הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס / צילום: ap, Markus Schreiber
עוד לפני שיופיע הערב (18:00 שעון ישראל) בפני הכנס הכלכלי החשוב ביותר בעולם, הנשיא האמריקאי הנכנס, דונלד טראמפ, הטיל צל גדול על הדיונים השנה בדאבוס. שורת האיומים שלו במכסי מגן, בהשתלטות על תעלת פנמה וגרינלנד, משיכת ההשקעות מ"המהפכה הירוקה", ההתבטאויות בנוגע להצבת "אמריקה תחילה" ושלל צעדים פנים-אמריקאיים, השתלטו על סדר היום בכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בעיירה השוויצרית. הם דרשו תגובה מיידית משורת המנהיגים, אנשי העסקים ונציגי החברה האזרחית שהגיעו לדיונים. טראמפ עצמו, עם זאת, ידבר הערב באמצעות שיחת וידיאו עם נשיא הפורום, הנורבגי בורגה ברנדה.
● מנכ"ל ענקית ההשקעות שבטוח: הביטקוין עומד לזנק ובענק
● מנכ"ל הבנק הגדול בעולם מזהיר: "שוק המניות האמריקאי מנופח"
● מעצר המוני של מהגרים ולחץ על פוטין: היום השני לנשיאות טראמפ
אולי כלקח מהכהונה הראשונה ורוויית העימותים של טראמפ, מנהיגי אירופה שידרו מתינות מקסימלית ונמנעו למעשה מהתקפה על הצעדים של טראמפ, המכוונים באופן ברור נגדם. מלת המפתח הייתה "הידברות", וכולם הבטיחו "לדון עם ארה"ב" בחילוקי הדעות. כך לגבי מאזן הסחר שטראמפ נחוש לצמצם מול אירופה, כך בנוגע לאיומים להכריח את האיחוד לרכוש אנרגיה אמריקאית, וכך גם בנושא המלחמה באוקראינה.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הנמצא בקמפיין בחירות, אמר כי "יש לשמור על 'ראש קריר' (שיקול דעת)", וכי אין טעם "להשתגע מכל ציוץ או מסיבת עיתונאים". "ארה"ב היא בעלת הברית הקרובה ביותר שלנו מחוץ לאירופה, ואני אעשה כל מה שביכולתי כדי לשמור על כך", אמר. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין, הזכירה לצד האמריקאי "עד כמה מחוברות הכלכלות של האיחוד וארה"ב", וציינה נתונים לפיהם חברות אירופיות מעסיקות 3.5 מיליון אמריקאים וכי הסחר בין הגופים מגיע ל-1.5 טריליון דולר בשנה, כ-30% מסך הסחר העולמי. "הרבה נמצא בסכנה משני הצדדים", אמרה.
מנהיגים אירופיים הביעו נכונות לרכוש אנרגיה מארה"ב, כפי שטראמפ דורש. פון-דר-ליין ציינה כי כבר כעת גז מונזל אמריקאי מהווה יותר מ-50% מהצריכה האירופית, בשל המלחמה באוקראינה. לעומתם, שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק אמר כי על האיחוד האירופי דווקא להיאבק באנרגיה הזולה האמריקאית באמצעות השקעה באנרגיות מתחדשות, שעשויות להיות זולות יותר בעתיד מדלקי מאובנים.
בעוד טראמפ נמנע מהכרזות עד כה בנוגע לאוקראינה, הנשיא וולודימיר זלנסקי הופיע בפני באי הוועידה ואמר כי "יהיה צורך" בחיילים אמריקאים במסגרת כוח שלום שעשוי להיפרש באזור הגבול עם רוסיה, יהיה מה שיהיה, וכי עליו למנות כ-200 אלף חיילים. מדינות אירופה עצמן אינן בטוחות כי הן מוכנות לשלוח חיילים או משקיפים לאזור במטרה לשמור על שלום עתידי, אם יכונן.
מה יהיה לגבי מכסי המגן
רבות דובר עד כה בדאבוס על נושא מכסי המגן, בעקבות מה שנראה כנטייה של טראמפ להתייחס אליהם כתרופת פלא לכל עימות. עד כה, הוא הבטיח מכסי מגן של 25% מה-1 בפברואר (ככל הנראה) על קנדה וסין בשל אי מאבק בהברחת מהגרים לא-חוקיים וסמים, איים במכסי מגן על רוסיה אם לא תפסיק את המלחמה באוקראינה, ודיבר גם על מכסי מגן אפשריים על דנמרק, ושלל מדינות אחרות. כמובן שבראש ובראשונה האיום מופנה לעבר סין, ונתונים שהוצגו בדאבוס מראים כי הטלת מכסי מגן של 10% על סחורה סינית (טראמפ איים בהרבה יותר), תעלה את האינפלציה בארה"ב ב-0.3% בלבד. אם טראמפ יטיל מכסי מגן על כל הסחורה הנכנסת לארה"ב, הדבר יעלה את האינפלציה ב-1.3%, אך רק בשנה הראשונה, לפי החישובים.
הדיונים הללו התבטאו כולם בפסימיות לגבי העתיד הכלכלי של האיחוד האירופי. נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB) כריסטין לגארד, אמרה כי ראיית השחורות הזו עשויה להיות מוצדקת. "זה לא פסימי... לומר שאירופה ניצבת בפני משבר קיומי", אמרה בדאבוס אתמול (ד'), אלא מדובר בריאליזם. "אנחנו חווים עכשיו טלטלה ענקית, משום ששחקן על בכלכלה העולמי מארגן את הדברים בדרך אחרת, ומאיים על חלק מהשותפים והשחקנים שהמדינה שלו שיתפה אתם פעולה בעבר". שלא במקרה, לגארד יצאה מגדרה כדי להימנע מהשימוש בשמו של הנשיא האמריקאי טראמפ.
ברוח התקופה, הדיונים על נושאים סביבתיים ואחריות תאגידית נדחקו לטובת דיונים על מטבעות קריפטוגרפיים וצמיחה בעידן שבו הסוגיות הגיאופוליטיות מאיימות על הסדר הקיים. מנכ"לית ג'יי.פי מורגן מארי ארדוס אמרה בדיונים כי להערכתה "הרוח החייתית" של וול סטריט משוחררת כעת להתרחב ולצמוח לתחומים חדשים בעקבות הניצחון של טראמפ. "הזמן יגיד, אבל כרגע נראה שהתנאים מתאימים לגישה פרו-עסקית". בין היתר, הזכירה את השקעות העתק שטראמפ מתכנן בבינה מלאכותית, וכן את המאבק ברגולציה, שהפכה למשמעותית יותר מאז משבר האשראי של 2008-2009.
"ערך הביטקוין יכול לקפוץ ל-700 אלף דולר"
מנכ"ל בלקרוק לארי פינק, שבשנה שעברה דיבר בדאבוס באופן חיובי על ההצעות של טראמפ לכלכלה, דיבר השנה בזכות המטבעות הקריפטוגרפיים, ובמיוחד הביטקוין. הוא אמר כי אם ניתן להסיק מהדיונים שהוא מוביל בבלאקרוק לגבי אחזקה במטבע, הרי שערכו יכול לקפוץ ל-700 אלף דולר. פינק אמר כי הוא מנהל שיחות עם קרנות עושר ריבוניות שבוחנות הקצאת 2% או 5% מהפורטפוליו שלהן לביטקוין. "אם כולם יאמצו את זה, המטבע יגיע ל-500, 600 או 700 אלף דולר", אמר.
עוד נושא שזכה לתשומת לב הוא ההחלטה של טראמפ "לבחון" מיסוי של תאגידים זרים ותושבים זרים בארה"ב, כמעין תגובה לניסיון האירופי למסות את ענקיות הטכנולוגיה (פייסבוק, גוגל ואחרות) בשטחן. הנושא כבר עמד בחזית מלחמה בין ממשל טראמפ לאיחוד האירופי בכהונה הראשונה. אחרי שביידן עלה לשלטון, העימות התחלף בהסכמה למס חברות גלובלי, ולשיעור מסוים של מיסוי חברות טכנולוגיה גלובליות. ה-OECD הופקד על העניין והתקדם בביטחון לעבר המטרה, אך כעת טראמפ מאיים לטרפד אותה לחלוטין ואיים בהטלת מכסים ומיסוי של כל מדינה שתמסה חברה אמריקאית. עוד לפני שטראמפ מדבר בפני הוועידה, אמרה לגארד, וחזרה בכך על התבטאויות פוליטיקאים אחרים, כי הצעדים של טראמפ הם בבחינת "קריאת השכמה" לאיחוד האירופי.