעת בתוכנית המופקדת לא ניתן להקמה בשל פגיעתו בפרויקט פארק העברית". החברה מבקשת שני שינויים, מינוריים למדי: הזזת גבולות תא השטח שעליו מתוכנן הגשר בכ־1.5 מטרים לכל היותר, והצרת רוחבו של הגשר משישה מטרים לחמישה מטרים.
בין מגישי ההתנגדויות נמצאת גם עיריית ירושלים, יוזמת ומגישת התוכנית, וכך גם צוות "תוכנית אב לתחבורה" האחראי על תחום התחבורה בעיר. מתנגדת בולטת נוספת היא חברת נתיבי ישראל. עם זאת, שלוש המתנגדות הללו מבקשות בעיקר תיקונים טכניים ומינוריים יחסית.
מהלך ראשון מסוגו
ההתקדמות של תוכנית קירוי בגין היא בשורה משמעותית לעיר, הן בשל מקומה המרכזי והן משום שמהלך כזה טרם נעשה בישראל. אומנם ברחבי העולם ישנן כמה דוגמאות ליוזמות כאלו שהתממשו, אך בישראל מהלך שכזה טרם הבשיל. תוכנית קירוי נתיבי איילון בתל אביב, רעיון שנשמע עוד לפני תוכנית קירוי בגין, הייתה אמורה להיות הראשונה מסוגה בארץ - אך היא נגנזה כמעט כולה וכיום כוללת רק עיבוי של כמה גשרים.