גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש מעמיד בספק את כל מה שחשבתם על אוכל מעובד

חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב פרסמו החודש ממצאים שמאתגרים את הנחות היסוד לגבי מזון מעובד ● האם כבר אפשר לאכול בלי רגשי אשמה? חוקרי תזונה מנסים לשרטט גבולות חדשים למותר ואסור ● וגם: איך התקבע המיתוס שמונוסודיום גלוטמט הוא רכיב לא לגיטימי בתפריט?

מזון תעשייתי / איור: Shutterstock
מזון תעשייתי / איור: Shutterstock

אופנות התזונה משתנות חדשות לבקרים, אבל לפחות שתי הנחות יסוד נותרו ללא שינוי במשך הרבה שנים: מזון טרי עדיף על מזון מעובד, ומונוסודיום גלוטמט (MSG) הוא שיקוץ. מחקר שהתפרסם בחודש האחרון מערער על העיקרון הראשון, ומשפיען אוכל מטיקטוק הצליח להשאיר אחריו שובל של דיונים בשאלה: MSG - כן או לא (התשובה היא לא, אגב. ראו מסגרת על הולדתו של המיתוס).

חזית המדע | סריקת המוח שתכריע: האם אתם אינטליגנטים?
חזית המדע | האמן שמלמד רופאים לצייר את האנטומיה האנושית
חזית המדע | "אחרי כל תרגול הייתי צריכה קלונקס": חוקרים חושפים את תופעות הלוואי של המדיטציה

האם כבר אפשר להשתחרר מהשעבוד לבישול יומיומי ולמלא את המזווה ואת המקרר במוצרים מוכנים לאכילה בלי לגרום נזק בריאותי? חוקרי תזונה שדיברנו איתם מנסים לשרטט גבולות חדשים לתפריט, אבל לפני שנצלול למחקר החדש ולהמלצות, נחזור לשורשים: איך בכלל נולד השם הרע למזון המעובד?

החוקר הברזילאי שטען: מזון מעובד זה לא אוכל

המונחים מזון מעובד ואולטרה־מעובד נעשו כל כך פופולריים, עד שמפתיע לגלות שההגדרות שלהם חדשות יחסית. לדברי פרופ' אפרת מונוסנגו־אורנן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, ההגדרה של מזון מעובד נקבעה ב־2008, על ידי חוקר ברזילאי בשם קרלוס אוגוסטו מונטיירו, מאוניברסיטת סאו פאולו.

"כשלמדנו תזונה לתואר הראשון, הדגש היה רק על רכיבי המזון", היא מספרת, "מונטיירו הציע להביט גם על רמת התיעוש. נניח שאדם קונה יוגורט. זה מוצר עתיר חלבון ודל בשומן ובפחמימות, אך זה לא מספיק כדי לדעת אם הוא בריא". יש הבדל בין יוגורט רגיל ליוגורט ממותק וצבוע.

מונטיירו הציע את "חלוקת Nova" לקביעת רמת העיבוד של המזון: קבוצת נובה 1 כוללת מזון לא מעובד או מעובד באופן מינימלי. לדוגמה, עגבנייה. גם אם ריסקנו אותה אפשר לכלול אותה בקטגוריה הזאת; קבוצת נובה 2 כוללת רכיבים שמוסיפים למזון, למשל מלח וסוכר; קבוצת נובה 3 היא חיבור בין חומרים מקטגוריה 1 ו־2. לדוגמה, רסק עגבניות שבישלנו כדי לרכז אותו והוספנו לו מלח וסוכר.

מוצרים בקטגוריה 3 הם בדרך כלל קצת פחות בריאים מאלה שבקטגוריה 1, אבל ההבדל לא מספיק דרמטי כדי שנפסיק לצרוך אותם. "עיבוד מזון מוסיף לו טעם ומגוון, ועניין חברתי ותרבותי. ההנאה מהמזון מגיעה לעתים קרובות ממזונות מקבוצה 3, ולפעמים העיבוד ברמה הזאת אפילו מועיל", אומרת מונוסנגו־אורנן. "בישלת עגבנייה? קיבלת ליקופן חזק יותר. הפכת את החלב ליוגורט? הוספת לו פרוביוטיקה".

הבעיה האמיתית מתחילה בקטגוריה 4, של המזון האולטרה־מעובד. "חבל שהשמות כל כך דומים, כי אנשים מתבלבלים. מזון אולטרה־מעובד הוא מזון תעשייתי בהגדרה, כזה שלא ניתן להכין בבית. מוסיפים לו חומרי טעם וריח חזקים, צבעים, חומרים משמרים ומשפרי מרקם למיניהם, ולפעמים אנחנו אפילו לא מזהים את הרכיבים המקוריים. פעם שאלתי את מונטיירו, 'אז מה, את האוכל הזה לא לאכול בכלל?' והוא ענה: 'היית נותנת סיגריה לילד? כלומר הגישה שלו היא שזה בכלל לא אוכל".

פרופ' אפרת מונסונגו־אורנן / צילום: תמונה פרטית

בקטגוריה הרביעית, העגבנייה מהמערכה הראשונה הופכת לקטשופ עשיר ברכיבים מוספים, והיא כוללת גם חטיפים בשקית, משקאות קלים, המבורגרים תעשייתיים, דגני בוקר (גם מועשרים בוויטמינים), ממתקים, מיני עוגות ולחמים. חלקנו אולי יופתעו לגלות בקטגוריה הזאת גם חטיפי חלבון או סוגים מסוימים של קציצות ירק או קטניות מוכנות מראש, גם כאלה שנמכרות כתחליפי בשר. עשויים להיות במוצרים האלה רכיבים בריאים, ובכל זאת מדובר במזון אולטרה־מעובד ולא בריא.

מזונות שיותר מדי נעים לאכול אותם

כשמדברים על בעיות במזון מעובד, בדרך כלל הכוונה היא לאו דווקא לתהליך העיבוד עצמו אלא לחומרים המוספים, שפחות מוכרים לגוף ולכן בעלי פוטנציאל לנזק. מחקריה של מונסונגו־אורנן הראו שלא תמיד ניתן לבודד את החומר המזיק. "חקרנו בחולדות את התגובה למזון מעובד (המבורגר, צ'יפס וקולה), והראינו פגיעה משמעותית בהתפתחות העצמות שלהם - נתון מדאיג לאור כמות המזון האולטרה־מעובד שילדים צורכים. לפרויקט הזה נדרשו שנים וכמה דוקטורנטים, עד שלבסוף הראינו על דרך השלילה שאין פה רכיב אחד שאם נוציא אותו המזון המעובד יהיה בריא. נראה שהשילוב של הרכיבים הוא הבעייתי".

מזונות אולטרה־מעובדים גם יכילו לרוב פחות מים, משום שרטיבות מעודדת צמיחה של בקטריה ומזון יבש נשמר לאורך זמן רב יותר. יהיו בהם יותר קלוריות, סוכר, מלח ושמנים רוויים בכל גרם - הן משום שהוצאת המים מאפשרת לדחוס את המזון, והן משום שהטעמים הללו הופכים את האוכל לאטרקטיבי. שילובים מסוימים בין סוכר, שומן ומלח יוצרים התמכרות למזון, ומעודדים צריכה מעבר לכמות הרצויה, אפילו אם כבר שבענו.

פרופ' מאשה ניב, חוקרת ביולוגיה של חוש הטעם, גם היא מהפקולטה לחקלאות, מוסיפה שאפילו המרקם של מזון מעובד הוא חלק מהבעיה. "הוא אכיל מדי, הומוגני מדי, לא מאתגר ללעיסה. כך אנחנו גם צורכים אותו מהר יותר, בקלות רבה יותר ובאופן שמוסיף לנו קלוריות לא רצויות, אבל נפגעים גם מחוסר ההפעלה של הלסת, בעיקר כשמדובר בילדים".

הבעיה נמצאת בשילוב הקרייבינג

אלא שבשגרת החיים, אנשים לא מצליחים לבשל רק בבית, והאוכל המעובד גם מהווה גיוון, אומר פרופ' אורי לזמס, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. "לא כולם מאסטר שף, וילדים למשל לא מוכנים לאכול הכול. לבשל ולהקפיא זה אירוע שתלוי בגודל הפריזר הממוצע, ולפעמים אחרי ההקפאה האוכל לא טעים. נחמד להגיד שאידוי עדיף על טיגון, בתנאי שאנשים באמת אוכלים את האוכל המאודה. אחרת זה סתם לזרוק אוכל".

זאת כנראה הסיבה שמזון מעובד מהווה היום 58% מהקלוריות שצורכים מבוגרים בארה"ב, וכ־70% ממה שצורכים ילדים. בישראל קצת יותר אוהבים מזון טרי, אבל גם כאן צריכת המזון המעובד נמצאת בעלייה, והיא קשורה בהשמנה, סוכרת, סרטן, מחלות לב ואפילו דיכאון, טוענים המומחים. אצל ילדים היא כנראה גם משפיעה על התפתחות העצם, כפי שעלה מהמחקר של מונוסנגו־אורנן.

פרופ' אורי לזמס / צילום: תמונה פרטית

אז איך אפשר בכל זאת לגאול חלק מהמזון המעובד מהשם הרע שנוצר לו?

מחקר חדש שהוביל פרופ' קווין ד. הול, מהמכון הלאומי לסוכרת, מחלות כליות ומחלות עיכול בארה"ב (חלק מהמכון הלאומי לבריאות, NIH), מציע גישה חדשה. במחקר חולקו 36 מתנדבים לארבע קבוצות. כל אחת קיבלה שפע של מזון, וחבריה יכלו לאכול כמה שרצו ממנו. סוג המזון שקיבלו היה שונה. קבוצה אחת אכלה מזון בעיבוד מינימלי, לדוגמה שיבולת שועל לא מעובדת עם תותים ואגוזי מלך. בקבוצה השנייה, רוב המזון היה אולטרה־מעובד - למשל שקיות שיבולת שועל להכנה מהירה בתוספת אבקת חלבון, סוכר וחמוציות ממותקות.

הקבוצה השלישית היא המעניינת. גם בה הוצעו ארוחות של מזון מתועש - לדוגמה חביתה מ"נוזל להכנת חביתה", ביצה מבוקבקת ומשומרת (מוצר שלמזלנו קיים רק באמריקה כנראה), אבל מאפייני התפריט היו שונים. החוקרים בנו אותו כך שיהיה מתועש, אבל לא יכלול מוצרים עתירי קלוריות פר גרם ולא יכלול את רכיבי ה"קרייבינג", כלומר השילוב בין סוכר, שומן ומלח שגורם לאכול עוד ועוד.

תוצאות הביניים, מ־18 נבדקים, הראו הבדל משמעותי בין הקבוצות. הנבדקים שאכלו מזון מתועש עם השילוב הבעייתי בין הרכיבים צרכו כ־1,000 קלוריות יותר מקבוצת המזון הלא מתועש. הקבוצה שאכלה מזון מתועש ללא הרכיבים מעוררי הקרייבינג צרכה רק 170 קלוריות יותר מקבוצת המזון הלא מתועש. אחרי שבוע, אוכלי המזון המתועש הוסיפו כחצי קילו למשקלם. שתי הקבוצות האחרות הפחיתו כמה מאות גרמים ממשקלם.

פרופ' ניר אוהד, מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב, מבקר את תוצאות המחקר: "קלוריות הן רק חלק קטן מהסיפור. מה לגבי בדיקות דם? רמת התפקוד של המתנדבים? ומה קורה להם לא אחרי שבוע, אלא לאורך זמן?".

אוהד גם כופר בכך שבלתי אפשרי להסתמך היום על מזון לא מאוד מעובד. "ההורים שלנו בישלו, הסבים שלנו בישלו, מי אמר שאנחנו לא יכולים לבשל? הם לא באמת היו יותר פנויים מאיתנו".

אפשר לתת חנינה לחלק מהמזונות המעובדים

לזמס ומונסונגו־אורנן חושבים שכן יש משהו באפשרות לתת חנינה לחלק מהמזונות המעובדים. "פעם דיברנו רק על רכיבים, וכעת התמקדות יתר במזון מעובד משמעותה שאנחנו שוכחים את הרכיבים", אומר לזמס. "כשאנחנו שואלים אם הביצה מטוגנת או אפויה, אנחנו לא צריכים לשכוח שהיא עדיין ביצה ולא תפוח אדמה".

איך מבחינים בין מזונות מעובדים לאולטרה־מעובדים לא כל כך מזיקים ולמזונות אולטרה־מעובדים מזיקים מאוד? "צריך לחזור לבסיס ולהסתכל על הרכיבים", אומרת מונסונגו־אורנן. "נניח שיש לנו שתי פחיות שימורי תירס. באחת יש לנו רק תירס ומלח, ללא תוספת חומרים משמרים, ובאחרת יכול להיות שהוסיפו לנו סוכר, חומרי טעם וצבע וחומרים משמרים שונים. הפחית הראשונה תיחשב מזון מעובד, ואין שום בעיה עם עצם העובדה שהתירס נמצא בקופסת שימורים.

"אם יש לי אפונה טרייה או משומרת, ברור שעדיפה אפונה טרייה אבל מה הסיכוי שהמשפחה תאכל אפונה טרייה? עדיף שיאכלו אפונה משומרת מאשר שלא יאכלו כלל אפונה".

אפילו המבורגר, היא אומרת, יכול ליפול לקטגוריית המעובד בלבד. "סטייק הוא מזון בקטגוריה 1 - מעובד מעט בגלל הבישול. אם טחנת אותו והוספת לו תבלינים, הוא קטגוריה 3, ואת יכולה בעיקרון למצוא המבורגר כזה גם קפוא ומוכן לשימושך. זה עדיין לא ההמבורגר של מקדונלדס, שנמצא בקיצון של קטגוריה 4".

לזמס מוסיף ששניצל, למשל, אפילו יכול להיות בריא יותר משניצל ביתי, כי התעשייה מעדיפה לחסוך בשמן.

מונסונגו־אורנן דוגלת בכלל האצבע המוכר: ככל שבמוצר יש פחות רכיבים שאתם לא מזהים, כך הוא כנראה בריא יותר. "פעם נהגו לומר שאם יש במוצר יותר מחמישה רכיבים, כנראה המזון מעובד מדי. אבל יכולים להיות מזונות עם שבעה מרכיבים שהם בסדר גמור. אנחנו שואפים לזהות כמה שיותר מהרכיבים וגם לשים לב לכמויות המלח, הסוכר והחומרים המשמרים".

החוקרים מ־NIH מציינים כי רמות המלח במזון הן אינדיקטור לא רע לכך שהוא כולל את שילוב הטעמים הבעייתי. המזונות המעובדים המומלצים לפי החוקרים הם פירות או ירקות קפואים או משומרים לא תוספות. קטניות מבושלות מראש באריזות שימור ללא תוספות, יוגורט ללא תוספת שומן, ומרקים קפואים או משומרים דלים במלח.

לדברי מונסנגו־אורנן, "קיימים חומרי שימור מזון שהורגים את החיידקים והם לא בריאים לנו, אבל הקפאה, שימור בחום ובוואקום הם שיטות טובות. חברות המזון כן מנסות לעבור לשיטות שימור טובות יותר, כשאין לכך השפעה משמעותית על העלות".

מונסנגו־אורנן עצמה מפתחת בימים אלה תרכובת מזון לילדים בתת־תזונה במדינות עניות. "המטרה היא לייצר אוכל בשקית שיש בו כל מה שצריך, בלי לגרום נזק. מוצר שנשמר לאורך זמן ואפשר לשנע בכל מזג אוויר. זה יהיה בהכרח מזון אולטרה־מעובד, אבל זה לא אומר שהוא יהיה לא טוב".

לזמס היה רוצה לראות שיווק של ירקות ופירות, כמו בפרסומות ערוץ 1 של פעם. "ילדים לא נחשפים בתקשורת למידע על בריאות מזון", הוא אומר. "הטרנדים של הטיקטוק הם רק מוצרי שחיתות".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

האם תיק ההשקעות הקלאסי נמצא בסיכון להפסד של מעל 10% בשנה הנוכחית?

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ–60% מניות ו–40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 — גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב–25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים שהגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם