ביידן הטיל פצצה רגע לפני העזיבה: הגבלות יצוא שבבים לישראל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • במסגרת תקנות חדשות שאישר ביידן בימים האחרונים, תיכלל ישראל במסגרת קטגוריה המטילה עליה הגבלות ייבוא מעבדים גרפיים מתוצרת חברות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD • הנפגעת המרכזית מתקנות הייצוא היא אנבידיה, שפרסמה תגובה חריפה: "הקדמה העולמית נמצאת כעת בסכנה"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג ונשיא ארה''ב היוצא, ג'ו ביידן / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג ונשיא ארה''ב היוצא, ג'ו ביידן / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נשיא ארה"ב היוצא, ג'ו ביידן, הטיל מכה קשה על ישראל ומכליל אותה במסגרת קטגוריה המגבילה יצוא מעבדים גרפים, שבוע בלבד לפני עזיבתו את הבית הלבן.

תחרות לאנבידיה? החברה החדשה של יזם השבבים והמיליארדר אביגדור וילנץ מכוונת גבוה
לאחר ביטול הרכישה חברת השבבים צנחה, ואז זינקה לשיא

במסגרת תקנות חדשות שאושרו בימים האחרונים, תיכלל ישראל במסגרת קטגוריה המטילה עליה הגבלות יבוא מעבדים גרפיים מתוצרת חברות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD, זאת חרף העובדה שבחלק מן החברות הללו מפותחים המעבדים הגרפיים בישראל. במסגרת ההגבלות, כל חברה או גורם ישראלי יידרשו להגיש בקשה מיוחדת לייבוא המעבדים, לפרט את השימוש המיועד להם ולקבל אישור מפורש ממשרד המסחר, דבר שעשוי לעכב במידה ניכרת את תהליכי פריסת המעבדים הגרפיים בישראל, את ההתפתחות של תעשיית ההייטק המקומית, ולמעשה, כל סקטור שעושה שימוש במעבדים גרפיים.

מטרת ההחלטה היא להצר מאוד את תפוצת המעבדים הגרפיים בעולם ולמנוע את זליגתם, גם דרך מדינות נייטרליות או אפילו בנות ברית של ארה"ב, למדינות כמו סין או רוסיה. מעבדים גרפיים מהווים בסיס למחשבי־על שהקמתם עשויה לסכן את הביטחון הלאומי של ארה"ב, למשל, על־ידי הקמת מחשב שיפענח את הצפנים של הצבא האמריקאי, או לחלופין, להפעיל באמצעות בינה מלאכותית מערכות נשק. ארה"ב וסין מנהלות "מירוץ חימוש" בתחום, כאשר גם סין לא נותרת בידיים ריקות - וואווי הסינית נחשבת לשחקנית מובילה בפיתוח מעבדים גרפיים סיניים העומדים בבסיס מחשבי־על וחוות שרתים שלהם, ככל הנראה, גם שימוש צבאי נוסף על זה האזרחי.

ישראל נכללת בקטגוריית "המזרח התיכון", לצד איחוד האמירויות, סעודיה, מצרים, נוסף על מדינות מזרח אירופה, כגון פולין, רומניה, הונגריה, מקסיקו ומדינות דרום אמריקה. גם אוקראינה, בעלת בריתה של ארה"ב, תיכלל בקבוצת המדינות שייצוא המעבדים הגרפיים יוגבל עליהם, על אף המלחמה המשתוללת נגד רוסיה. 

חברות ישראליות, כמו חברות בשאר מדינות הקטגוריה, יוכלו להגיש בקשה לאישור רכישת עד 50 אלף מעבדים גרפיים בתקופה של שלוש שנים, עד תום 2027. חברות גדולות יותר, כמו למשל חברות ענן, יוכלו לבקש אישור לרכישה של עד 320 אלף מעבדים גרפיים. "התקנות מאפשרות למדינות הקטגוריה הזו לחתום על הסדרי אבטחה ושימוש מול הממשל האמריקאי ולהכפיל את התקרה ל-100,000 מעבדים", אומר לגלובס עו"ד יאיר גבע, ראש תחום ההייטק במשרד הרצוג. "חריג אחר להגבלה הכמותית, שרלוונטי להייטק הישראלי בין היתר, הוא שהזמנות של רכיבים עם כוח חישוב מוגבל יחסית (עד 17,000 שבבים מתקדמים) לא דורשות רשיון ולא נכללות בחישובי ההגבלה על המדינות הספציפיות. מרבית ההזמנות של שבבים נעשות במספרים שמתחת להגבלה זו, בין היתר על ידי אוניברסיטאות, מכוני מחקר, חברות הייטק, וגופי בריאות.

עוד מסביר גבע כי: "חריג נוסף חל על חברות מרכזי הדאטה הגדולות - אמזון ומיקרוסופט למשל, שמאפשר להן לבנות מרכזי דאטה מבוססי שבבים מתקדמים גם במדינות המוגבלות בהתעלם מההגבלת הכמויות, בכפוף לתנאים שונים לרבות אמצעי אבטחה, חובות עדכון ודיווח לרשויות בארה״ב ואף בהתאם להיסטוריה שלהן בענייני זכויות אדם. ההחרמה האמורה כפופה לכך שחברות גלובליות אלו לא יפעילו פחות מ- 50% מיכולת החישוב שלהן מחוץ לארה״ב, ולא יפעילו יותר מ- 25% מכוח החישוב שלהן אצל בנות הברית או יותר מ- 7% אצל כל מדינה אחרת".

ביידן החליט שלא להכליל את ישראל ברשימת 18 המדינות הפטורות מתהליך אישור זה, מלבד ארה"ב: אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, צרפת, גיניאה הצרפתית, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, דרום קוריאה, ספרד, שבדיה טייוואן ובריטניה.

קבוצה שלישית של מדינות הכוללת את רוסיה, סין, בלארוס, איראן, מקאו ומדינות נוספות אשר עליהן קיים אמברגו נשק - תספוג אמברגו כמעט מוחלט של ייצוא מעבדים גרפיים. האם הנשיא הנבחר טראמפ יוכל לבטל את התקנות החדשות ולהפוך את הגלגל עוד בטרם יצא לפועל? להחלטה ישנה 120 ימים לכניסה לתוקף, כך שמאמץ מיוחד של הממשל החדש עשוי למנוע ולו חלק מהגזרה.

אנבידיה: "החוק מבזבז את היתרון הטכנולוגי של אמריקה"

הנפגעת המרכזית מתקנות הייצוא היא אנבידיה, שחולשת על יותר מ-90% מכלל מכירות המעבדים הגרפיים, והבוקר (שני) פרסמה בבלוג שלה תגובה חריפה: "הקדמה העולמית נמצאת כעת בסכנה. ממשל ביידן מבקש כעת להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות חוק ה-AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, אשר מאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם".

לפי הכללים שפורסמו, נראה שהיא איננה מיועדת להגביל את חברות הסטארט-אפ או אפילו את מעבדות האקדמיה או בתי הספר, כיוון שאלה צורכים מספרים מוגבלים של מעבדים גרפיים, ונראה שהיא מיועדת יותר לחברות ענן גדולות שאינן אמריקאיות שמספקות שירותי ענן ובינה מלאכותית.

עו"ד נעמה מרגלית, שותפה וראש פרקטיקת רגולציית סחר בינלאומי במשרד שבלת, אומרת שגם אם קיים לכאורה פטור לחברות רבות, הרגולצייה מייצרת עבורן ועבור המדינה בה הן פעילות סיבוכיות חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן. "זו אחת הרגולציות הסבוכות ביותר שקיימות בתחום הפיקוח על יצוא", היא אומרת. "גם אם קיים פטור מרשיון, אין בהכרח פטור מדיווח, ממתן הצהרות ומבדיקות, מה שיסרבל את התהליך. לדוגמה, חברה ישראלית תצטרך לדווח לשירות הענן שעליו היא יושבת מה היא הולכת לעשות עם כוח העיבוד שיוקצה לה. הדבר הופך את חברות האחסון והענן דה-פקטו לשומרי סף כיוון שהם יצטרכו לפקח על הפעילות של לקוחותיהן ולהבהיר את השימושים הנעשים במעבדים האמריקאים. הרגולציה החדשה מרחיבה את פיקוח על יצוא ושימוש במעבדים בקנה מידה שלא היה קודם לכן וכן מייצרת מגנוני פיקוח חדשים על אלגוריתמיקה".

לפיכך הנפגעים המיידיים הם חברות הענן הרוכשות מעבדים גרפיים, ובישראל ככל הידוע אין כרגע כאלה, למעט שינפלד הנדסה שבעבר דווח עליה כי היא בונה חוות שרתים לבינה מלאכותית בישראל. מאחר ותוקפן של ההגבלות יחול עד 2027 הדבר עשוי לעצור תוכניות התרחבות של חברות נוספות.

עם זאת, מדובר במכה תדמיתית לישראל וביכולת שלה למשוך חברות בינלאומיות להקים בה חוות שרתים: "אין תמריץ אמיתי לחברה זרה להקים מחשב על בישראל כשהיא יודעת שהיא לא נמצאת ברשימה של בעלות הברית הקרובות ביותר", אומר אורי אלייבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית. "אנבידיה בנתה את מחשב העל 'ישראל-1' ביקנעם - האם היא הייתה בונה אותו במסגרת הכללים החדשים? לא בטוח. מטא מחזיקה ב-350 אלף מעבדים, אורקל כבר מדברים על מיליון מעבדים גרפיים - מי ייכנס לכאן כשקיימות כאן מכסות? וכשחברות ועובדים מחפשים את הקירבה למקומות שבהם אפשר לפעול ללא מכסות, הן לא יהיו פה".

סגמנט נוסף שצפוי להיפגע הוא שוק ספקיות הכרטיסים הגרפיים לגיימרים בישראל או לחברות בתעשייה. חברות אלה רוכשות אלפי מעבדים גרפיים והן ייאלצו להתחיל ולדווח על כך. לגלובס נודע גם כי כמה חברות ישראליות דוגמת טאבולה וחברת הפינטק פיינאל רוכשות מספרים גבוהים של מעבדים גרפיים. טאבולה, למשל, מחזיקה חוות שרתים בפתח תקווה. יחד עם זאת, חברות ישראליות רבות עדיין נוהגות לרכוש שירותי בינה מלאכותית בענן ומעדיפות שלא לרכוש ישירות שבבים.

"בימיו האחרונים בתפקיד, מבקש ממשל ביידן לערער על הובלתה של אמריקה עם רגולציה סבוכה באורך של יותר מ-200 עמודים שנכתבו בחשאי וללא ביקורת חקיקתית נאותה", נכתב בבלוג של אנבידיה. "החקיקה הגורפת הזו תטיל שליטה בירוקרטית על האופן בו שבבים, מחשבים, מערכות ואפילו תוכנה, מפותחים ומשווקים ברחבי העולם. על־ידי הניסיון לתקן את תוצאות השוק ולחנוק את התחרות - נשמת אפה של החדשנות - החוק החדש של ממשל ביידן מאיים לבזבז את היתרון הטכנולוגי של אמריקה, שהושג בעמל רב. בעוד החוקים הללו מגיעים במסווה של רגולציית 'אנטי-סין', הם לא יעשו דבר כדי לשפר את הביטחון הלאומי של ארה"ב. החוקים החדשים ישלטו בטכנולוגיה ברחבי העולם, כולל טכנולוגיה שזמינה כבר היום במחשבי גיימינג ובמוצרי חומרה צרכניים. במקום להפחית כל איום, חוקי ביידן החדשים רק יחלישו את התחרותיות הגלובלית של אמריקה, ויפגעו בחדשנות ששמרה על ההובלה של ארה"ב".

עוד נכתב כי "אף על פי שהחוק החדש אינו בר אכיפה למשך 120 ימים, הוא פוגע באינטרסים של ארה"ב כבר עכשיו. כפי שהדגים ממשל טראמפ הראשון, אמריקה מנצחת בעזרת חדשנות, תחרות, ועל־ידי שיתוף הטכנולוגיות שלנו עם העולם - לא על־ידי נסיגה אל מאחורי חומה של התערבות־יתר ממשלתית. אנו מצפים לחזרה למדיניות שמחזקת את ההובלה האמריקאית, מחזקת ומניעה את הכלכלה, ומשמרת את היתרון התחרותי שלנו בבינה מלאכותית ומעבר לה".

תגובת משרד הכלכלה: "התקנות החדשות הן חלק ממהלך אמריקאי ממוקד שמטרתו הידוק הפיקוח על יצוא של טכנולוגיות עילית, מחשש לזליגתן ברקע מלחמת הסחר העולמי. משרד הכלכלה והתעשייה נמצא בשיח עם נציגי משרד הסחר האמריקאי מזה זמן ובאופן ישיר על מנת להעביר את הערותינו למסמך התקנות שפורסם. המשרד, בשיתוף גורמים נוספים בתעשייה ובממשלה הישראלית, פועל לשיפור מעמדה של ישראל מול הפיקוח האמריקאי באמצעות פיתוח כלי עבודה חקיקתיים אשר יעמדו בסטנדרטים האמריקאים הנוכחיים".