פונדקאות / צילום: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
אישה בת 61 ובעלה בן ה-58 חלמו לגדל ילד. הם פסולים מלאמץ ילד בישראל, הן בשל מגבלות הגיל והן מאחר שהם לוקים בפוטנציאל יכולותיהם ההוריות. בשל גילה של האישה, הם כמובן לא יכלו להביא לעולם ילד בעצמם, באופן טבעי או באמצעות הפריה, והם גם לא עומדים בקריטריונים הנדרשים להיות זכאים לטיפולי פונדקאות בישראל.
● הביא לעולם תינוק בפונדקאות והתחרט. מה קבע בית המשפט?
● "לא רשאי להפנות עורף": נדחתה בקשת אב לנתק כל קשר לבנותיו
● זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?
עם זאת, כפי שגילו הם וישראלים רבים אחרים, הדרך להבאת ילד בפונדקאות בגאורגיה פתוחה ונגישה, וכל זאת תמורת כמה עשרות אלפי דולרים - כמחצית מהעלות שעולה הליך פונדקאות בארה"ב. הילד נוצר באמצעות תרומת ביצית אנונימית ופונדקאות בגאורגיה מזרעו של האב, עבר את בדיקת האבהות הגנטית, ולכן עבר למשמורת האב ואשתו.
מאחר שמדינת ישראל לא חוסמת מלכתחילה את דרכם של זוגות להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות בגאורגיה, הרי שמרגע שהילד הגיע לעולם, המדינה נמצאת למעשה בפני עובדה מוגמרת, והילד זכאי להיכנס לארץ ולהצטרף למשפחת האב. מאחר שלאם אין קשר גנטי או הורי לילד, בית המשפט לענייני משפחה מנפיק עבורה צו הורות פסיקתי באופן כמעט אוטומטי, המכריז עליה כאמו של הילד ומנתק את הקשר בין הילד לפונדקאית.
לאחרונה, בצעד מקדמי, החליטה המדינה לנסות להקשות על בני הזוג המדוברים להשלים את הליך ההורות של הילד באמצעות צו ההורות הפסיקתי, לאחר שהתברר באקראי כי כישורי ההורות שלהם לקויים ביותר.
תסקירים מעוררי דאגה
לתיק בית המשפט הוגשו מספר תסקירים מעוררי דאגה על-ידי עובדים סוציאליים, במסגרתם נרשם כי מדובר בקטין המצוי בסיכון על רקע קשיים משמעותיים בתפקוד ההורי, בעיקר של האם המיועדת, ובשל התנגדות של שני ההורים למתן מענה רפואי ופרא-רפואי מותאם לקטין.
לאור דברים אלה, העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ, שמונתה לטפל בעניינו של הילד, ביקשה לדחות את מתן ההמלצה לעניין צו ההורות הפסיקתי בשנה, ובכך לאפשר זמן לטיפול ולהדרכה הורית של ההורים על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים של העיר, תוך שיתוף-פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בתחום הרפואה והתפתחות הילד.
בחלוף השנה, תפקוד ההורים לא השתפר, ולכן נפתח הליך נזקקות בעניינו של הילד, והומלץ להעבירו למסגרת של מעון לפעוטות בסיכון, תוך מתן ליווי והדרכה להורים, בתקווה שיתאפשר להם בעתיד לקבלו בחזרה לחזקתם.
נכתב כי האישה לוקה בהבנת צורכי הילד, לעתים תוך סיכון התפתחותו התקינה, וניכר כי היא מתקשה בפעולות הוריות פשוטות ונזקקת לעזרה מתמדת. צוין כי גם האב זקוק להדרכה הורית, וייתכן שהיה נענה אליה אלמלא התנגדות האישה.
לאור המשך חוסר שיתוף-הפעולה של ההורים עם גורמי הטיפול, רשויות הרווחה הודיעו כי הן ממליצות לא להכריז על האישה כאמו של הקטין באמצעות צו הורות פסיקתי.
"צו הורות פסיקתי איננו 'פרס' על הורות טובה"
בית המשפט דחה את עמדת המדינה ופסק כי טובת הילד היא דווקא הכרת באישה כאמו מבחינה חוקית. "צו הורות פסיקתי איננו 'פרס' על הורות טובה", כתב בית המשפט, "אלא הוא מיועד למתן תוקף משפטי להורות המתקיימת בפועל, מקום בו תנאי הבסיס להכרה בהורות מתקיימים".
נקבע כי מאחר שהאישה, הנשואה לאב הביולוגי, פעלה יחד עם האב למען הבאתו של הילד לעולם, ומאז משמשת בפועל כאמו, גם אם התעוררו קשיים בהורות זו - אין מקום למנוע את ההכרה המשפטית בה כאם, דווקא משום טובת הקטין שתהיה לו אם מוכרת חוקית.
כמובן שההכרה באישה כאמו של הקטין אינה מונעת מרשויות הרווחה להמשיך להתמודד עם בעיות ההורות במסלול הנזקקות, או בכל מסלול אחר בו היו פועלים, לו בני הזוג היו מביאים את הילד לעולם בדרך הטבע.