תוכנית תעש השרון-הדמיה / צילום: יח''צ
הסאגה של תע"ש רמת השרון הגיעה היום (ג') לעוד נקודת ציון, בדרך הרחוקה לסוף, שעה שבית המשפט העליון בהרכב בראשות עוזי פוגלמן, ביטל הוראה שהתקבלה ע"י ועדת התכנון והבנייה המשותפת שהוקמה למתחם תע"ש רמת השרון, לגבי הנפקת היתרי בנייה למתקני טיהור קרקע. הוועדה המשותפת תצטרך לדון ולהחליט על הצבתם לאחר קבלת תסקיר השפעה על הסביבה. מה אומרת ההחלטה ואיך יושפעו התוכניות למתחם? גלובס עושה סדר.
● סוף עידן: רשת מלונות בראון הולכת להסדר חוב בדרך למכירתה
● חנות מתחת לבניין? כמה זה ישפיע על שווי הדירה
מה זו תוכנית תע"ש רמת השרון?
מדובר בתוכנית מתארית שאושרה ב-2013. התוכנית, הנקראת "קדמת השרון", כוללת שטח של 7,430 דונם, שבו מתוכננות 23 אלף יחידות דיור, שטחי תעסוקה, שטחי ציבור, שטחים ירוקים ועוד. בסך הכל אמורה התוכנית להוסיף כ-100 אלף תושבים לאזור, בשטחים המוניצפליים של הרצליה, הוד השרון, רמת השרון והמועצה האזורית דרום השרון.
מה הבעיות של המתחם?
המתחם לוקה בכמעט כל בעיה תכנונית שניתן להעלות על הדעת. החל משטחי השיפוט השונים - מקומיים ומחוזיים שאותה התוכנית כוללת, הבטי תחבורה באחד מהאזורים הפקוקים ביותר בארץ, אובדן אפשרי של ריאה ירוקה באזור הזה, ועוד.
אולם הבעיה החריפה ביותר היא זיהום קרקע חמור במתחם, כתוצאה מהפעילות של התעשיה הצבאית במקום במשך עשרות שנים. בנוסף, בחלק מהמתחם מצויים מוקשים, אותם התחילו לפנות באוגוסט, כפי שדווח בגלובס.
עלויות טיהור הקרקעות מוערכות במיליארדי שקלים, אבל פעולות הטיהור עוד רחוקות. לפני כן צריך לערוך סקרים שונים, כדי לאתר את הזיהום, המיקום המדוייק והריכוזים שלו. סקרים אלה אמורים לארוך זמן רב, ואף הם יגבו את העלויות שלהם.
מה נעשה עד עכשיו בנוגע לטיהור הקרקע?
בפסק הדין היום מתח השופט פוגלמן ביקורת על התנהלות המדינה והרשויות לטיהור הקרקע. פוגלמן אמר כי "הגם שתוכנית תע"ש השרון החלה לקרום עור וגידים לפני למעלה מ-20 שנה, ואף אושרה לפני מספר שנים, טרם בוצע סקר קרקע מלא אף בלא אחד ממתחמי המשנה, ומרבית מלאכת טיהור המתחם טרם בוצעה".
פוגלמן הודה כי טיהור המתחם הוא פעולה מורכבת, אך הוסיף כי "מצופה מהמדינה והרשויות המעורבות בדבר כי יעשו את המאמצים הנדרשים לקידום הליכי הטיהור, כך שניתן יהיה לפתח את אזור תוכנית תע"ש השרון לטובת הציבור כולו. ממילא, כפי שקובעות הוראות התוכנית אשר כורכות את פיתוח האזור בניטור הזיהומים וטיהורם, קיים תמריץ משמעותי לקידום מלאכת הטיהור".
במה דנה העתירה?
מדובר ב-5 עתירות, המערערות על פסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב שפסק לפני כ-4 שנים כי כל ההחלטות בנוגע ל"קדמת השרון" נעשו כדין.
המערערים, בהם עיריות רמת השרון, הרצליה, הוד השרון, אדם טבע ודין, וארגוני תושבים (2 הבולטים: עמותות אחל"ה וריב"ה), טענו בפני בתי המשפט על התנהלות לא תקינה של הגופים התכנוניים, ובין היתר שהתוכנית הופקדה ואושרה מבלי שבוצעו במקום סקר קרקע, ותסקיר השפעה על הסביבה, ולפיכך התשתית העובדתית על בעיות הזיהום במתחם חסרה. עוד טענו, כי מכוח התוכנית לא ניתן להנפיק היתרי בנייה, ואילו הוועדה איפשרה הנפקת היתרי בנייה למתקני טיהור הקרקע באופן חורג, ובהוראה מיוחדת שהוספה לתוכנית.
מה קבעו השופטים?
השופטים פוגלמן, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף דחו חלקים רחבים מהעתירות, ובעיקרו של דבר לא פסלו את התוכנית.
ואולם הם מצאו, כי ההוראה להנפיק היתרי בנייה למתקני טיהור ניתנה בהליך פגום וללא בסיס עובדתי מספיק, ולפיכך פסקו כי הוצאת היתרי בניה למתקני הטיהור תותנה בביצוע סקר קרקע שיבחן את השטח שעליו מתוכנן להקים את מתקני הטיהור, בהגשת תסקיר השפעה על הסביבה בהתייחס למתקני הטיהור והפעלתם, וכן יישום מנגנון לשמיעת התנגדויות בהתייחס לסוגיה זו.
מה משמעות ההחלטה?
מתנגדי התוכנית זכו להארכת זמן משמעותית, שכן ההליכים שנקבעו בפסק הדין יחייבו את הוועדה המשותפת להתחיל בעבודה סביב הסקרים הנדרשים והעלויות שלהם, ולאחר מכן להגיש את הכל כאילו מדובר בתוכנית חדשה.
כפי שקורה בדרך כלל בתוכנית תע"ש, מספר ישיבות ועדות התכנון מתחרה רק בזה של הישיבות המשפטיות שמתקיימות לאחר מכן. יישומה של התוכנית לא נראה באופק של השנים הקרובות, בטח שלא לאור חוסר המעש שפורט קודם, ושעורר את זעמו של השופט פוגלמן.
מה היו התגובות?
מאדם טבע ודין נמבר כי "חשיבותו של פסק הדין בכך שדחה, ולא בפעם הראשונה, את ניסיונה של המדינה לאפשר הוצאת היתרי בנייה לפעילות משמעותית ורבת השפעה על הסביבה בלי תסקיר ושיתוף ציבור", נכתב בתגובה מטעמו. "לעובדה שבית המשפט קיבל את עמדת אט"ד שלא ניתן להקים את מתקני הטיפול בזיהום הכבד השורר בשטח תע"ש השרון ללא תסקיר ושמיעת עמדות הציבור, יש חשיבות גם במקרה הקונקרטי וגם מבחינה תקדימית, ויש לברך על כך.
"עם זאת, אנו מצטערים, שבית המשפט לא קיבל את עמדתינו שנדרש סקר זיהום כולל וסקר ערכי טבע כולל, כתנאי להמשך התכנון. איסוף מידע זה יכול היה לאפשר תכנון נכון ויעיל יותר של השטח, לאפשר שמירה טובה יותר ובאופן רציף יותר של ערכי הטבע והיער המצויים בו, וכן לשחרר לטובת הציבור כבר בעתיד הקרוב שטחים ערכיים שאין בהם זיהום, בעוד שלפי מצב הדברים הנוכחי סביר שהשטח ישאר סגור עוד שנים רבות. לשם השגת מטרות אלו אט"ד תמשיך לפעול בהתמדה גם בעתיד".
ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי מסר כי "תוכנית תע״ש היא תוכנית מיושנת ומנותקת מהמציאות בכל היבט אפשרי, תוצר של התאהבות בתהליכים וחוסר יכולת של המדינה להבין שלא כל החלטה שהתקבלה לפני 30 שנים עדיין רלוונטית.
"הפסיקה היום מקפיאה דה פקטו את התכנון ובוודאי הפיתוח של התוכנית, ומהווה הוכחה לטענתנו שיש לבטל אותה ולפתח את האזור כפארק אקולוגי ייחודי ואגן ניקוז משמעותי למען הדורות הבאים".
איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, מסר כי "חבל מאוד שאנחנו נאלצים להגיע לבית המשפט כדי להגן על תושבינו. הקרקע בתע"ש מזוהמת ובמקום לוודא כי תטוהר, מקיימים הליך מזורז המסכן בעצמו את שלום הציבור. שמח שבית המשפט עצר את ההליך הזה והכריח את המדינה לקיים הליכים סטטוטוריים מלאים. עמדתנו היא שהשטח צריך להישאר כפארק מטרופוליני".