נתוני תאונות הדרכים והנפגעים בהן הוחמרו בעשור האחרון באופן משמעותי. בשנת 2014 נרשמו 291 תאונות דרכים קטלניות ומספרם הגיע השנה ל־394. בהתאמה גם מספר ההרוגים זינק מ־319 ל־426. "נתונים אלה מעידים כי פעולות האכיפה של המשטרה בעשור האחרון אינן מביאות לשיפור במספר התאונות והנפגעים בהן", כתב מבקר המדינה בדוח שפורסם השנה.
"אנחנו לא קוסמים"
בחודש יולי האחרון קיימה ועדת המשנה לבטיחות בדרכים בכנסת דיון על הסטטיסטיקה העגומה שמסמנת שיא של כמעט 20 שנה במספר ההרוגים בכבישים. ראש אגף התנועה דאז, ניצב יהודה בן עטר, טען ש"אנחנו נותנים 100% עבודה אבל אנחנו לא קוסמים, צריך כסף לחינוך וכסף לאכיפה טכנולוגית ואין לנו תקציבים. אני חסר היום 80 שוטרים מבצעיים".
לעומתו, רכזת תחבורה באגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, אמרה שזה לא נכון לומר שהכל נופל על תקציבים. לדבריה: "מי שאומר שאין תקציב, אין לו מושג מה הוא מדבר. תקציבים יש, מה שאין זה ביצוע", תקפה. "המשטרה קיבלה אלפי תקנים חדשים, כמה תקנים הוקצו למשימה הזו? בשנים האחרונות קרה יותר מפעם אחת שתקנים ייעודיים ששילמנו עליהם עברו לצרכים אחרים, וזו הבעיה. אמרו לנו 'שוטר הוא שוטר הוא שוטר'".
ניצב בן עטר ענה שאת הטענות יש להפנות למשרד ואילו יו"ר הוועדה ח"כ בועז טופורובסקי האשים שהמצב קורה במשמרתו של בן עטר ועליו לדפוק על השולחן, גם יו"ר הרלב"ד, ניצב בדימוס יורם הלוי, טען שהבעיה הכי דחופה היא באכיפה. בסיום הדיון הודיע יו"ר הוועדה טופורובסקי על התפטרותו: "אין זכות קיום לוועדה הזו - לא מקבלים החלטותיה והמלצותיה", אמר והוועדה חדלה מלהתכנס.
האמת היא, שזו לא הוועדה היחידה שהמלצותיה מוסמסו, ויתרה מכך גם החלטות ממשלה נכתבו על הקרח. החלטה אחת כזו משנת 2005 קבעה שבכל משמרת של משטרת התנועה אמורים להיות על הכביש 450 ניידות. בפועל, מבקר המדינה ספר השנה 120 ניידות בלבד, זאת למרות שבשנים האלו מצבת כלי הרכב בישראל גדלו בכמעט 90 אחוזים והקילומטראז' זינק ב־59%.
מספר התקנים נשחק
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם השנה, התקנים אכן נשחקו. ב־2017 מספר השוטרים במשטרת התנועה היה בשיא בשנים האחרונות ועמד על 604.5 אך מאז נשחק עד שעמד באמצע השנה שעברה על 550.
אולם, נראה כי הבעיה לא רק בתקינה אלא גם באיושה, כשמתוך תקנים אלו 93 משרות לא מאוישות, והן מהוות 17% מהכוח. בנוסף לכך, שוטרי התנועה במחוזות הפועלים בתוך הערים כפופים מקצועית לאגף התנועה ופיקודית בכלל למחוזות, ולכן הם מוסטים למשימות מחוזיות אחרות. "הדבר עלול להצביע על כך שלאכיפת חוקי התעבורה בכבישים ניתנת עדיפות נמוכה", העיר המבקר.
מעבר לתקינה החסרה ולאזלת היד הלאומית בנושא, למשטרה אין תכנית אכיפה סדורה וכוללת וזו בעיה מהותית, כך עולה מדוח מבקר המדינה. הבעיה היא לא רק בדרג הפוליטי אלא גם באופן הניהול של המשטרה: כל יחידה של אגף התנועה מכינה אחת לשנה תכנית עבודה, אבל אין תכנית אכיפה ארצית כוללת.
מחקרים הראו שנוכחות משטרה בכבישים ואכיפה אפקטיבית מייצרים הסתברות אובייקטיבית להיתפס לאחר ביצוע עבירה, אך בכך אין די. כשההסתברות האובייקטיבית וההסברה הממוקדת מתקיימות בסינרגיה נוצרת הסתברות סובייקטיבית להיתפס, ואילו זו ביחד עם ענישה ראויה מייצרת הרתעה שמובילה לשינוי זמני בהתנהגות. השינוי הזמני הזה נהפך לשינוי קבוע כשהוא מגיע יחד עם חינוך.
בישראל, כפי שהראינו בסדרת הכתבות הזו, ישנם ליקויים לכל אורך השרשרת. אבל גם ביסודה ובשורשיה: אין הסתברות אובייקטיבית להיתפס עם ביצוע עבירה בכביש. לפי דוח המבקר, אזרח ישראלי פוגש ניידת משטרה בממוצע בכל 100 ק"מ לעומת אזרח אירופי, שיפגוש ניידת בכל 10 ק"מ. אם השפעת האכיפה נקבעת על פי עוצמה, נראות ומיידיות האכיפה - ברור שתמונת המצב בישראל עגומה.
כך, לדוגמה, בעבירות מהירות, האמצעים הדיגיטליים מהווים בכל העולם כלי נוסף ויעיל לפיקוח על עבירות. בשנת 2005 נקבע שתהיינה 300 מצלמות נייחות, אך בשנת 2022 נספרו על ידי המבקר רק 121 כאלו. כלומר, בישראל מותקנות רק 17 מצלמות נייחות לכל מיליון אזרחים. לשם השוואה, בשוודיה, המובילה העולמית בתחום, מותקנות 211 לכל מיליון אזרחים.
שינוי שיטת הניקוד
פעולות האכיפה של המשטרה עד כה אינן מביאות לשיפור ניכר בפועל בגלל מחסור במשאבים, אבל גם בשל העובדה שפעילות האכיפה לא מותאמת לפעולות אחרות - כך למשל, האכיפה לא הוגברה כדי לתמוך במהלך של שינוי שיטת הניקוד, והפעילות מבוצעת על פי הקיבולת של מערכת המשפט ולא על פי שיקולים מקצועיים.
יתר על כן, גם שיטת הניקוד הולכת ונשחקת. בממשלה מתגאים בבית דין לעבירות מנהליות שיוקם כדי להקל על העומס בבתי המשפט ואולם, ספק אם יהיה בכך די.
בדיון שהתקיים בחודש יולי האחרון על פתיחת בין הדין דרש יו"ר וועדת הכלכלה, דוד ביטן, לתקן את שיטת הניקוד "על רקע החשש שהגברת האכיפה תפגע בנהגים נורמטיבים". משרד התחבורה נאלץ להתחייב לתקן את שיטת הניקוד בעבירות מסוימות ולהפחיתן בחצי. מי שמתנגד לכך בתוקף הוא פרופ' הלל בר גרא, המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
לדבריו, בעוד שבית הדין המנהלי יפתח רק בעוד שנה לפחות, צמצום הניקוד יחל בקרוב. "הנימוק היה כזה שבית הדין יחד עם האכיפה הדיגיטלית יאפשר היקפי אכיפה גדולים יותר ואז כשיהיו הרבה יותר דוחות יהיה עומס על הציבור, על קורסי נהיגה מונעת ונוספים. רק שיש פער בזמנים והוא מסוכן", הוא אומר.
לדבריו, "כרגע אנחנו בירידה של האכיפה, אני לא מכיר התחייבות ציבורית שאומרת לציבור מתי יכנסו עוד מצלמות אכיפה וכמה מהן יכנסו. זה יכול לקרות בעוד שנתיים, שלוש או חמש שנים. בפועל, מאז 2017 שיטת הניקוד כבר נחתכה בחצי מהנקודות כלומר בפועל מדובר על החלטה שלמעשה מבטלת את שיטת הניקוד. ההחלטה הזו היא בניגוד לידע המדעי, וזה מה שעומד על הפרק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.