2024 הייתה שנה מצוינת בשווקים לכל הדעות. מדד הדגל האמריקאי S&P 500 זינק ביותר מ־23%, שבר מעל 57 שיאי כל הזמנים, וקיבל מקום של כבוד ברשימת השנים השוריות ביותר בוול סטריט. מי שנהנו במיוחד מהשנה החלומית הזו, היו כמובן עשירי העולם. 20 האנשים הכי עשירים בעולם הגדילו את הונם בשני טריליון דולר במהלך השנה החולפת - קצב גבוה פי שלושה מזה של שנת 2023.
● ראיון | מוורן באפט ועד ביל אקמן: הטיפים של משקיעי העל להשקעות מוצלחות וחיים מאושרים
● הוא היה נהג אמבולנס בישראל והפך לשורטיסט הכי מסוכן בוול סטריט. למה הוא פורש?
לפי נתוני ארגון Oxfam העוסק באי־שוויון בינלאומי, השווי המצרפי של המיליארדרים בשנה החולפת זינק מ־13 ל־15 טריליון דולר - העלייה השנתית השנייה בגודלה מאז שהחלו הרישומים בנושא. העושר של עשרת האנשים העשירים בעולם צמח ב-100 מיליון דולר ביום בממוצע, כך שגם אם היו מפסידים 99% מהונם בן לילה - היו נותרים מיליארדרים. ובעוד שבשנה שעברה הארגון חזה שהטריליונר הראשון ייווצר תוך עשור, כעת הוא צופה שיהיו לפחות חמישה טריליונרים באותה מסגרת זמן.
גם במגזין הכלכלי פורבס סיכמו את 2024 כשנת המיליארדרים. ההשוואה שערכו לעומת סוף 2023 מגלה כי 4 מתוך עשרת המיליארדרים הגדולים כמעט הכפילו את הונם במהלך השנה: אילון מאסק, לארי אליסון, מארק צוקרברג וג'נסן הואנג. כך נראתה השנה שלהם.
אילון מאסק: השותפות עם טראמפ משתלמת
בדצמבר האחרון, אילון מאסק עשה היסטוריה כאשר שוויו הנקי חצה רף של 400 מיליארד דולר - הסכום הגבוה ביותר שנרשם מאז שעיתון פורבס החל לעקוב אחר הונם של עשירי העולם, לפני כ־40 שנה. בין דצמבר 2023 לינואר 2025 מאסק התעשר ב־172 מיליארד דולר - סכום שבפני עצמו מתברג במקום ה־6 ברשימת עשירי העולם.
את הזינוק בנכסים מאסק יכול לזקוף לזכותה של מניית הרכב החשמלי, טסלה, שעשתה קאמבק משמעותי אשתקד ועלתה בכ־70% על רקע השקת חלום הרכב האוטונומי של מאסק, ובעיקר לקרבה לטראמפ. לאחר שתרם לפחות 200 מיליארד דולר לקמפיין הבחירות של הנשיא החדש-ישן. מאסק עומד בראש מחלקת הייעול החדשה של ממשל טראמפ, ונחשב כאיש מפתח במעגל הפנימי שלו.
לצד זאת, סטארט-אפ הבינה המלאכותית של מאסק, xAI, גייס לפי ההערכות כ־50 מיליארד דולר בנובמבר האחרון; וחברת הטילים שלו, SpaceX, היא היום החברה הפרטית בעלת השווי הגדול ביותר בעולם.
לארי אליסון: מנהל קרב צמוד עם ג'ף בזוס
לארי אליסון, העומד בראש ענקית התוכנה אורקל, החליף מקומות מספר פעמים עם ג'ף בזוס בשנה החולפת, במאבק על המקום השני ברשימת עשירי העולם. כעת, הוא נמצא במקום השלישי, במרחק של כ־20 מיליארד דולר מבזוס, אך עדיין בין המרוויחים הגדולים של 2024.
אליסון צבר בשנה החולפת כ־86 מיליארד דולר והזניק את עושרו לכ־228 מיליארד דולר. זאת, בעוד מניית אורקל זינקה בכ־63%, בין היתר, בשל השתלבותה המוצלחת בתחום הבינה המלאכותית.
לפני מספר חודשים, אליסון הצהיר כי החברה מתכננת הקמת שלוש חוות שרתים מהגדולות שנראו אי פעם, בהספק משותף של 1 ג'יגוואט, לעיבוד AI. כמו כן, בדצמבר האחרון דווח על הסכם מול מטא, במסגרתו תשתמש האחרונה בתשתית ענן ה-AI שלה. גם OpenAI, שפיתחה את מנוע ChatGPT, הודיעה כי תשתמש בתשתיות החברה.
מנגד, ג'ף בזוס הגדיל את עושרו "רק" בכ־73 מיליארד דולר. לכך תרם זינוק של כ־47% במניית אמזון בשנה החולפת, וכן הודות למכירת המניות שביצע לאורך 2024. לפי פורבס, בזוס מכר מניות בשווי כולל של קרוב ל־14 מיליארד דולר במהלך השנה - יותר מכל מיליארדר אחר שנדרש לדווח על עסקאותיו באופן פומבי. נוסף על כך, בזכות מעברו לפלורידה, הוא ככל הנראה חסך כמיליארד דולר במסים מאותן מכירות.
ג'נסן הואנג: הכניסה המטאורית לרשימה היוקרתית
עד לפני כמה שנים, קשה היה לדמיין את ג'נסן הואנג, מנכ"ל ענקית השבבים אנבידיה, בעשירייה הפותחת של עשירי העולם. אבל כשמניית אנבידיה מזנקת בשיעורים תלת־ספרתיים כבר שלוש שנים ברציפות, הונו גדל אקספוננציאלית.
הואנג מחזיק בכ־3% מאנבידיה, שמנייתה המריאה במהלך השנה החולפת בכ־175%, בעקבות סחרור ה-AI בוול סטריט. במהלך השנה, החברה הכריזה על השקת שבב הבינה המתקדם ביותר שלה, Blackwell, שצפוי לתת תנופה למכירותיה קדימה גם לתוך שנת 2025.
מארק צוקרברג: מרשימת המפסידים הגדולים למרוויחים
בשנת 2022, מארק צוקרברג בלט ברשימת המפסידים מבין עשירי העולם. מטא (פייסבוק לשעבר) בראשותו התרסקה בכ־65% בוול סטריט והחברה ביצעה פיטורי ענק. כיום, צוקרברג הוא האדם הרביעי העשיר בעולם, כאשר הונו צמח ביותר מפי 2 לסכום של 224 מיליארד דולר. מניית מטא זינקה אשתקד ב־65%, כשלקראת סוף השנה דווח על שורה של שינויים דרמטיים במדיניות החברה, שנראו כניסיון לקרוץ לנשיא ארה"ב הנבחר טראמפ. בין היתר, מטא תרמה מיליון דולר לקרן ההשבעה של טראמפ, ביטלה את תוכניות הגיוון וההכלה שלה וכן את משרת קצין הגיוון הראשי שלה, יחד עם יעדי הגיוון בחברה. בנוסף, הוסרו הגבלות על דיונים בנושאים שנויים במחלוקת כמו הגירה וזהות מגדרית, צומצם השימוש במערכות אוטומטיות לסינון תוכן, ובוטל התיוג האוטומטי של תוכן שנחשב בעייתי.
