"ראויה לחיקוי": הגנרל ההודי הבכיר מתפעל מהיכולות של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ישראל פעלה בסוריה נגד איראן בזמן משטר אסד וגם עכשיו היא מחלישה את המשטר ואלוף בצבא הודו מסביר מה הודו יכולה ללמוד מכיבוש החרמון הסורי • כותרות העיתונים בעולם  

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

ספרד עוצרת משלוחי נשק לישראל משטחה אבל ברחוב לא מאמינים
בארה"ב חוששים: טורקיה עלולה לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה  

1מסמכים חדשים חושפים את הפעולות של ישראל נגד איראן בסוריה

"מסמכים מסווגים השייכים למשטר אסד נחשפו לאחר נפילתו ומציעים הצצה למנגנון חשאי שנוהל על ידי רוסיה כדי להגביל את ההתערבות הצבאית של ישראל בסוריה", נכתב ב-New Lines Magazine האמריקאי. מהמסמכים עולה כי ישראל שנמנעה במשך זמן רב לתקוף אתרים צבאיים בסוריה, עקבה מקרוב אחר התלות הגוברת של אסד הן באיראן והן ברוסיה - וניסתה לפקח על עסקאות נשק.

סדרת המסמכים, מתוארכת חודשים ספורים לפני ה-7 באוקטובר. "המסמכים, שסווגו כדחופים וסודיים ביותר מציעים הצצה ראשונה למה שנטען זמן רב אך לא הוכח מעולם: שישראל, שהייתה מוכנה להשאיר את אסד מוחלש, הייתה נחושה לעצור את זרימת הנשק האיראני והתחזקותם של גורמים נאמנים לטהרן בסוריה, במיוחד בגולן", נכתב.

"הפרטים של מנגנון ייחודי וחשאי זה למניעת חיכוך עם רוסיה מראים בבירור כי לישראל היה נוח עם משטרו של אסד, ומדגישים את הפתגם הישן 'השטן שאתה מכיר'", אמר ל- New Lines Magazine מארק פולימרופולוס, קצין CIA.

המסמכים חושפים כי סוכן ישראלי המכונה 'מוסא' העביר איומים ומסרים ישירים לשר ההגנה הסורי לשעבר, גנרל עלי מחמוד עבאס. עבאס העביר את התקשורת הלאה לעלי ממלוק - ראש המודיעין של אסד. המסמכים מראים איומים ישירים לסוריה כמו: "נמשיך לעקוב אחרי הפעילות באזור, ואם נראה חידוש של העברת נשק, ניאלץ לפעול שוב בעוצמה רבה".

מהמסמכים עולה כי ישראל העבירה אזהרות מפורטות לסוריה בנוגע לעסקאות נשק איראניות. "מסר מה-8 ביוני 2023 מפרט את המעקב של המודיעין הישראלי אחר משלוחים איראניים: 'בשבועיים האחרונים זיהינו נחיתה של שמונה מטוסים בבסיס חיל האוויר חמיימים שהגיעו מאיראן... נשק הועבר על מטוסים אלה... אם תמשיכו לאפשר העברת נשק לחיזבאללה ולאיראן, לא נשב בחיבוק ידיים'".

אחד המסמכים הבולטים מכיל הודעה שנשלחה מ'מוסא' ב-29 במאי 2023. "זהו מוסא. מוקדם יותר, תקפנו מחסני נשק השייכים לפיקוד הדרומי בדמשק. בנוסף, תקפנו מחנה אימונים ב א-דומייר שבו השתמשו כוחות בהובלת אבו חסיין סאג'ד (מפקד בכיר בחיזבאללה) לבניית יכולות לפעולות נגד ארצי. שיתוף פעולה עם חיזבאללה פוגע בצבא הסורי ובאנשיו, ואתם משלמים את המחיר. כל תמיכה שאתם מספקים לציר האיראני ולחיזבאללה באופן שפוגע בארצי תיענה בתגובה חמורה".

"למרות מאמצי ישראל להגביל את פעילות איראן בסוריה, המסמכים מדגישים את הקשיים שעמדו בפני אסד. פעילות איראנית עצמאית, שבוצעה לעיתים קרובות ללא ידיעת המשטר, הובילה לפגיעות בתשתיות צבאיות של סוריה כתוצאה מתקיפות ישראליות. הפגיעות הללו החלישו את משטר אסד ואת מעמדו באזור, במיוחד מול מדינות כמו טורקיה ומדינות המפרץ, עמן ניסה לשקם יחסים".

לפי מומחים המסמכים ממחישים את חולשת משטר אסד ואת הפיכתו לכלי משחק בידי כוחות אזוריים גדולים ממנו. "ניסיונו של אסד לאזן בין כל הצדדים - איראן, רוסיה, ישראל ושכנות ערב -כשל, והותיר אותו ללא קלפים לשחק בהם".

מתוך New Lines Magazine, מאת חסן חסן ומייקל וייס. לקריאת הכתבה המלאה.

2התקיפות של ישראל בסוריה נועדו להחליש את איראן

בשבוע האחרון, ישראל ניצלה את הריק הפוליטי בסוריה ותקפה אווירית כמויות עצומות של תשתיות צבאיות ביניהן מטוסי קרב, מסוקים, מחסני נשק ואת רוב הצי הסורי. "לא רק שהתקיפות החזירו את הצבא הסורי שנים אחרונה, אלא הן גם רסקו את שכבת ההגנה האיראנית באזור והותירו את טהרן חשופה יותר מאי פעם", נכתב בוושינגטון פוסט.

"זה היה כמו טיפול שורש", אמר יורם שוויצר, קצין מודיעין ישראלי לשעבר לוושינגטון פוסט. לפי ישראל, המטרה של התקיפות הממוקדות היא למנוע מהמליציות לקבל ציוד צבאי מתקדם. אולם, "אנליסטים טוענים שהתקיפות כוונו על מנת להחליש את איראן. טהרן במשך שנים תמכה במשטר אסד כדי לשמור על הדרכים ששימשו להעברת נשק לחיזבאללה ולפרוקסי חמושים בעיראק".

היחלשותה של איראן מעוררת חשש כי הסכסוך המתפתח עם ישראל עשוי להוביל אותה לאימוץ הרתעה גרעינית - כדי למנוע מתקפה ישראלית אפשרית. "פוליטיקאים איראנים החלו לדבר יותר בפומבי על האפשרות לפתח נשק גרעיני כהרתעה. בתחילת החודש חבר פרלמנט קיצוני, אחמד נאדרי פרסם ב-X כי על איראן לבחון 'פיצוץ פצצה אטומית'", נכתב.

התעוררותה של איראן מעניקה תקווה לאזרחי איראן ומתנגדי המשטר שהאירועים בסוריה ובאזור עשויים להחיות את תנועת האופוזיציה. אולם, אזרחים איראנים חוששים כי הכשלונות הבינלאומיים של איראן יגרמו לה לדכא יותר את האזרחים באמצעות המילציות שנסוגו מסוריה. "כל התרחשות כזו מעלה את הדאגות שמא התגובה האיראנית תהיה דיכוי נוסף, בעיקר כלפי קבוצות אופוזיציה שמהן ניכר כי הגידול במתח המדיני משפיע על התודעה הפוליטית של העם האיראני".

"המצב באיראן מציב את המדינה בפני מבחן שיכול להוביל לתוצאות מרחיקות לכת. הרגישות הפוליטית באיראן הופכת כל צעד שיעשה - לאתגר, בו בכל תרחיש עתידי יהיה קשה לפתח כל חזון או תחושת ודאות ברורה בנוגע למצב בתוך המדינה ובחוץ", נכתב.

מתוך הוושינגטון פוסט מאת סוזנה ג'ורג'. לקריאת הכתבה המלאה.

3מה הודו יכולה ללמוד מכיבוש החרמון הסורי על ידי ישראל

כיבוש החרמון הסורי על ידי ישראל לאחר נפילת אסד היא "דוגמה קלאסית לאסטרטגיית הגנה התקפית שמטרתה לערער ולהשמיד קבוצות עוינות על מנת להבטיח שהן לא ינצלו את הריק שנוצר - הודו יכולה ללמוד הרבה מהאסטרטגיה של ישראל", נכתב במאמר דעה של לוטנט גנרל בדימוס בצבא ההודי אשוק בהים שיבאנה ב-First Post. דרגתו של שיבאנה מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל. בעברו הוא כיהן כמפקד כוחות השיריון בצבא הודו.

הודו מתמודדת עם אתגרים דומים לישראל בייחוד בניהול הגבולות שלה עם פקיסטן, סין ובנגלדש וכן עם איומי טרור. "היכולת של ישראל להכות מראש איומים משמשת כמודל עבור הודו, במיוחד בהקשר של טרור חוצה גבולות. התקיפה האווירית בבלקוט (עיירה בפקיסטן) ב-2019 היא דוגמה לכך, שהודו נכונה לחקות את עמדתה האקטיבית של ישראל", נכתב.

"הפעולות היזומות של ישראל בסוריה מדגישות את המחויבות הבלתי מעורערת שלה להגן על אזרחיה ולהבטיח את גבולותיה. למרות שהתקיפות עוררו ביקורת בינלאומית, הן משקפות את הגישה האקטיבית של ישראל לביטחונה הלאומי. עבור המזרח התיכון, פעולות אלו מצביעות על שינוי לכיוון אסטרטגיות אגרסיביות בהתמודדות עם איומים".

"כיבוש רכס קאילאש שנמצא בסין - על ידי צבא הודו, הביא את הסינים לשולחן המשא ומתן כשהם בעמדת נחיתות. יש לזהות אזורים כאלה ולדייק את התוכניות".

על הודו לשפר את יכולות המודיעין והטכנולוגיה בדומה לישראל. "שילוב מערכות רדאר מתקדמות ויכולות מעקב בישראל מדגים את תפקיד הטכנולוגיה המתקדמת במלחמה המודרנית".

הודו צריכה לדעת לנווט מבחינה דיפלומטית תוך כדי שמירה על האינטרסים הלאומיים שלה - כפי שישראל עושה בהצלחה. "למרות הביקורת הבינלאומית, ישראל שומרת על קשרים חזקים עם בריתות מפתח, מאזן בין צורכי הביטחון שלה לבין מעורבות דיפלומטית".

"הודו, עם האיומים הנרקמים מבחוץ ומבפנים, צריכה ללמוד מהאסטרטגיה הביטחונית הלאומית של ישראל. למרות שהמניעים והסביבה המבצעית שונים, הגישה הצבאית ברמה הלאומית ראויה לחיקוי", נכתב.

מתוך ה-First Post מאת א.ב. שיוואן. לקריאת הכתבה המלאה.

4השכנות של ישראל מגנות את התוכנית שלה לרמת הגולן

בראשון האחרון משרד ראש הממשלה הודיע כי הוא אישר תוכנית בסך 11 מיליון דולר להכפלת ההתיישבות ברמת הגולן. הודעה זו גררה סערה בעולם ומעוררת חששות בעיקר בקרב שכנותיה של ישראל שמודאגות מערעור נוסף של המצב האזורי.

"לאחר שישראל אישרה תוכנית להכפלת אוכלוסיית המתנחלים ברמת הגולן 'הכבושה' - שכנותיה מגנות אותה ומומחים מאשימים את ישראל שהיא מכינה את הקרקע לקונפליקטים נוספים", נכתב ב-China Daily.

"משרד החוץ של ערב הסעודית גינה את התוכנית הישראלית, והאשים את ישראל בהמשך 'החבלה בסיכויי סוריה לשחזר את ביטחונה ויציבותה'". משרד החוץ של איחוד האמירויות פרסם הצהרה דומה, "התוכנית דוחה את כל הצעדים והפעולות שמטרתן לשנות את הסטטוס החוקי ברמת הגולן הכבושה".

עבדול ואהד ג'לאל נורי, אנליסט באוניברסיטת האסלאם הבינלאומית במלזיה, אמר ל-China Daily כי המטרה של ישראל היא "לחזק את שליטתה על השטח הזה". "המעשה הזה, מוצדק תחת תירוץ של 'הגנה עצמית' כביכול. עם זאת, ההבחנה בין הגנה עצמית לגיטימית - לכיבוש מטושטשת. הכיבוש יוצר קרקע פוריה לעוינות וליותר קונפליקטים ופוגע בסיכוי לשלום".

בלאל אלאכרס, אנליסט פוליטי באוניברסיטת מלאיה, אמר ל-China Daily כי ארה"ב משחקת זמן בקונפליקטים האזוריים ואף תורמת להם. "פעולות ארה"ב רק מזינות את המצב, במקום לעזור לכל צד לנצח באמת, גם אם מדובר בבני ברית קרובים".

"ארה"ב וישראל מנסות לנצל את השינוי הזה ולהשתמש בו לטובתן. ישראל חושבת בטיפשות שהיא יכולה להפיק יתרון מהתקדמות צבאית נוספת. אבל היא טובעת בבוץ של עצמה", אמר.

מתוך China Daily מאת ג'אן יומול. לקריאת הכתבה המלאה.