בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה
חברות טכנולוגיה בינלאומיות מובילות, ובראשן אנבידיה, מנהלות בימים אלו שיחות מתקדמות עם משרד האוצר על הסדרי מס חדשניים בישראל, כך נודע לגלובס. במסגרת המגעים, ענקית השבבים אנבידיה הציעה הסדר ייחודי - העלאת שיעור המס בישראל ל־9% על פעילות, מהלך שעשוי להכניס לקופת המדינה כ־10 מיליארד שקל בשנה.
● ביידן מטיל פצצה רגע לפני העזיבה: הגבלות יצוא שבבים לישראל
● השכר בהייטק עלה, אבל הטבת האופציות התכווצה דרמטית: מי העובדים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר?
● אינטל הודיעה שתסגור את רילסנס, היום הסתבר שהחברה חיה ובועטת
מה עומד מאחורי המהלך? ההצעה מתבססת על כלל ה־Subject to Tax Rule - מנגנון שנקבע במסגרת רפורמת Pillar Two של ארגון ה־OECD. מנגנון זה נועד למנוע מצב שבו חברות בינלאומיות משתמשות במבני מס מורכבים להעברת רווחים למדינות עם מיסוי נמוך או אפסי, ומאפשר למדינות (בעיקר באירופה) לגבות "מס השלמה" של עד 9% כשחברה משלמת מס נמוך במדינה אחרת. במקרה של אנבידיה, החברה מציעה מיוזמתה לשלם את ה־9% הללו ישירות בישראל, במקום שהכסף יתפזר בין מדינות שונות. המהלך לכאורה משתלם לשני הצדדים: ישראל תקבל הכנסת מסים משמעותית שאחרת הייתה הולכת למדינות אחרות, ואנבידיה תשלם את המס בישראל, שבה יש לה כבר היום פעילות משמעותית. נכון להיום, אנבידיה משלמת על פי הערכות מס בגובה של 5% - הרף המינימלי במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
המגעים עם אנבידיה - בעיתוי קריטי
מו"מ בין חברות בינלאומיות למדינה על הטבות מס ומענקים שהיא תקבל בתמורה לפעילות במדינה אינו חדש. רק בשנת 2023 החליטה אינטל - מהחברות הבינלאומיות הראשונות שהגיעו לישראל, להכפיל את המפעל שלה בקרית גת. בתמורה, המדינה הודיעה כי תעניק לה מענק של 11.1 מיליארד שקל, כשאינטל מצידה הסכימה להעלות את מס החברות שהוטל עליה מ־5% ל־7.5%, שיוחל רק על המפעלים ולא על מרכזי הפיתוח (שימשיכו לשלם 12%).
מרכז הפיתוח השני בגודלו של אינבידיה מחוץ לארה"ב נמצא בארץ, והיא אחת המעסיקות הגדולות בישראל עם מעל ל־3,300 עובדים, והיא מחזיקה מרכזי פיתוח ביוקנעם, תל אביב, רעננה, ירושלים, באר שבע, קרית גת ותל חי.
המגעים מתנהלים בעיתוי קריטי - בימים הקרובים צפוי צוות מקצועי במשרד האוצר להגיש לשר בצלאל סמוטריץ' המלצות על דרכי ההתמודדות של ישראל עם מס החברות האחיד העולמי. כלומר - המעבר למס מינימלי של 15% על חברות רב־לאומיות. הצוות המקצועי כולל נציגים מרשות המסים, מנהל הכנסות המדינה ואגף התקציבים והוא נדרש לגבש פתרונות שיאפשרו לישראל להישאר אטרקטיבית עבור חברות בינלאומיות, גם כשלא יוכלו עוד ליהנות משיעורי מס מופחתים של לעיתים גם פחות מ־10%, זאת במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
"בעוד ששיעור מס החברות הרגיל בישראל עומד על 23%, חברות שפועלות תחת חוק עידוד השקעות הון יכולות ליהנות משיעורי מס מופחתים של בין 5% ל־16%", מסבירה לגלובס מומחית מיסוי בכירה. "אבל בשנים האחרונות נקבעו חוקים חדשים במדינות רבות, שמחייבים חברות להשלים את המס למינימום של 15% - אם לא במדינה אחת, אז באחרת".
במקביל, כדי להבטיח שחברות גדולות משלמות מס הוגן, קיימים שני חוקים משלימים - חוק ה-15% שמבטיח מס מינימלי על כל רווחי החברה, וחוק ה-9% שחל על תשלומים ספציפיים בין מדינות כמו ריבית, תמלוגים ודמי שירותים. החוק השני מופעל כאשר חברה מעבירה תשלומים שכאלה למדינה עם מס נמוך מ-9%, והמדינה ששלחה את התשלום יכולה לגבות מס נוסף להשלמה ל-9%. שני החוקים עובדים יחד כדי למנוע מצב שבו חברות מנצלות פערי מיסוי כדי להפחית את חבות המס, בין אם על ידי העברת רווחים למדינות עם מיסוי נמוך או על ידי העברת תשלומים מיוחדים בין סניפים של אותה חברה.
ולמה בכלל לחברות לשלם את המס המינימלי דווקא בישראל? זאת, כך מסבירה מומחית המיסוי - ממספר סיבות מהותיות: ראשית, מכיוון שממילא יצטרכו להשלים את המס למינימום של 15% במדינה כלשהי, ו"עדיף להן לשלם במדינה בה הן מפתחות את הטכנולוגיות ומקיימות פעילות משמעותית. שנית, במקרים רבים היוזמה מגיעה דווקא ממשרד האוצר הישראלי, שפונה לחברות ומציע להן 'עסקת חבילה' - הן ישלמו את המס המינימלי, ובתמורה יקבלו הטבות אחרות".
במקרה של אנבידיה, החברה אף מבקשת לעגן זאת בהסכם מיוחד הכולל הגנות מפני שינויים עתידיים בשיעורי המס באירופה. "זו בקשה שמשקפת את חוסר הוודאות בשוק", מסביר לגלובס גורם המעורה בפרטים. "אנבידיה רוצה להבטיח שלא תמצא את עצמה משלמת כפל מס".
מדינות רבות אימצו את הרפורמה, ומה בארה"ב?
המצב הנוכחי מורכב בעבור החברות הרב־לאומיות במיוחד לאור אי הוודאות בארצות הברית, שם החקיקה בנושא המס המינימלי הגלובלי תקועה בשל מחלוקות פוליטיות. בעוד שמדינות רבות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה, קוריאה הדרומית, יפן, קנדה ונורבגיה, כבר אימצו את הרפורמה והחלו ליישם אותה בשנה החולפת, בארה"ב המצב שונה. ללא שינוי פוליטי משמעותי, יישום מלא של הרפורמה בארה"ב לא צפוי לפני 2026, כאשר הרפובליקנים נוטים להתנגד לכניסת כללים גלובליים שיגבילו את יכולת ארה"ב לקבוע את מדיניות המס שלה בעצמה.
לפי החלטת שר האוצר סמוטריץ', ישראל צפויה ליישם את משטר המס המינימלי החל מ־2026, על חברות רב־לאומיות בעלות מחזור פעילות קבוצתי של 750 מיליון אירו ומעלה. זהו שינוי דרמטי עבור חברות דוגמת אינטל, שנהנות כיום ממיסוי בשיעורים נמוכים מ־10% בעבור הקמת מפעלים בפריפריה. עם זאת, הפוטנציאל הכלכלי למדינת ישראל מההסדר המוצע הוא עצום, כך לדברי גורמים בשוק. מדובר בהכנסות של מיליארדי שקלים בשנה, שיכולות להגיע לקופת המדינה במקום לקופות של מדינות אחרות.
"כולם ממתינים לראות מה טראמפ יעשה"
הצוות שפועל בימים אלה במשרד האוצר אמור לגבש חבילת הטבות שתצליח להשאיר את ישראל אטרקטיבית עבור החברות הללו, כך שלא יעתיקו את המרכזים שהקימו בישראל למדינות אחרות בהן עלויות העבודה וההוצאות הכלליות נמוכות יותר. בכל מקרה, אנבידיה לא לבד. בחודשים האחרונים הופיעו בפני הצוות גורמים עסקיים ונציגים של חברות רב לאומיות שפועלות בישראל, אשר הציגו את התנאים שלהן להמשך פעילות בישראל מרגע שלא יוכלו ליהנות עוד משיעורי מס נמוכים אותן קיבלו מכח חוק עידוד השקעות הון.
ברקע, בחברות הרב לאומיות האמריקאיות ובעולם ממתינים לראות מה יעשה דונלד טראמפ עם מס החברות האחיד מרגע שיושבע לתפקיד נשיא ארה"ב בעוד כשבוע. "כולם ממתינים לראות מה הוא יעשה, כי היו דיבורים על זה שהוא יבטל את הדרישה למס חברות אחיד, שהייתה יוזמה שקידם הנשיא ביידן. אנחנו בקשר עם רשות המסים האמריקאית וגם שם ממתינים לראות מה יעשה טראמפ", אומר גורם בכיר באוצר.