לוי הלוי, מנכ''ל כאל / צילום: רמי זרנגר
בזמן שמכירת השליטה בישראכרט לידי קבוצת דלק של יצחק תשובה עדיין ממתינה לאישור בעלי המניות של חברת כרטיסי האשראי, גובר העניין סביב אפשרות לרכישת החברה השלישית בענף שעדיין נותרה על המדף - כאל. זו מוחזקת בידי הבנקים דיסקונט והבינלאומי, והפכה לסחורה לוהטת נוכח מאבק השליטה הסוער שהקפיץ לאחרונה את שווי ישראכרט.
● אפיטומי: רשות ני"ע מקיימת ברור מנהלי בנוגע להסכם השיווק עם נסטלה
● מודי'ס מאותתת: הסכם הפסקת האש עשוי לבלום את ההידרדרות בדירוג של ישראל
לצורך קידום המכירה של כאל נשכר אחד הבנקים הגדולים בעולם - ג'יי.פי מורגן, ולאחרונה יצאה הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל לוי הלוי, לסבב מצגות בלונדון, שם התברר שיש התעניינות גבוהה בחברה. בצד הישראלי הופתעו מעומק ההיכרות של גופי השקעות בינלאומיים עם כאל, וניכר היה שחלק מהגופים הזרים הגיעו לאחר עבודה הכנה מעמיקה, עדות לרצינותם.
בהמשך לכך, בכוונת בעלי החברה לפתוח "חדר מידע" בתקופה הקרובה, כדי לאפשר גישה לגורמים נוספים שירצו להתעניין ברכישת חברת כרטיסי האשראי, כשעל הפרק שחקנים בולטים בתחומי הפיננסים והקמעונאות. יש לציין כי לפי החוק שאילץ את הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי ("חוק שטרום") וחקיקה עדכנית יותר של הכנסת אשתקד, המועד האחרון למכירת כאל הוארך עד למאי 2027. אם המכירה לא תצא לפועל, יוכל דיסקונט (המחזיק ב-72% ממניות כאל) לקדם את הנפקת כאל בבורסה עד למאי 2028.
לגלובס נודע כי השווי אליו שואפים בעלי כאל במכירה עשוי להגיע לכ-4 מיליארד שקל - גבוה מזה שהושג במכירת גרעין השליטה בישראכרט לידי קבוצת דלק (3.56 מיליארד שקל), אף שמדובר בחברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר (שמחזיקה כ-48% משוק זה בישראל). הסיבות העיקריות לכך הן הרווחיות הגבוהה של כאל בענף כרטיסי האשראי, וכן הטכנולוגיות שפיתחה בתחום ומאפשרות תפעול חדשני של כרטיסי אשראי.
בין הגופים המקומיים שצפויים לגלות עניין ברכישה, לצד משקיעים זרים, נמצאת קבוצת הביטוח מנורה מבטחים, מי שעמדה לאחרונה על סף רכישת השליטה בישראכרט, אך נכנעה בסופו של דבר להצעה גבוהה יותר של דלק. לא מן הנמנע שמנורה תשלב כוחות עם קרנות השקעה זרות או גופי השקעה בינלאומיים ותהפוך לחלק מדבוקת שליטה בכאל. במנורה מבטחים בחרו שלא להתייחס לנושא.
כאל מנוהלת כאמור בידי לוי הלוי ויו"ר החברה הוא ברק נרדי, שמונה לאחרונה לתפקיד מנכ"ל בנק מרכנתיל, המשתייך אף הוא לדיסקונט, בנק ללא גרעין שליטה שמנוהל בידי אבי לוי. הבנק הבינלאומי, בשליטת צדיק בינו, אינו מחויב למכירה ויכול להמשיך להחזיק את מניותיו בכאל (28%), המהווה נכס מוצלח ורווחי מבחינתו.
האפסייד הטמון בכאל
כאמור סיבה מרכזית לשווי הגבוה שאליו שואפים בכאל היא הרווחיות הגבוהה שלה ביחס לענף. לכאל יש 3 מיליון לקוחות והיא הנפיקה 4 מיליון כרטיסי אשראי. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 החברה רשמה רווח נקי של 252 מיליון שקל (12% ממחזור ההכנסות), וברבעון השלישי עמד הרווח על 90 מיליון שקל, והיווה 17% מההכנסות - לעומת 12% מההכנסות במקס שנמכרה לפני כשנתיים לכלל ביטוח ורק כ-9% בישראכרט, שהשליטה בה צפויה לעבור לידי קבוצת דלק.
בין הגורמים שמסייעים לכאל להציג רווחיות גבוהה נמצאת טכנולוגיה שפיתחה בתחום כרטיסי האשראי. זו מאפשרת לכאל להציע כרטיסים נטענים עם אפיונים מתוחכמים, או כרטיסי אשראי עסקיים עם מגבלות שימנעו שימוש לא תקין. היא כבר מנפיקה למדינה כרטיסי אשראי שמיועדים לשימושים שונים וניתן להגביל בהם את השימוש למשל לסוג בתי העסק שבהם ניתן לרכוש עם הכרטיסים.
בין היתר בזמן המלחמה, משפחות מפונים מהדרום והצפון שנדרשו לסיוע כספי נגיש מהמדינה, קיבלו כרטיסי אשראי כאלה. גם עולים חדשים מקבלים כיום את סל הקליטה שלהם דרך כרטיס האשראי שטעון בגובה הסכום. הכרטיס מאפשר למדינה לבקר את תהליך ניצול הכספים בכרטיס, כך שגורמים מפוקפקים בארץ לא ינצלו את חוסר היכרותם של העולים החדשים עם המערכת. את טכנולוגיית הפינטק הזו ניתן יהיה להנפיק בעתיד כך שהיא תציף ערך לבעלי כאל.
גורם נוסף שמגביר את האטרקטיביות של כלל חברות כרטיסי האשראי בארץ, גם של ישראכרט בעיני קבוצת דלק, הוא תפיסת העולם שמוביל כיום המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, שמעונין לראות עלייה של התחרות במערכת הבנקאית באמצעות חברות האשראי. לכן צפויות להינתן להן הקלות שיאפשרו להפוך אותן לבנקים קטנים. במצב כזה יוכלו כאל, ישראכרט או מקס להתחרות על קבלת פיקדונות ולהגדיל משמעותית את מתן האשראי. כאל עשויה למשל לא רק להתחרות על גובה הריבית בפיקדונות, אלא גם להיכנס לענפים כמו תחום המשכנתאות ואחרים.
גם אל על עשויה ליהנות
מכירתה של כאל תציף ערך לא רק לבנק דיסקונט המחזיק בה (ואולי גם לבינלאומי) אלא גם לחברת התעופה אל על. אחרי שנה חלומית שבה מניית חברת התעופה זינקה במעל ל-150%, על רקע הזינוק במחירי הטיסות שהובילו אותה להציג רווחים יוצאת דופן, אל על צפויה לגזור עוד קופון שמן כתוצאה ממכירתה של כאל. הסיבה: הסכם שיתוף פעולה שנחתם לפני כשש שנים (דצמבר 2018) בכרטיס האשראי פליי קארד שמנפיקה כאל עבור חברי מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על, שכנהוג בחברות התעופה ניתן לצבור ולממש בו נקודות באמצעות רכישת מוצרים ושירותים מגוונים.
במסגרת ההסכם, הוקנתה לאל על אופציה מסוג "פאנטום" שמקנה לה זכויות כלכליות בכאל, שהן שוות ערך ל-8.75% מעליית השווי של כאל מעל ל-1.8 מיליארד שקל. שווי אופציית הפאנטום הוערך בסוף יוני אשתקד ב-42 מיליון שקל. המשמעות היא שבעת מכירה של כאל במחיר גבוה כפי שמדובר בו כעת, אל על עשויה לזכות לתשלום חד פעמי של יותר מ-150 מיליון שקל בקשר למימוש האופציה.
אל על, בניהולה של דינה בן טל-גננסיה, נהנית מתוצאות שיא בשנה האחרונה, על רקע המלחמה שהובילה להפסקת פעילותן של מרבית חברות התעופה הזרות בישראל. היעדר התחרות תורגמה לעליית מחירים חדה בטיסות החברה ולזינוק חד בהכנסות וברווחיה. בסך-הכול גדלו הכנסות אל על בתקופה של ינואר-ספטמבר 2024 ב-42% והסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק יותר מפי 5 ל-411 מיליון דולר.
בסוף הרבעון השלישי היו לאל על יותר ממיליארד דולר בקופה, וכאמור היא תעניינה ברכישת השליטה בישראכרט לפני מספר חודשים. לא מן הנמנע כי תבחן בעתיד התמודדות על כאל, אולי דרך הצטרפות לקבוצת רוכשים.