על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "ראויה לחיקוי": הגנרל ההודי הבכיר מתפעל מהיכולות של ישראל
● האינטרס הטורקי בסוריה מאיים לחמם את הגבול עם ישראל
1ארה"ב מעבירה נשק לישראל מתחת לאף של הספרדים
למרות שספרד הכריזה כי לא תאפשר לספינות נשק לישראל לעגון בשטחה, ארה"ב חתרה תחתיה. "בעוד המחלוקת הדיפלומטית סביב האמברגו מתעצמת, ארה"ב העבירה לישראל מעל אלף טון של תחמושת דרך שטח ספרד", נכתב ב-The Intercept.
"משרד ההגנה האמריקאי שלח מעל אלף טון תחמושת לישראל על גבי ספינה שעגנה בבסיס ימי אמריקאי בספרד, בניגוד לאמברגו הספרדי האוסר על כלי שיט המובילים מטען צבאי לישראל, כך לפי חוקרים מתנועת הנוער הפלסטינית והקואליציה הפרוגרסיבית הבינלאומית", נכתב. הספינה בבעלות חברת Sealift Inc, ששימשה להעברת נשק לישראל, העבירה באביב האחרון גם סיוע הומניטרי לעזה.
תחנת הצי האמריקאי מופעלת בחלקה על ידי האמריקאים, אך נמצאת בשטח ספרדי - הכפוף לחוק הספרדי. כאשר ארה"ב מעבירה תחמושת לישראל דרך בסיס אמריקאי - היא מסבכת את אכיפת האמברגו. "קשה יותר לזהות משלוחים צבאיים דרך בסיסים אמריקאים בספרד, שעשויים לשמש לביצוע פשעים בינלאומיים", אמר אנריקה סנטיאגו, עורך דין וחבר פרלמנט ספרדי ל-The Intercept. לדבריו, "אף שהפיקוח הספרדי אמור לחול, בפועל, בסיסים אמריקאים נמצאים מחוץ להישג ידה של הריבונות הספרדית".
סנטיאגו הוסיף, "אם משלוחים של נשק צבאי המשמשים בפשעים בינלאומיים מועברים דרך בסיסים אמריקאיים בספרד, ואם ניתן להוכיח זאת, לאלו המשתתפים בהם תהיה אחריות פלילית".
ארה"ב הגישה לאחרונה תלונה נגד ספרד לוועדה הפדרלית הימית, סוכנות עצמאית שמפקחת על משלוחים בינלאומיים. התלונה עלולה להוביל לקנסות גדולים ולעלות לספרד - מיליוני דולרים. "בתלונה, פירט דובר הפנטגון טום קרוסון את השימושים השונים של ממשלת ארה"ב בספינת Sealift, כולל העברת תחמושת וכן העברת 9,000 טון של סיוע הומניטרי לעזה במשך שלושה חודשים ב-2024", נכתב. "הממשל האמריקאי מתאם עם בעלות ברית ושותפים לאורך כל תהליך ההובלה ומקפיד על דרישות גלובליות. לצבא ארה"ב יש אחריות ויכולת להעביר גם סיוע הומניטרי לנזקקים - וגם תחמושת לתמיכה בהגנה על בעלות ברית ושותפים", נכתב.
מתוך ה-The Intercept, מאת נטשה לנרד. לקריאת הכתבה המלאה.
2עם כלכלה מקרטעת ואוכלוסייה ענייה: לחות'ים אין מה להפסיד מתקיפת ישראל
הטיל הבליסטי ששוגר לעבר ישראל בשני האחרון, עשוי להביא לתגובה של צה"ל. אולם מומחים אומרים שהחות'ים לא דואגים בקשר לזה יותר מדי. "אין להם מה להפסיד", נכתב ב-The Media Line.
"ייתכן שהחות'ים מבצעים חישובים לפיהם הם יכולים לספוג פעולת תגמול ישראלית אחת לכמה חודשים ועדיין להמשיך לתקוף את ישראל", אמר ד"ר נחום שילה, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "בניגוד לעזה ולבנון, שם חיל האוויר הישראלי יכול לבצע מאות גיחות ביום - זה לא המצב בתימן, שנמצאת כ-2,000 קילומטרים משם".
"בהערכת עלות-תועלת שלהם, הם רוצים ליישם את האידיאולוגיה האנטי-ישראלית והאנטי-אמריקאית שלהם תוך שהם מביאים בחשבון שהיכולת של ישראל לפגוע בהם מוגבלת", אמר שילה.
שילה הוסיף שאין בתימן מטרות צבאיות יקרות ערך. "האוכלוסייה הענייה של תימן והכלכלה המפגרת שלה משאירות מעט מטרות משעמותיות עבור ישראל. המחיר הנוכחי שישראל גובה עדיין מאפשר לחות'ים להמשיך לתקוף", אמר.
שרונה שיר זבלודובסקי, מומחית למדיניות ציבורית וביטחון לאומי מפורום דבורה, אמרה ל-Media Line שהחות'ים מסתמכים על המרחק שלהם מישראל. "המרחק הגיאוגרפי הוא יתרון כי הוא מאפשר להם להתכונן למתקפה". גם היא הוסיפה כי "עם הכלכלה הכושלת של תימן, לחות'ים יש מעט מה להפסיד".
נדמה כי החות'ים אינם בראש סדר העדיפויות כרגע של ישראל. "העיכוב בתגובה של ישראל לאיום החות'ים נובע לא רק מהמחיר הנמוך יחסית במונחי חיי אדם והפרעה לשגרה היומית, אלא גם מעיסוקה של ישראל במלחמה רב-חזיתית שנמשכת למעלה משנה", נכתב.
"במהלך הסכסוך הנוכחי, טענו החות'ים כי מתקפותיהם, הן נגד ישראל והן נגד מטרות אחרות, הן ביטוי של סולידריות עם הפלסטינים בעזה. כך גם היה הרציונל של חיזבאללה כשהצטרף למערכה. החות'ים ממומנים ונתמכים בעיקר על ידי איראן. חיזבאללה וחמאס, שניהם פרוקסי של איראן נפגעו משמעותית על ידי ישראל".
עם החלשות הפרוקסי האחרים של איראן כמו חיזבאללה וחמאס - נראה שהחות'ים רואים עצמם כנושאי הדגל של ההתנגדות. "ייתכן שהחות'ים רואים את משימתם נגד ישראל כדחופה".
מתוך ה-Media Line מאת קרן סיטון. לקריאת הכתבה המלאה.
3הפלישה לסוריה עלולה לשנות את גבולות ישראל - שוב
אמירתו של ראש הממשלה נתניהו כי צה"ל מתכוון להישאר בשטח החרמון הסורי לפחות עד סוף 2025 - מטשטשת את הגבול עם סוריה. "לישראל מעולם לא היו גבולות מוכרים במלואם, לאורך ההיסטוריה הגבולות שלה עם שכנותיה השתנו ללא הרף כתוצאות ממלחמות, סיפוחים והפסקות אש. כעת, נפילת אסד יצרה שוב מצב בו ישראל יכולה לשנות את גבולותיה", נכתב ב-AP בכתבה שכותרתה "גבולות ישראל השתנו במהלך ההיסטוריה שלה. הפעולה בסוריה עשויה לעצב אותם שוב מחדש".
לאחר נפילת אסד ישראל נכנסה במהירות לאזור החיץ המפורז בצד הסורי, בהתחלה נתניהו אמר כי הצעד הזה הוא זמני ומטרתו לספק הגנה לישראל. אולם בביקורו אתמול (ג') בצד הסורי הוא הבהיר כי ישראל מתכננת להישאר שם "עד שימצא סידור אחר שיבטיח את ביטחונה".
"למרות שישראל טוענת כי המהלך זמני, נוכחותה בשטח הסורי זוכה לביקורת בינלאומית מצד מדינות כמו מצרים, טורקיה וערב הסעודית, וכן מהאו"ם", נכתב. "הממשלה החדשה בסוריה כבר הגישה תלונה למועצת הביטחון של האו"ם בנוגע להתקדמות הישראלית לשטח סורי".
כרמית ולנסי, מומחית לסוריה מה-INSS, אמרה ל-AP כי לטווח הארוך אין לישראל מה להרוויח מהנוכחות הצבאית בסוריה. "הנוכחות הישראלית לא תתפתח לכדי כיבוש ארוך-טווח. ישראל אינה מרוויחה רבות מהתגרות במשטר הסורי, וכיבוש ממושך יהיה יקר מבחינה כלכלית וישחוק את צה"ל".
לדבריה, "ייתכן שייקח זמן עד שישראל תיסוג. זה תלוי בהתפתחויות בסוריה. אם נראה משטר מתון צומח, כמו הכיוון שאליו מנסה ללכת מנהיג המורדים הסורים אבו מוחמד אל-ג'ולאני, אני לא רואה סיבה להחזיק את השטחים האלה לטווח הארוך".
מתוך -AP מאת ג'וזף פדרמן. לקריאת הכתבה המלאה.
4למה סגירת השגרירות באירלנד יכולה לפגוע בישראל
ההחלטה הישראלית לסגור את השגרירות באירלנד עשויה "להיות סימן לכך שהשפעתה של ישראל באירופה נחלשת", כך נכתב בתאגיד השידור הגרמני דויטשה ולה (DW), בכתבה שכותרתה "האם הבידוד הדיפלומטי של ישראל באירופה מתגבר?".
לאחר שגדעון סער הכריז על סגירת השגרירות באירלנד, הדיפלומט הישראלי אלון פנקס ראה במהלך שלו "מעשה פוליטי נפוח, לא פחות ולא יותר". "ישראל לא ניתקה את הקשרים הדיפלומטיים עם אירלנד, היא רק סגרה את השגרירות, שזה בהגדרה דבר זמני", אמר פינקס, שהדגיש ש"האיריים השאירו את השגרירות שלהם בישראל והיחסים הדיפלומטיים הרשמיים עדיין בעינם".
בעוד שסגירת השגרירות קשורה לעמדותיה האנטי-ישראליות של אירלנד, המהלך צפוי דווקא להקשות על יחסיה המורכבים עם האיחוד האירופי. "אירלנד לא הייתה המדינה האירופית היחידה שהכירה השנה במדינה פלסטינית. כך עשו גם ספרד, סלובניה ונורבגיה שאינה חברת ה-EU", נכתב.
פנקס אמר ל-DW שהאיחוד האירופי יכול להפעיל לחץ וסנקציות על ישראל במגוון רמות. "הם יכולים לפגוע בהמון דברים כמו קרנות מחקר אקדמי ורפואי שמזרימות כספים לישראל. זה אומר שיש הרבה דברים שהאיחוד האירופי יכול לעשות בלי לבטל את ההסכם עם ישראל, מה שאף אחד לא רוצה שיקרה".
מתוך דויטשה ולה, מאת דוד אהל. לקריאת הכתבה המלאה.