נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, מוקדם יותר החודש / צילום: ap, Matilde Campodonico
לאחר שנה של כהונה של הנשיא השנוי במחלוקת חאבייר מיליי, האינדיקטורים הכלכליים מראים סימני שיפור ניכרים: בראש ובראשונה, נרשמה צמיחה כלכלית של 3.9%, לאחר שלושה רבעונים רצופים של צמיחה כלכלית שלילית, קרי התכווצות של הכלכלה. בנוסף, ארגנטינה השלימה שנה מלאה של עודף תקציבי, האינפלציה צנחה ושער הפסו בשוק השחור מתאזן מול השער הרשמי. המצב הכלכלי עדיין קשה, אך סימני ההתאוששות חזקים, והתמיכה הציבורית במיליי אפילו במגמת עליה.
● "ראויה לחיקוי": הגנרל ההודי הבכיר מתפעל מהיכולות של ישראל
● בארה"ב חוששים: טורקיה עלולה לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה
מיליי נכנס לשלטון כשארגנטינה הייתה במצב קשה במיוחד: האינפלציה עלתה בקצב חודשי מסחרר של 12.8% (211% שנתית) ונרשם "גירעון כפול": הראשון היה בהוצאות הממשלה, כאשר הממשלה הוציאה באופן קבוע יותר משהיא הכניסה. המוניטין של ארגנטינה כלווה היה גרוע במיוחד, ו"פרמיית הסיכון" של אגרות החוב שלה היה 20% מעל הריבית שדרשו המשקיעים על קניית אג"ח אמריקאיות מקבילות. המשמעות היא שהדרך היחידה להשיג כסף הייתה פשוט להדפיס אותו - מה שבאופן טבעי דחף את האינפלציה כלפי מעלה. הגירעון השני היה בחשבון המסחר, כלומר היבוא עלה באופן קבוע על היצוא. המשמעות של זה היא שדולרים יצאו מהמדינה יותר משנכנסו, מה שגם פיחת את שווי המטבע, הגביר את האינפלציה ופגע בצמחיחה הכלכלית.
"חברות מקומיות לא העזו לעשות השקעות ארוכות טווח"
"ארגנטינה ידעה עשרות שנים של משברים מתמשכים" אומר ליאור שפינדל, נספח משרד הכלכלה בארגנטינה וצ'ילה. אלו כללו תשע פשיטות רגל שונות, מגוון אירועי היפר-אינפלציה, מיתונים ובעבר גם הפיכות צבאיות. לפני מעט יותר משנה, היה נראה שארגנטינה בדרך לפשיטת הרגל העשירית בתולדותיה, ולהיפר-אינפלציה קיצונית במיוחד בשל הוצאות ממשלה שתודלקו בהדפסת כסף. במצב כזה, אומר שפינדל "אנשים קיבלו משכורות ומייד רצו לקנות דברים, כי יום למחרת הכסף יהיה שווה פחות. למשקיעים זה דבר מורכב, כי כשלכסף אין ערך ויציבות, זה פוגע באפשרות להיכנס לפרויקטים גדולים. גם חברות מקומיות לא העזו לעשות השקעות ארוכות טווח".
בעיה נוספת, אומר שפינדל היא ש"ארגנטינה הייתה כלכלה מאוד פרוטקציוניסטית שחסמה יבוא. באוקטובר 2022 היא הפעילה מנגנון שדרש מהיבואנים לעבור מסכת בירוקרטית מפרכת שחסמה את היבוא בפועל. סחורה ישראלית נתקעה בכניסה למדינה. התערבנו נקודתית והצלחנו להציל ככה סחורה בשווי 60 מיליון דולר, אבל זה מונע סחר והשקעות".
על רקע היאוש מהמצב הכלכלי, בחרו הארגנטינאים בנשיא רדיקל הדוגל בגישה כלכלית הפוכה בתכלית למה שארגנטינה עשתה עד כה. מיליי קיצץ 30% מהוצאות הממשלה, סגר 13 משרדים ופיטר 30 אלף מעובדי המגזר הציבורי. הוא צמצם רגולציה, הכריז על משטר מס מקל להשקעות זרות, הפריט חברות ממשלתיות - ואיזן את התקציב לראשונה זה 14 שנה. המחיר החברתי היה קשה: הפנסיות קוצצו, סובסידיות נחתכו, העבודות הציבוריות ששימשו כמעין מערכת רווחה להעסקת עובדים בוטלו, תקציבי האוניברסיטאות נחתכו, ערוץ טלוויזיה ממלכתי נסגר והופסקה התמיכה בארגונים למלחמה בעוני (שאותם מיליי האשים ב"ניהול העוני"). שיעור העוני זינק מ-42% ל-53% מהארגנטינאים במחצית הראשונה של 2024.
האינפלציה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים
אך לאחרונה, מתחילים להתגבר סימנים שהמדיניות הכלכלית הרדיקלית של מיליי עובדת. הראשון הוא הפחתת האינפלציה: בחודש הראשון לכהונתו של מיליי, האינפלציה אפילו עלתה ל-25% בחודש על רקע קיצוצים בסובסידיות למוצרי צריכה, אך מאז האינפלציה הלכה וירדה ל-2.4% בחודש בלבד, הכי נמוכה שנרשמה בארגנטינה זה ארבע שנים. זו אמנם אינפלציה גבוהה מאוד בסטנדרטים של מדינה רגילה, אך עבור ארגנטינה מדובר בנתון מעודד במיוחד. בנוסף, לאחר שלושה רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, ארגנטינה רשמה רבעון של צמיחה חיובית ומרשימה (3.9%), מה שמוציא אותה מההגדרה הרשמית של מיתון. הצמיחה השלילית נבעה בין השאר מעצם הקיצוצים, משום שהוצאות הממשלה נספרות בתוצר הלאומי ולא משנה אם הן יעילות או לא.
אך כעת, בייחוד על רקע הירידה באינפלציה ועלייה עקבית בשכר הריאלי שניתן לראות החל מחודש פברואר 2024, נראה שהכלכלה הארגנטינאית צומחת, בעיקר בשל עליה בצריכה הפרטית ובהשקעות - שהייתה קשה במיוחד למשיכה עד כה.
גם שער הפסו מול הדולר רשם כותרות בחודש האחרון, כשהשער בשוק השחור הסתנכרן עם השער הרשמי. כדי למנוע בריחת דולרים על רקע עודף היבוא, ארגנטינה קובעת שער חליפין ממשלתי רשמי המחזק את הפסו באופן מלאכותי. אך בפועל, הפסו נסחר תמורת "דולר כחול", כלומר שוק שחור בלתי מפוקח, שנהוג להתייחס אליו כמחיר השוק הריאלי של הפסו. הפער בין שני השערים עמד על מעל 100% ערב כניסת מיליי לנשיאות, כלומר היה ניתן לקנות פי שניים דולרים בשוק השחור לעומת בשער הרשמי, תמורת אותו כמות פסו.
פיחות דרמטי בחודש הראשון לנשיאותו של מיליי, פיחות קבוע של 2% בכל חודש, והתחזקות של השער הבלתי רשמי לעומת הדולר בחודשים האחרונים הביא לכך שהפער היום עומד על פחות מ-8%. בימים מסוימים בחודש דצמבר הפער אף התקרב ל-3% בלבד. מצב זה מקרב את ארגנטינה לאפשרות לשחרר את שער המטבע הרשמי לשוק החופשי, מה שיקל עליה לסחור עם העולם ולייצא את תוצרתה.
"קרן המטבע צופה קאמבק"
"יש ביטחון הולך וגובר בממשלה הארגנטינאית ובצעדים שהיא מקדמת", אומר מתן לב-ארי, עד לאחרונה נציג ישראל בבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. "קרן המטבע צופה קאמבק, כולל צמיחה של 5% ב-2025. גם מדד המניות הראשי של ארגנטינה נהנה לאחרונה מעליות דרמטיות, ופרמיית הסיכון של ארגנטינה ירדה מ-20% ל-8%". לדבריו, "הממשלה גם עושה צעדים רבים כדי להגביר את הביטחון של המשקיעים, כמו קיצוץ דרמטי ברגולציה והצעת הטבות מס ויציבות רגולטורית ל-30 שנה עבור משקיעים חיצוניים גדולים".
ארגנטינה גם נהנית משנה מוצלחת מבחינה חקלאית, לאחר שנתיים בעייתיות של בצורת קשה. "ארגנטינה היא מדינה מאוד חקלאית, זה רבע מהיצוא, 10% מהתוצר. זה קצת כמו ישראל בשנות החמישים", מספר שפינדל. "היא יצואנית גדולה של סויה, תירס, חיטה ובשר - רוב היבוא הישראלי זה משם". גם הכריה היא מגזר מבטיח במיוחד, למשל ליתיום הנדרש לסוללות לרכבים חשמליים, וארגנטינה התברכה במאגר השני בגודלו בעולם שלו.
תחום נוסף הוא הגז והנפט: "באזור Vaca muerta בפטגוניה מצאו מאגר עצום של נפט וגז טבעי", מציין לב-ארי. "הממשלה נזעקה ודחקה החוצה כל חברה חיצונית ויצרה מונופול ממשלתי. אבל הוא מאוד לא יעיל, ומתוך תפוקה פוטנציאלית של 1.5 מיליון חביות נפט ביום, מפיקים רק 300 אלף. אבל היום ביטלו את כל ההגבלות והציעו את משטר ההשקעות החדש, מה שכבר הכניס שחקנים בינלאומיים גדולים כמו אקסון", הוסיף.
למרות הנתונים הכלכליים המעודדים, המצב עבור אזרחי ארגנטינה עדיין קשה. השכר הריאלי אמנם בעלייה, אך הוא רק עתה השיג מחדש את רמתו טרום כניסת מיליי לשלטון. הקיצוצים הקשים פגעו בכוח הקניה, ורבים נאלצים למצוא עבודות נוספות כדי "לסגור את החודש". ובכל זאת, התקווה שצעדים אלו נדרשים כדי לשפר את המצב ולצהלי את הכלכלה תופסים אחיזה גם בקרב הארגנטינאים הממוצעים. זה מתבטא בסקרי דעת קהל, שמראים שאפילו בשיא הקיצוצים ועוד לפני השיפור במצב הכלכלי, מיליי שמר על 46% תמיכה. וכעת, אחוז התמיכה בו זינק ל-54%, לעומת 44% התנגדות. ביחס למדיניות צנע קשה שפגעה בטווח הקצר בארגנטינאים, מדובר בהישג דרמטי בדעת הקהל, שמיליי ינסה לתרגם להישג פוליטי בבחירות האמצע שיתרחשו בארגנטינה בעוד כשנה.