הדיון שמתקיים בשעה זו בוועדת הכלכלה בנושא התאגיד / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי הגיע הבוקר (ד') לוועדת הכלכלה בראשות היו"ר דוד ביטן, וחילק לחבריה את מתווה השינויים בשידור הציבורי שהוא מציע - שלמעשה נועד לסגור את התאגיד או להעביר אותו לידיים פרטיות. השר הגיע למרות שאת הצעת החוק בנושא הגישה ח"כ טלי גוטליב (בהתבסס על הצעה קודמת שלו כח"כ), שהגיעה גם היא לדיון.
● "פירוק או הפרטת התאגיד - צעד כמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית"
● קודם התאגיד, עכשיו גל"צ: המסלול המהיר שמאפשר לממשלה לעקוף את הייעוץ המשפטי
● 49 ח"כים הצביעו בעד: הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי
על פי ההצעה, תאגיד השידור ייסגר בתוך שנתיים, ובמקביל ייערך מכרז שיאפשר להעביר את שידורי הטלוויזיה בערוצי התאגיד לידיים פרטיות. כמו כן, מבין תחנות הרדיו של התאגיד ימשיך השידור רק ברשת ב', שגם היא תנוהל על ידי גורם פרטי - ולמעשה לא יתקיים יותר שום שידור ציבורי בישראל. ההצעה עברה בקריאה טרומית, וכאמור הגיעה כיום לוועדה.
בפנותו לחברי הוועדה אמר קרעי כי "הקמפיין המתחדש שוב ושוב של מתנגדי השינויים בכל האסדרה לשוק התקשורת בכלל, הוא ניסיון שקוף של בעלי אינטרסים שלא להזיז להם את הגבינה. השינויים מבטאים מציאות עגומה שמחייבת תיקון.
"השידור הציבורי נותר לא מעניין ולא יעיל, ולעיתים אף מזיק. צריך שידור ללא ניסיונות השתקה, זה בסיס להכרעה דמוקרטיה. חברי הכנסת, השידור הציבורי נדרש בעשור הקודם כדי להביא מידע לציבור. היום לאחר ההתפתחויות הטכנולוגיות והרשתות חברתיות, (הדבר) לא נדרש. בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי. הוא פוגע בתחרות, מעוות את השוק ומנציח חוסר ייצוג ובזבוז תקציבי עתק.
"לא רק שאין בו ערך ציבורי, גם נחשפנו למקרים של שידורים מוטים ופוגעניים ומסיתים ב'מכאן 33', פגיעה בערכים ובסמלים העיקריים לחלקים נרחבים בציבור, ובזבוז משווע של מאות אלפי שקלים לפרק של דברים תעמולתיים".
בשלב זה פנתה אליו ח"כ אורית פרקש הכהן, ושאלה "מה זה תעמולה? כשזה לא בעמדה שלך?". קרעי לא התרשם, והמשיך - "העובדות לא מבלבלות אתכם. אנחנו רוצים להפסיק בזבוז תקציבי ציבור. בשם הציבור שבחר בנו, זה לא יימשך. החזון שלי - אין חדשות ואקטואליה בעברית במימון הציבור. בלי שום התערבות, כמו בחוק השידורים.
"ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד. לחלופין, תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית שתשודר בערוצים שונים. הפקות מקור בערבית יהיו חלק מהמתווה של יצירה ישראלית. חינוכית תישאר".
ביטן: "זה עבר ועדת שרים לחקיקה, זה לא אומר שזה יעבור בכנסת"
השר קרעי התייחס בוועדה גם לנושא הפרסום בשידור הציבורי, שתקציבו עומד על כ-800 מיליון שקל בשנה. בניגוד לפרסומות המשודרות בערוצים המסחריים, בתאגיד משודרות חסויות בלבד (עד 5 שניות), לפי כללי הרגולציה, אולם השר מעוניין להפסיק גם אותן.
לפי הצעתו, "אין פרסומות וחסויות לשידור הציבורי. תקציב פרטי יתחרה בפרטי. אם אתם מקבלים תקציב מהציבור, פרסומות שייכות לערוצים המסחריים. תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כ-500 מיליון שקל בשנה ליצירה ישראלית ולתחנות הרדיו הייעודיות בלבד... אדוני היו"ר, אני מביא לכם את הצעת החוק להפרטת התאגיד".
בשלב זה התפתח דיון בוועדה על השאלה מי מציג את הצעת החוק. היו"ר ביטן ציין כי "העובדה שזה עבר ועדת שרים לחקיקה, זה לא אומר שזה יעבור בכנסת", וזכה לקריאות "כל הכבוד" מחברי כנסת מהאופוזיציה.
"לגוף שידור ציבורי יש תפקיד בחברה דמוקרטית"
ומה עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה על הנושא? עו"ד מאיר לוין מהייעוץ המשפטי אמר כי מדובר ב"סיום של השידור הציבורי, אם על ידי סגירה שלו ואם על ידי ביטול עצמאותו האפקטיבית. יש לזה משמעות דרמטית בשוק מוגבל בהיקפו בישראל.
"לגוף שידור ציבורי יש תפקיד בחברה דמוקרטית. השידור הציבורי הוא חלק מהרשות הרביעית במשטר דמוקרטי - לבקר את השלטון ולאתגר אותו. זה מאפשר את חופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי.
"עצמאות תקציבית נותנת חופש יצירה. אי התלות התקציבית מאפשרת למועצת התאגיד לקבוע את מדיניות התוכן בהתאם למטרות החוק. התאגיד לבדו מחליט איזה תחקירים ואיזה עיתונאים רוצים להעסיק. הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (שעלתה גם היא בוועדה ועוסקת בתקציב התאגיד, נ"ט וג"ח) מקעקעת זאת. במצב כזה יש חשש כבד שההחלטות יושפעו מהתכנים שיש בתאגיד. תוצאת הדברים היא שתאגיד שידור הציבורי יהיה מורתע ומהוסס וסמוך על שולחן הממשלה ועל המשך תפקידו. התאגיד יישא עיניו אל השלטון, ויימנע מביקורת".
לאחר מספר הפרעות לדבריו, פנתה ח"כ אורית פרקש הכהן לקרעי: "שר לא מתחבא ויושב מאחורי הצעת חקיקה. זו הצעת חקיקה פוליטית, שמנסה לרסק הכול". לוין המשיך בדבריו כי תאגיד חדש כפי שמציע קרעי "יהפוך לגוף שידור מטעם. יש חשיבות לשידורי אקטואליה ציבורית. אין שום קשר בין ההצעה לבין אופן תקצובו ותעדופו של התאגיד".
לוין הזכיר כי התאגיד פועל שלא למטרות רווח, וההתחייבות היחידה שלו היא לציבור. "מכירה שלו לגוף מסחרי זה ביטול השידור הציבורי", ציין לוין והוסיף כי "על רקע העיסוק הרגיש, צריך לשים על השולחן את המה אלא גם את איך. צריך לעשות את זה רצינית ויסודית, כמו ועדה ציבורית, על בסיס עבודת מטה והשוואה על העולם... נצטרך לשאול מה השתנה מאז 2014 שחוקק חוק התאגיד, או משנת 2017 שהתחיל לפעול".
לסיכום ציין לוין את המשמעות המשפטית, ולפיה המהלך "עשוי להביא לפגיעה מהותית לחופש העיתונות והביטוי. פגיעה זו יורדת לשורשו של עניין שתקשורת חופשית זה בסיס לדמוקרטיה. אנחנו מעריכים כי במתכונת הנוכחית, החוק לא יעבור את פסקת ההגבלה בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו".
"לא משרת אף אחד"
גם יו"ר הוועדה ביטן הביע את דעתו על הצעת החוק, והודה כי אינו מבין אותה. "הרי היום יש את ערוצים 12 ו-13, שהם ערוצים מסחריים. הם לא לטובתנו בכלל. אם נמכור את 11, זה לא אומר שיהיה שינוי לטובה מבחינת הימין. ולכן, אני לא מבין את מהות העניין. אם אני מעביר את 11 לידיים פרטיות, זה לא אומר שזה ישנה משהו לטובה לימין. ההצעה הזו לא נותנת את התוצאה שהיא רוצה להגיע אליה.
"יש מקום לעשות שינויים מסוימים, לאור הניסיון שיש עם תאגיד 11... אבל לסגור את התאגיד ולפתוח תאגיד חדש זה לא משרת אף אחד כרגע".
בשלב זה עבר הדיון לחברי הכנסת. ראשונה הייתה ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד, שציינה כי "התאגיד זה לא קילו סוכר", והזכירה את המכתב ששלח היום (ד') איגוד השידור האירופי EBU שבו נכתב בין היתר כי מדובר בצעד כמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית, וכי קיום האירוויזיון עומד בסכנה.
השר קרעי לא התרשם מהדברים. "אוי אוי, אז יאיימו על מדינת ישראל החבורה חצי אנטישמית ששינו את השיר בשנה שעברה. אם רוצים להתערב לנו בהיבטים פנימיים, לא יאיימו עלינו... משרד התקשורת פנה ל-EBU, התאגיד מפעילים אותם ולא מוכנים לדבר עם משרד התקשורת".
הדיון נמשך, ואז הגיע תורו של ח"כ בני גנץ יו"ר המחנה הממלכתי לדבר. "יש לנו דרישה וציפייה שהשידור הציבורי ישמור בעצמו על האיזונים הנדרשים, והוא עושה את זה", ציין גנץ. "אני לא צופה גדול בערוצי התקשורת בכללותם, מעת לעת אני מסתכל ומתרשם מתוכניות איכותיות מאוד ברמה הציבורית - וזה צריך להמשיך.
"אם לא נשים תקציב, לא יהיה שידור ציבורי. אני בעד לשמור על השידור הציבורי ולחזק אותו, ולא להקשות עליו. אי אפשר שלא לחזור להנחות היסוד שאתה השר קרעי מציג פה, יש שתי אלטרנטיבות: או שליטה והכוונה שאליהם אתה חותר..." - בשלב זה החלה מהומה בוועדה, וח"כ גנץ לא סיים את דבריו בעניין.
גנץ קרא לממשלה לרסן את כוחה, "ולא לפגוע ברשתות תקשורת ציבוריות, אלא לתת לשידור הציבורי להתקיים בכבוד ובצורה מסודרת, ולא לצמצם את צעדיו".
ח"כ רון כץ מיש עתיד ציין כי "הצעת החוק הזו באה למטרה את בלבד: שתהיה אפשרו לשלוט בתקשורת. יש ערוץ אחד שהם לא שולטים בו, ועד שהם לא שולטים בו הם לא יפסיקו. בערוץ 14 אתם שולטים שליטה מלאה ומוחלטת. מה שתרצו הם יגידו. ינון (מגל) מתגאה בזה, זו לא בושה בשבילו. יש לכם ערוץ על מלא".
כץ פנה לקרעי וביקש, "תבדוק כשר התקשורת, כמה מהקואליציה וכמה מהאופוזיציה בערוצים". קרעי השיב כי "זה שאצלכם לא רוצים או לא יודעים להתראיין, זה דבר אחר". כץ חידד: "אני לא מתלונן, אזרחי מדינת ישראל הם אלה שמתלוננים עליכם".
בהמשך דיברו חברי כנסת נוספים, השחקנית נעמי לבוב, לינור דויטש מלובי 99, וכתב התאגיד בצפון רובי המרשלג, שביקש להשמיע את קול הפריפריה. לפי הודעתו של ביטן, הדיון בנושא יחולק לשני חלקים וימשיך גם מחר (ה').