גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוללים לעומק וחיים בים: כך השתנה הגוף של אנשי הבג'או

התנגשויות פוליטיות בין ממשלת מלזיה לאנשי הבג'או, שבט של נוודי ים בדרום מזרח אסיה, הציתו מחדש גם את העניין המדעי בהתפתחות האבולוציונית שלהם ● מה אנחנו יכולים ללמוד מהם על חיים עם מעט חמצן, והאם משבר האקלים יביא להיעלמותם?

מגורי שבט הבג'או באינדונזיה / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו
מגורי שבט הבג'או באינדונזיה / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו

פוסט שהחל להסתובב ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים הפליג בסיפורים על אנשים שפיתחו יכולות של יונקי ים. הם מתגוררים בסירות דורות על גבי דורות, והם מבלים את רוב שעות הערות שלהם במים. הם כל כך מותאמים לחיים בים, עד שהם מסוגלים לצלול לעומקים, עד 70 מטר מתחת לפני הים, למשך דקות ארוכות, ללא בלון חמצן ועם משקולות בלבד.

שאלות ותשובות | גל השפעת בישראל: מתי הוא צפוי להסתיים, והאם כדאי להתחסן?
חזית המדע | מחקר חדש מעמיד בספק את כל מה שחשבתם על אוכל מעובד

לא רק זאת, עם השנים עבר גופם אבולוציה כך שיתאים לחיים בים. לדוגמה, הטחול שלהם גדל, כך שיוכל לייצר כדוריות דם אדומות רבות יותר. הם גם נוטים מיוזמתם לחורר את עור התוף שלהם כדי שיוכלו להתמודד בקלות רבה יותר עם שינוי הלחצים בים, ומוכנים לשלם את המחיר - אובדן חלק מיכולת השמיעה שלהם. תת־קבוצה של האנשים האלה פיתחה גם יכולות מיוחדות של ראייה מתחת למים.

בהתחלה היה קשה לדעת אם הפוסט הזה הוא פייק או אמיתי, אבל מתברר שהסיפור על "דגי האדם" מוכר היטב לתושבים ולחוקרים של דרום מזרח אסיה.

מדובר באוכלוסיית נוודי ים שמגיעה היום ליותר ממיליון וחצי איש ומפוזרת בין הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, תאילנד ובורניי. ישנם כמה שבטים כאלה, והגדול שבהם הוא סאמה־בג'או (לפעמים הם נקראים רק סאמה ולעתים רק בג'או).

העניין המחודש בהם התעורר בעקבות פינוי של אנשי הבג'או מאזור במלזיה שבו הקימו בתי עמודים על פני הים. תושבי המקום אינם מתועדים היטב ברשומות המלזיות, בגלל מעמדם הלא לגמרי ברור, ומרבים לעבור את הגבול הימי בגלל אורח חייהם, והממשלה המקומית טענה שהאזור הפך כר פורה לפשע, כולל הברחות גבול והסתרת פושעים. מנגד טענו אקטיביסטים שהגיעו לעזור להם כי מדובר בניסיון לגרש אותם כדי לפנות מקום למכרות של מתכות יקרות ולאתרי תיירות. זה לא היה אירוע יחיד מסוגו. פינויים כאלה מתרחשים במלזיה מעת לעת.

חוקרים של אנשי הבג'או שדיברנו איתם שופכים אור על האופן שבו התפתח שבט הנוודים הייחודי הזה.

אנשי שבט הבג'או, אינדונזיה / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו

אשתו של הצ'יף קמה ויצאה מהחדר

בשנת 2018 התפרסם מחקר בהובלת ד"ר מליסה אילרדו (Melissa Ilardo) מאוניברסיטת יוטה, שהראה כי יכולות הצלילה המיוחדות של הסמאה־בג'או קשורות במוטציה גנטית שכנראה התרחשה לפני אלפי שנים. אילרדו, אמריקאית במקור, הגיעה לאינדונזיה חמושה במכשיר אולטרסאונד נייד, ובמשך חודשים ארוכים מיפתה את הטחול של אנשי השבט. המסקנות שלה יכולות להיות בסיס להתמודדות עם מחלות ועם תנאים סביבתיים הקשורים לחוסר חמצן.

"הדוקטורט שלי עסק בכלל ב־DNA עתיק והניסיון להסיק ממנו מסקנות על חברות אנושיות עתיקות", מספרת אילרדו בשיחה עם גלובס, "אך הייתה לי חברה שחקרה גנומיקה של אלמוגים והייתה זקוקה לעזרה. גרנו אז בדנמרק, וחשבתי שיכול להיות יותר נחמד להעביר כמה חודשים בצלילות בתאילנד. כשהגעתי לשם, התוודעתי לקיומם של אנשי הבג'או".

ד''ר מליסה אילרדו / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו

אחד העקרונות המובילים במחקר האבולוציה, אומרת אילרדו, הוא שבתרבות שמאמצת פעילות מסוכנת, השינויים קיצוניים יותר. "אמרתי לעצמי, אם הם צוללים בלי חמצן אלפי שנים, גופם בטח התאים את עצמו לזה. אז חזרתי למנחה שלי, ומאחר שהוא עצמו לא עסק בגנטיקה הוא ציוות לי מנחה אחר. לפני כן הוא אמר לי, 'זה כנראה לא יצליח. את מהמרת על הדוקטורט שלך'. בדנמרק באמת נותנים רק שלוש שנים לדוקטורט. אם זה לא עובד - אבוד. החלטתי להמר בכל זאת.

"פניתי לאנתרופולוגים שעבדו באינדונזיה, ואחת מהם קישרה אותי לאוניברסיטה שבה למדו סטודנטים מהבג'או. סיפרתי להם על העבודה שלי, והם לקחו אותי לבקר את הצ'יף ואת אשתו.

"אז לא ידעתי עדיין לדבר את שפת הבג'או או אינדונזית, שגם אותה הם דוברים. נעזרתי במתורגמנית בשם אדי. אני זוכרת שישבנו בפעם הראשונה בבית של הצ'יף. היא הסבירה להם על המחקר שלי, ואשת הצ'יף פתאום קמה ויצאה. אמרתי לעצמי, 'אוי לא, תוך עשר דקות עצבנתי אותה. הלך הדוקטורט'.

"אבל התברר שהיא יצאה כדי להתחיל להכין לי חדר בבית שלהם. ושם גרתי במשך כל התקופה שבה ערכתי את הניסוי, ונהניתי מחסותם. זה מאוד עזר לי. חשבתי שהאוכלוסייה תהיה חשדנית כלפיי, אבל האנשים היו ממש פתוחים. פשוט אנשים מאוד נחמדים".

כדי להציג את המחקר שלה, אילרדו הייתה צריכה להסביר לאנשי הבג'או מאפס מהו DNA, איך הוא קשור לטחול ואיך המכשיר המוזר שבידיה מודד את האיבר. "היה לנו חשוב להסביר הכול באופן שהם יבינו, כי היינו צריכים לקבל מהם הסכמה מדעת, תחילה אמנם מראש השבט אבל אחר כך מכל נבדק ונבדק.

"הצורך להסביר את הדברים ממש מהבסיס של הבסיס שינה את האופן שבו חשבתי בעצמי על העבודה שלי. עזרה לנו הידיעה שהם כן מכירים ב'קשרי דם', הגרסה שלהם לתורשה. בסופו של דבר הם מאוד שמחו להשתתף במחקר. רבים מהם אמרו, הגעת עד פה, בשבילנו? שמעת עלינו? אנחנו מיוחדים?".

איך נראה הבית שהתגוררת בו? זו הייתה סירה?
"בעבר הם גרו כולם בסירות, היום זה קצת אחרת והבית של הצ'יף נמצא על עמודים מעל המים. בגאות, המים מלחכים אותו מלמטה וזה מאוד יפה.

"בעבר הם היו מבלים בתוך המים יותר מאשר מחוץ להם. היום זה השתנה מעט, אבל עדיין הילדים במים כל הזמן. בכל רגע נתון רוב ילדי השבט במים.

"כאשר הם יוצאים לצלול, הם לא יודעים כמה זמן יהיו שם או מתי יחזרו. לפעמים הם חוזרים אחרי כמה ימים ולפעמים אחרי שבועיים. הצורך להתאים את הלו"ז שלי ואת הסבלנות שלי היה גם כן חוויה מעניינת".

חבר משבט הבג'או צולל כדי לצוד אוכל / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו

עדיין רובם צוללים?
"רובם כבר לא צוללים בצלילות חופשיות ארוכות כמו פעם, ויש כאלה שכבר צוללים עם חמצן".

גילוי עם פוטנציאל לטיפולים חדשים

אחד הממצאים הבולטים של אילרדו היה שהטחול של אנשי הבג'או גדול ב־50% מזה של אנשים שגרים על האדמה בקרבת מקום. "הוא גדול יותר אפילו אצל אנשי הבג'או שהיום כבר לא עוסקים בצלילה, כלומר מדובר בהבדל גנטי ולא בהשפעה של הצלילה במהלך חיי אדם", היא מבהירה.

אילרדו גם גילתה מה הגן שהוביל לשינוי בגודל הטחול. "כששכפלנו את הגן הזה בעכברים, ראינו שגם הטחול שלהם נעשה יותר גדול", היא אומרת.

הטחול הוא למעשה מאגר של כדוריות דם אדומות, ובעת הצורך הוא יכול להתכווץ ולשחרר למחזור הדם כדוריות דם קושרות חמצן. גודל הטחול משפיע על כמות כדוריות הדם שגוף האדם יכול לייצר וכתוצאה מכך טחול גדול יותר מספק יותר חמצן.

מחקרים קודמים באוכלוסיות המתגוררות בהרים גבוהים בסביבה דלה בחמצן מצאו הבדלים גנטיים אחרים המאפשרים להם להתמודד עם מגבלות אלה, וההבדלים הללו כבר תרמו למחקרים בתחום הטיפול באנשים הסובלים ממחסור בחמצן וגם למחקרים בתחום רפואת הספורט. אוכלוסיית הבג'או עשויה להיות מקור לאוסף חדש של תובנות על האפשרות להתמודד עם מחסור בחמצן בגוף.

קבוצת המחקר של אילרדו זיהתה שהגן שעבר שינוי אצל אנשי הבג'או הוביל להגדלת הטחול גם בעכברים. הוא עושה זאת כנראה דרך מנגנון התירואיד בגוף. "השלב הבא של המחקר הוא לראות אם הטחול גדל אצל אנשים שמקבלים תוספת של תירואיד כחלק מטיפול בסרטן בלוטת התריס. אם כן, ייתכן שאפשר להשתמש בידע הזה כדי לטפל באנשים עם מחלות המאופיינות במחסור בחמצן, כמו COPD".

במסגרת המחקר מצאה אילרדו גן נוסף שככל הנראה משפיע על כלי הדם של אנשי הבג'או. "כלי הדם יכולים להתכווץ בעת הצורך ולקרב את החמצן לאיברים שהכי זקוקים לו. אנחנו חושבים שזה נעשה במנגנון כיווץ שעדיין לא מוכר לרפואה, אבל אנחנו עדייו לא בטוחים בכך. זה מחקר ההמשך".

בניגוד לטחול המוגדל, יכולות הראייה הייחודיות שפיתחו ילדי הבג'או מתחת למים אינן גנטיות, אומרת אילרדו, אלא דוגמה לגמישות המוח, שמגיב לצלילות חוזרות ונשנות. רואים את התופעה הזאת גם בילדים אירופאים המבלים זמן רב מתחת למים.

אנשים בלי ארץ אבל עם קשר גם לאדמה

איך הפכו הבאג'ו לאנשי הים?
"כל חברה שהתפתחה בצורה מעניינת אבולוציונית עשתה זאת בדרך כלל כי היא זיהתה שפע שאין עליו תחרות. ההערכה שלנו היא שבשנים 1500־3000 לפני הספירה, הם הגיעו לאזור הזה של העולם בסירות, וכיוון שכבר היו בסירות, הם ראו שיש להם את כל מה שצריך בתוך הים, שפע שכמעט מוזר לא לנצל אותו".

החיים המודרניים מאתגרים את סגנון החיים של הנוודים הימיים, וכמעט חייבו אותם להתבסס במקום אחד ולנטוש את סגנון חייהם המסורתי. האתגרים שעומדים בפניהם מזכירים מעט את אלה שבהם נתקלת האוכלוסייה הבדואית בישראל.

"טעות לחשוב שלנוודי היום לא היה קשר לאדמה", אומר לגלובס ד"ר וונקי אריאנדו (Wengki Ariando), חוקר אקטיביסט מהמכון המלכותי של הולנד ללימודי דרום מזרח אסיה והקריביים. "סגנון החיים המסורתי שלהם מקיים קשר גם לים וגם לאדמה. ממנה הם משיגים מזונות מסוימים שהם חלק בלתי נפרד מהתזונה שלהם, צמחים לתרופות מסורתיות, עצים לסירות שלהם, או מוצאים בה מחסה בעת סערה. הם גם קוברים את מתיהם באדמה, ולא בים, אבל לא נחשבים 'ילידים', כי אין להם ארץ שהם יכולים להצביע עליה ולומר 'שלי'.

ד''ר וונקי אריאנדו / צילום: באדיבות ד''ר וונקי אריאנדו

"מסורתית, הם היו מבלים כל עונה בשנה במקום אחר, ובכל כמה שנים משנים קצת את המסלול שלהם כתלות בהידלדלות או בהצטברות של משאבים. מבחינתם, היה להם קשר לכל מקום שבו הם עצרו.

"בעת החדשה, מדינות הלאום סימנו גבולות הן באדמה והן בים. ואיזו אזרחות יש לנוודים? המסלול שהם רגילים לבצע הוגבל מאוד על ידי הגבולות הללו, ואז חלק מהאתרים על פני האדמה שאליהם התרגלו להגיע פעם בשנה או פעם בכמה שנים עברו לבעלות פרטית ונסגרו בפניהם. אלה אזורי חוף יפים שבחלקם בנו ריזורטים ועל חלקם הכריזו כשמורות טבע אשר שהות בני אדם בהם מוגבלת לשעות מסוימות, שזה מצוין אבל לא לבג'או, שיש להם קשר אחר לאדמה הזאת אבל אף אחד לא מכיר בו".

ישנו רק סימן אחד שהם השאירו אחריהם, בתי הקברות. זאת ההוכחה שמביאים הבג'או היום לכך שלמרות שהם נוודי הים, גם הקשר שלהם לאדמה היה ארוך שנים.

בעיות מוכרות של פגיע ה בטבע משפיעות גם הן על הבג'או. במקומות מסוימים שהם נוהגים לצלול בהם המים מזוהמים. במקומות אחרים, כריית חול גורמת להרס של בתי הגידול המספקים להם דגים ופירות ים.

משאבים שהולכים ואוזלים

לא רק מודרניזציה, גם משבר האקלים מאיים על סגנון החיים הזה. אם פני הים יעלו, יהיה קשה יותר להגיע לקרקעית, שבה נמצאים חלק מהמשאבים שהבג'או מחפשים. חלק מהאיים הקטנים שמהווים תחנות במסלול שלהם בים עלולים להתכסות.

"חלק מהעצים שמהם נהגו הבג'או לבנות את הסירות שלהם הם כיום עצים מוגנים", אומרת אילרדו. "ואם כך, צריך לבנות מעץ אחר, והוא יקר יותר, וזה מחייב אותם להשיג כסף, וזה מחייב אותם להתייחס למשאבי הים בצורה אחרת, לא בצורה המסורתית שבה פשוט דגים את מה שצריך באותו רגע".

לדברי איראנדו, המעבר מסגנון חיים של צלילה ברוב שעות הערות לשהייה על האדמה, כשהגוף לא מורגל לכך, מוביל לתחלואה כמו השמנת יתר וסוכרת. בחלק מהמדינות, לדוגמה במלזיה, נתנה הממשלה לאנשי הבג'או המקומיים בתים בתמורה לכך שיסכימו להתמקם. אלה הם בדרך כלל בתי העמודים כמו זה שבו התגוררה אילרדו כשהתארחה אצל הצ'יף. אלא שההיטמעות שלהם בחברה מוגבלת לא רק משום שחסרים להם השכלה ומשאבים אלא גם משום ההפליה נגדם. "לפעמים קוראים להם 'הצוענים של הים'", אומר אריאנדו, "וזה שם שמכיל הרבה סטריאוטיפים שליליים, לדוגמה שהם גנבים, שהם אנשים אכזריים. מתייחסים אליהם כאל מהגרים, אף שהם בני המקום מדורי דורות". לדבריו, במלזיה ההפליה חמורה יותר, בפיליפינים פחות.

"כמו נוודים רבים, הבג'או היו ביחסים מאוד גמישים עם אוכלוסיות קבועות, כי זה טוב להישרדות", אומרת אילרדו. "בכל פעם שנקבע גבול, הם זרמו. אתם אינדונזים עכשיו? בסדר, גם אנחנו. אינדונזים הם מוסלמים? אז נהיה מוסלמים. היום ישנם בג'או מלאומים ודתות שונים. עם השנים, הם מתקרבים יותר לתרבות של הלאום שאליו הם חברו, ופחות דומים אלה לאלה.

"במקום שבו אני חייתי, באינדונזיה, היחסים עם הקהילה המקומית טובים. הם קיבלו על עצמם את האסלאם תוך ויתור על חלק מהתרבות המסורתית וקיבלו מים, כבישים ובתי ספר. אבל מתחת לפני השטח יש מתחים. כשביקרתי בקהילה אחרת של הבג'או במלזיה, הם לבשו את החיג'אב כשהגיעו אנשים מבחוץ, וכשהם הלכו, הם הורידו אותו".

המחקר שלך הפך ללהיט ברשתות. פתאום כולם מתעניינים בבג'או.
"זה מאוד משמח, גם כי אנשים נחשפים למדע מגניב, וגם כי בעקבות החשיפה הגיעו המון צוותי חדשות לאזור וחשפו גם את האתגרים הפוליטיים ואת ההפליה נגד הבג'או. הם מאוד שמחים שזה קרה, ואומרים 'תודה שהראית לעולם את המסורת שלנו לא רק כשונות אלא גם כמשהו שאפשר ללמוד ממנו'".

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13