אחרי שהוועדה הבין-משרדית בראשות משרד העבודה והביטוח הלאומי המליצה כי מי שנפגע בתאונה בדרך למשרד לא יהיה זכאי עוד לגמלה מהמדינה כנפגע תאונת עבודה, שר העבודה יואב בן צור מבהיר כי הוא מתנגד למהלך.
ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, וסמנכ"לית מערך נכות ושיקום בביטוח הלאומי, ירונה שלום, המליצה אתמול (ג') לבטל את ההכרה בתאונות דרכים המתרחשות בדרך לעבודה וממנה כתאונות עבודה. לפי ההמלצה, נפגעי תאונות כאלה לא יהיו זכאים עוד לגמלה מהמדינה, אלא יופנו לתבוע בבתי המשפט את חברות הביטוח הפרטיות על הנזק שנגרם להם, כנפגעי תאונות דרכים.
● פסי האטה זה לא מספיק: מה צריך לעשות כדי להקטין את מספר הולכי הרגל שנהרגים בתאונות
● התאונות בשיא, אך מספר ניידות האכיפה נמוך ברבע מהיעד שקבעה הממשלה
בן צור מתכוון לדחות את ההמלצה בנושא, ואין בכוונתו לקדם שינוי שיחייב נפגעים בתאונות דרכים לתבוע את חברות הביטוח בבתי המשפט - במקום לקבל גמלה מהביטוח הלאומי כנפגעי תאונות עבודה.
בן צור צפוי, ככל הנראה, לאמץ את יתר ההמלצות של הוועדה הבין-משרדית, וזאת לאחר שיקיים דיונים בנושא. המלצות אלה כוללות, בין היתר, צמצום בהכרה במחלות הנחשבות לתאונות עבודה והקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית.
6.8 מיליארד שקל על גמלאות לנפגעי עבודה
מדוח הוועדה עולה כי המדינה מוציאה כיום כ-6.8 מיליארד שקל על גמלאות לנפגעי עבודה - פי 2.5 מההוצאה ב-2007. מספר מקבלי הקצבאות לנכות בעבודה זינק מ-40 אלף ב-2012 ל-68 אלף ב-2022, ובוועדה מייחסים זאת, בין היתר, לעלייה בהיקף התאונות בדרך לעבודה וממנה.
למעלה מרבע מנפגעי תאונות העבודה בישראל (26.5%) נפגעו בתאונות מסוג זה, שהתרחשו בדרך, נכון ל-2020. מדובר בעלייה לעומת 22.4% ב-2011.
לדברי הוועדה, המשמעות היא שחלק גדל והולך מהגמלאות "אינו משרת עוד את התכליות הבסיסיות של הגמלה". הוועדה קובעת כי מדובר בתאונות אשר למעסיק אין עליהן שליטה או יכולת למנוע אותן. 70% מהתאונות הללו הן תאונות דרכים במעורבות כלי רכב.
על סמך הממצאים הללו, הוועדה המליצה כאמור לבטל את ההכרה בתאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה וממנה כתאונות עבודה המזכות בגמלה.
הוועדה ערכה סימולציות שמהן עולה כי הפיצוי שיקבל נפגע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או לפי דיני הנזיקין (אם התאונה בדרך לא כללה רכב) לא יוביל לפגיעה כלכלית במי שמקבלים כעת גמלה על פגיעה בעבודה. זאת, מכיוון שהפיצוי על תאונת דרכים עשוי להיות גבוה יותר, וממנו תנוכה גמלת הפגיעה בעבודה - כך שהסכום הסופי צפוי להישאר כפי שהוא כיום.
עם זאת, בוועדה הודו כי ההמלצה עלולה לסרבל את הליך הפיצוי. אם נפגעים לא יוכרו עוד כנפגעי תאונות עבודה, הם יידרשו לתבוע בבתי המשפט את חברות הביטוח הפרטיות, האחראיות לביטוח החובה של כלי הרכב. מדובר גם בהליכים איטיים משמעותית. מאירוע הפגיעה ועד להגשת התביעה בגין תאונת דרכים עשויה לעבור שנה, ועד לקבלת פסק דין בנושא עלולות לעבור מספר שנים. זאת, בהשוואה לחודשים ספורים עד לקבלת גמלה מהביטוח הלאומי.
בוועדה ציינו חיסרון נוסף בפיצוי עבור תאונות הדרכים: התשלום במסלול זה מתבצע לרוב באופן חד-פעמי, ולא באמצעות תשלומים תקופתיים, המעניקים לנפגע ודאות כלכלית גדולה יותר לאורך זמן.
עו"ד רונן ורדי, מומחה לתאונות עבודה, הסכים כי ההמלצות עשויות לפתור חלק מהכפילות הקיימת כיום בתשלומים. זו נובעת מכך שחברות הביטוח משפות את הביטוח הלאומי על תשלומים לנפגעי תאונות דרכים. אך לדבריו, קבלת הפיצוי באופן חד-פעמי היא חיסרון דרמטי, הפוגע ברציפות התשלום למבוטחים, שכיום נהנים מפיצוי לאורך חייהם. בנוסף, מי שלא יוכר כנפגע עבודה, לא יהיה זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה מחברות הביטוח.
רונן העריך גם כי קבלת ההמלצה צפויה לפגוע בציבור גדול של מבוטחים של נפגעים בתאונות שאינן בהכרח תאונות דרכים. אלה יידרשו להוכיח רשלנות מצד מי שפגע בהם, לשלם סכומים גבוהים לעורכי דין ולנהל הליכים לאורך שנים - שחלקם יסתיימו בהפסד או בפשרה כואבת. בשורה התחתונה, אומר רונן, המבוטחים ימשיכו לשלם את אותם סכומים לביטוח הלאומי, שכן זה לא יפחית מהגבייה, אבל יקבלו פחות זכויות.
