פרופ' דוד האן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ויועץ במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן (ייצג את לוסיקס בהליך ההסדר), לשעבר הכונס הרשמי; שלומי שוב הוא ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים
בשנת המלחמה החולפת נתקלנו לא פעם בסיטואציה הבאה: יזמים סטארט־אפיסטים, שהובילו חברות צומחות ומובילות, שירתו ימים ארוכים במילואים, ובצוק העיתים העסק נוהל חלקית, וגם מקורות המימון (כגון סבבי גיוס הון) "יבשו" בשל האווירה הבינלאומית המאתגרת. כתוצאה מכך העסק נתקל ב"קיר מימון" ונקלע לקשיים תזרימיים. ועדיין, בבסיס העסק עמד רעיון טכנולוגי מבטיח. ליבת העסק היא המשאב האנושי, בעל הידע והמיומנות הטכנולוגית. היש דרך להציל את העסק ולייצבו?
דרישות מקדימות
דרך מבורכת להצלת עסקים שנקלעים לקשיים תזרימיים היא גיבוש הסדר חוב בין החברה לנושיה. במסגרת זו ניתן להסכים על כל פתרון כלכלי שיתקבל על־ידי החברה והנושים למען ייצוב העסק והמשכו: השקעה הונית חדשה, המרת חוב להון, מכירה של העסק כעסק פעיל, מיזוג העסק עם חברה אחרת ועוד.
● בלעדי | אפקט המלחמה: מספר העסקים שנסגרו זינק ב־50% ביחס לשגרה
● מיעוט מיזוגים וריבוי ליטיגציה: מה קרה במשרדי עורכי הדין ב־2024
המסגרת המשפטית לקידום הסדרי חוב מצויה בחוק חדלות פירעון. היא מאפשרת להנהלת החברה ולדירקטוריון לנהל משא־ומתן מול הנושים על גיבוש תנאי ההסדר החוב המוצע. כך, החברה תוסיף להתנהל גם בעת המשא־ומתן באופן שוטף, מתוך גישה עסקית ומקצועית, תוך שמירה על אנשי המפתח הטכנולוגיים והיזמים. בסוף המשא־ומתן יובא ההסדר להצבעה של הנושים ולאחריהם לאישור בית המשפט - ואלה יאשרוהו או ידחוהו.
בקורונה הוסיף המחוקק תיקון זמני, אשר מאפשר לחברה לבקש מבית המשפט להסתייע בסעד של עיכוב הליכים בעת המשא־ומתן וגיבוש הסדר החוב. סעד זה נועד למנוע מנושה אשר מתעקש לפעול בכוח לאכיפת חיובו מול החברה ולא לשאת ולתת עמה מלפעול כך ולטרפד את המשא־ומתן.
השוק הביע אמון בהסדרים המתגבשים תוך הסתייעות בעיכוב הליכים, וחברות ונושיהן השתמשו במכשיר זה באופן קונסטרוקטיבי. תיקון זה כבר הוכר באהדה כ"צ'פטר 11 הישראלי", תאומו של המקור האמריקאי. ואכן, בארצות רבות שואפים להטמיע את המודל, שכן הליכים משפטיים אחרים נתפסים כנוקשים יותר ויעילים פחות.
כיום, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית - תיקון מספר 9 - אשר מתיימרת לעגן באופן קבוע את אפשרות גיבוש הסדרי חוב תוך הסתייעות בעיכוב הליכים שיוגבל ל־45 יום בלבד. לכאורה, "צ'פטר 11 הישראלי" יעוגן בחוק. אולם חרף הכוונה המוצהרת, ההצעה דורשת מחברה המבקשת לקדם הסדר במסלול זה שלל דרישות מכבידות אשר הופכות את עצם השימוש במסלול זה לקשה ולא כדאי.
כך, ההצעה דורשת כתנאים מקדימים כי החברה תשלים מראש (לפני המשא־ומתן) את קביעת כל תנאי ההסדר. זוהי רתימת העגלה לפני הסוסים. חישבו על זאת כך: קבוצת הכדורסל שלכם נקלעת לפיגור קשה. המאמן מחפש מה לעשות ומבקש לקחת פסק־זמן לייצוב הקבוצה. אבל השופטים מסבירים למאמן שחוקי המשחק הם שלפני לקיחת פסק־הזמן, הקבוצה צריכה קודם לקלוע לסל ולמחוק את כל הפיגור.
בנוסף, לפי ההצעה, החברה תידרש להציג לבית המשפט את מקורות המימון ותוכנית ההפעלה לתקופת הביניים הקצרה של עיכוב ההליכים. כמו כן, ייאסר על חברה לקדם במסלול זה הסדר שתוכנו מכירת הפעילות העסקית של החברה. לבסוף, החברה תידרש להבטיח פירעון של 100% חובות שכר לעובדים (בשונה מכל נושה אחר, לרבות נושים מובטחים שהם בדרך־כלל הבנקים). דרישות אלה יעמדו בעוכרי המעשיות של מסלול הסדרים זה ויהפכוהו חיש־מהר ל"אות מתה" בחוק חדלות פירעון.
המקרה של לוסיקס
כך למשל, חברת היהלומים הטכנולוגית הישראלית לוסיקס, שנקלעה לקשיים בשנה האחרונה עקב שינויים גלובליים בשוק, פתחה הליך הסדר עם עיכוב הליכים. את החברה הוביל בתוך ההליך הדירקטוריון, בראשות היזם ואיש העסקים בני לנדא, בניהול עסקי ומקצועי ראוי לציון.
הבעיה היא שלפי הצעת החוק החדשה, החברה הייתה מנועה מלפתוח בהליך כאמור, שכן היו לה חובות פתוחים מסוימים מול עובדיה (שאותם כיסה מר לנדא באופן אישי, לפנים משורת הדין), ובעת כניסתה להליך היא פעלה בין השאר למכירת עסקה או מיזוגו עם רוכש בינלאומי. חשוב להדגיש כי התנאים המקדמיים של הצעת תיקון מספר 9 היו מסכלים מראש כל אפשרות של חברת לוסיקס להסתייע בהליך הסדר עם עיכוב הליכים.
לצערנו, אין זו הפעם הראשונה כי כוונות רצויות של המחוקק ייפלו בשל חוסר מעשיותן והיעדר חיבור למציאות העסקית. אנו סבורים כי עלות הדרישות המכבידות של החוק המוצע מרובה מתועלתן. להכבדה המתוכננת התווספה גם אחריות הדירקטורים המוגברת שמוטלת עליהם כיום בחוק חדלות הפירעון, והתוצאה היא שהסדרי חוב נוסח צ'פטר 11 לא יקודמו בישראל, אלא בעיקר הליכי חדלות פירעון נוקשים.
המפסידים מכך יהיו הן החברות והן נושיהן. טוב תעשה אפוא הכנסת אם תקל דרישות אלה ותתאימן לצורכי השוק.
