שפעת | שאלות ותשובות

גל השפעת בישראל: מתי הוא צפוי להסתיים, והאם כדאי להתחסן?

בשבועות האחרונים דווח על מספר מקרי תמותה של צעירים ממחלת השפעת, כאשר לפני שבועיים נקבע מותו של ילד בן חמש שלא סבל ממחלות רקע • נתונים שאסף משרד הבריאות מלמדים באופן חד-משמעי כי עונת השפעת השנה חגירה בעוצמתה • מה ניתן לעשות? גלובס עושה סדר

האם אנו בעיצומה של עונת שפעת חמורה מהרגיל? / צילום: Shutterstock
האם אנו בעיצומה של עונת שפעת חמורה מהרגיל? / צילום: Shutterstock

בשבועות האחרונים שאלו רופאי בריאות הציבור, וגם הציבור עצמו - האם אנחנו הולכים לקראת עונת שפעת חריגה בעוצמת לעומת השנים האחרונות? דוח ניטור השפעת של משרד הבריאות לשבוע האחרון נותן תשובה לשאלה הזו: כן, חד-משמעי. התחלואה בשפעת עברה את השיא שנרשם בחורף 23/24, והפכה את השנה הנוכחית לשנת שיא השפעת בחמש השנים האחרונות. זאת, בשלב מוקדם הרבה יותר בעונה מאשר השיא שנרשם בעונה הקודמת, ולכן ייתכן שיש עוד הרבה לאן לעלות.

הדוח שחולל סערה: גם שתייה מתונה של אלכוהול יכולה לגרום לסרטן
טראמפ הכריז: ארה"ב פורשת מארגון הבריאות העולמי. מה ההשלכות?

העלייה התבטאה בכל קבוצות הגיל, בייחוד בקרב ילדים בני 2-18, וספציפית אצל הילדים הקטנים בני ה-2-5. מספר הפניות לקבלת טיפול רפואי בעקבות שפעת בקרב קבוצה זו עלה ל-70 לכל 100 אלף נפש בשבוע בחורף 2024-5, לעומת 50 בלבד בשיא המגפה בחורף 2023-4.

לפני שבועיים נקבע מותו משפעת של ילד בן חמש שלא סבל ממחלות רקע. בשבועות האחרונים, דווח גם על מותם של בת חמש בבית החולים מאיר, ושתי נערות: בת 13 מאלעד ובת 18 מירושלים וכן אישה בת 40 בבאר שבע. אלה המקרים שהגיעו לכותרות, כאשר כבכל שנה, השפעת גבתה גם את חייהם של קשישים, אך אלה לא הגיעו לכותרות.

האם השפעת השנה מסוכנת מבשנים שעברו?

שוחחנו בנושא עם ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, ופרופ' נדב דוידוביץ', מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תוכנית מדיניות הבריאות במכון טאוב,

מאור: "השפעת היא מחלה עונתית, מחלת חורף. גל של שפעת נמשך בדרך כלל 6-8 שבועות". אנחנו נמצאים בערך ארבעה שבועות לתוך הגל הנוכחי, ונראה שאנחנו מתקרבים במהירות לשיא של תחלואה. "יכולים להופיע יותר מזן אחד של שפעת בעונה, כך שמי שמתחסן היום, יכול להספיק להגן על עצמו מהמחצית השנייה של הגל הנוכחי ואולי מזנים נוספים", אומרת מאור.

האם החיסון יגן עלינו? האם הוא יעשה אותנו חולים?

דוידוביץ': "החיסון המומת לשפעת, הניתן בזריקה, אינו יכול לגרום לנו לחלות בשפעת. הוא יכול לגרום לנו להרגיש לא טוב למשך יום-ומיים, אבל זו לא הדבקה בשפעת, אלא תגובה של מערכת החיסון".

מאור מציינת: "צריך לדבר באופן ברור על מה החיסון יכול לעשות ומה הוא לא יכול לעשות. החיסון בדרך כלל מונע מחלה חמורה, והרוב המוחלט של המקרים הקיצוניים שאנחנו רואים, של תחלואה קשה אצל צעירים יחסית ללא מחלות רקע, הוא של אנשים שלא התחסנו. החיסון גם מפחית את הסיכוי להידבק בזן שאליו התחסנו, אבל הוא לא מונע זאת לחלוטין, וייתכן שאנחנו נחלה. עם זאת, ייתכן שהחיסון ימנע אירוע הדבקה שהיה קורה בלעדיו, ובמקרה הזה, אנחנו לא רק מגינים על עצמנו, אלא מאטים את התפשטות הגל".

מי שחוסן נגד זן מסוים של שפעת, עדיין עלול לחלות בזן שפעת אחר. מאור מציינת כי החיסון מותאם לזני שפעת מסוימים, שהופיעו במדינות שחוות את החורף לפנינו בחצי הכדור הדרומי. בשנים מסוימות, החיסון מצליח לקלוע בצורה טובה יותר לזנים שיוצרים בסופו של דבר גל אצלנו, ובשנים מסוימות - פחות. "עדיין אין לנו המון נתונים לגבי העונה הנוכחית", אומרת מאור, "אך נראה כי החיסונים יחסית מתאימים".

האם יש עוד דרכים להתגונן?

דוידוביץ': "כל האמצעים המקובלים, כמו שטיפת ידיים, לא ללכת לעבודה כשאתם חולים ואוורור חדרים". הוא מספר כי בתקופת הקורונה, החלה התקנה של מכשירי אוורור בבתי ספר ובמקומות ציבוריים, כמו בתי קולנוע, אך כאשר המגפה החלה להסתיים, גם מכשירי האוורור יצאו מן האופנה, "וחבל", הוא אומר, "יש להם יכולת משמעותית להפחית תחלואה בכל מחלות הנשימה".

מאור מציינת כי אם אתם בקבוצת סיכון או סתם בתקופה לחוצה, בה פחות מתאים לכם לחלות, אתם יכולים לעטות מסיכות עד שיסתיים הגל. "מסכות המנתחים הוכחו כמגינות מפני מחלות נשימתיות ויראליות, ולעומת מה שנאמר בתחילת מגפת הקורונה, הן מגינות גם על עוטה המסיכה ולא על מי שמולו. ישנם מחקרים המוכיחים זאת, ובעקבותיהם גם אנחנו בבית החולים עוטים רק מסיכות מנתחים רגילות, בבואנו לטפל בחולים בקורונה ושפעת, ולא מסיכות n95 כמו בתחילת מגפה הקורונה".

עם אילו מחלות נוספות מתמודדת מערכת הבריאות כעת?

הקורונה, שמתגלה בינתיים כמחלה גלית, אך לא כל כך עונתית, אינה נמצאת בימים אלה בשיאה. לעומת זאת, מחלת ה-RSV, שיכולה להיות מסוכנת לתינוקות ולילדים עם מחלות רקע, מהווה כרגע כרבע מהתחלואה הנשימתית.

דוידוביץ' מציין כי כמו בכמעט כל מחלה, כך גם במקרה של מחלות הנשימה הזיהומיות, מי שנפגעים בצורה העוצמתית ביותר הם האנשים החלשים ביותר בחברה. העוני מקושר עם תחלואת הרקע, עם צפיפות, ועם חוסר יכולת לבחור האם ללכת לעבודה חולים או לא. "אמצעי ההגנה כמו הגיינה, הימנעות מללכת לעבודה חולים, אוורור ומסיכות, רלוונטיים גם למחלות אחרות שאנחנו חווים עכשיו. אפשר למנוע בשיטה כזו כמה מחלות בבת אחת. הרבה ממה שאנחנו רואים כעת בבתי החולים, הוא בר־מניעה".