דיון בוועדת החוקה על מתווה לוין-סער, היום
ועדת החוקה ממשיכה לדון היום (ג') במתווה לוין-סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן מינוי השופטים. זה הדיון השני המתקיים בוועדת החוקה במתווה החדש, לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק שעברה במרץ 2023 בקריאה ראשונה תוקנה בוועדת החוקה. שר המשפטים יריב לוין מתכוון להביא את החקיקה להצבעה סופית עד סוף פברואר.
● ההודעה חסרת התקדים של לוין - מה המשמעות?
● חיות על מתווה לוין-סער: "מכה אנושה לעצמאות הרשות השופטת"
● שאלות ותשובות | המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: מה המשמעות ומתי הוא ייכנס לתוקף?
● פרשנות | השתלטות פוליטיקאים וביטול ביקורת על חוקי יסוד: זו המשמעות של הצעת לוין וסער
בדיון היום משתתפים השר לשעבר יזהר שי ותא"ל במיל' דדי שמחי, התומכים במתווה; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי; והיועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, שיציג את עמדתו.
כיום כוללת הוועדה לבחירת שופטים 9 חברים - 3 שופטי בית המשפט העליון, שני שרים בהם שר המשפטים, חבר כנסת מהקואליציה, חבר כנסת מהאופוזיציה ושני חברי לשכת עורכי הדין. לבחירת שופט לערכאות הנמוכות נדרש רוב רגיל, ולבחירת שופט בית המשפט העליו, נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה.
לפי מתווה לוין-סער, יוחלפו נציגי לשכת עורכי הדין בעורכי דין שימונו - האחד על-ידי הקואליציה, והשני על-ידי האופוזיציה. בחירת השופטים לבית המשפט העליון תיעשה עם רוב רגיל שיכלול נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. בחירת שופטים לערכאות הנמוכות תיעשה גם היא ברוב רגיל, שיכלול לפחות נציג אופוזיציה, נציג קואליציה ושופט אחד.
המתווה משנה את יחסי הכוחות בתוך הוועדה לבחירת שופטים, מפחית מכוחם של השופטים ומעלה את קולם של הפוליטיקאים. המשמעות היא הפחתת כוחם של המשפטנים בוועדה. מינויי השופטים יהפכו להחלטות פוליטיות, שידרשו הסכמה בין האופוזיציה לקואליציה.
"אי-אפשר להחרים נשיא נבחר ולדבר על קידום הסכמות"
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן המנהל את הדיון, הגיע עטוי מסכה ואמר: "חזרתי מההשבעה של טראמפ חולה במשהו. חשבתי שאדבק במשילות, בה אשמח להדביק את המערכת הישראלית, אבל בווירוסים אני מעדיף שלא".
בפתח הדיון ביקרו בחריפות חברי האופוזיציה את התנהלות השר לוין, שהודיע כי הוא לא מכיר בשופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון. חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, אמרה: "איך אפשר להתייחס בכובד-ראש להצעה שבאה ממי שהודיע קבל עם ועדה שהוא מחרים את נשיא בית המשפט העליון? אי-אפשר לדבר על הסכמות ופשרות במקום בו יש שר שמתנהג כמו ילד בארגז חול".
ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים, יו"ר ועדת החוקה לשעבר, הוסיף כי החרם של לוין הוא חרם על נשיא המדינה הממנה לפי החוק את נשיא בית המשפט העליון. "לוין הודיע שהוא מפר את שבועת האמונים שלו למדינת ישראל. זו המשמעות הסמלית והמעשית. כל עוד שר המשפטים יחרים את הנשיא הנבחר, הוא לא ראוי לכהן כשר משפטים או להגיע לכאן ולדבר על קידום הסכמות. מי שביד אחת מדבר על פשרות וביד שנייה מחרים הוא אדם צבוע, שממשיך את הקו הלוחמני מהמהפכה המשפטית".
ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי הוסיף: "לא הבנתם כלום מה-7 באוקטובר והשנה שקדמה לו. אי-אפשר לא להכיר בתוצאות החוקיות. הייתי רוצה לראות נשיא אחר, אבל יש פה אירוע שהתבצע בדרך חוקית, ולכן צריך לקבל את האיש שממלא אותו".
ח"כ משה סעדה מהליכוד אמר בדיון: "יש חשדות משמעותיים נגד עמית. יש ניגוד עניינים מובהק - למה לא לחקור? אמון הציבור קורס. המשטרה צריכה לבדוק". יש לציין כי ראש אגף החקירות במשטרה והיועצת המשפטית לממשלה קבעו כי אין חשד לפלילים בפרסומים בעניינו של עמית. על כך אמר ח"כ סעדה: "ראש אח"מ לא בדק".
משפחות החטופים השתתפו בדיון
בדיון בוועדה השתתפו משפחות חטופים. דודתה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה, וגופתה מוחזקת בשבי חמאס, אמרה: "ענבר לא ברשימה. אני מבקשת שתחזירו את כל אלה שנשארו בעזה".
דודתה של גלי טרשנסקי, בת ה-13, שנחטפה לעזה לבדה ושבה בעסקת החטופים הראשונה, אמרה בדיון: "גלי כבר בבית יותר משנה. אני מגיעה לפה כל שבוע, כי אנחנו לא יכולים לחזור לשגרה. אין עסקה טובה עם מחבלים, מה שבטוח שניצחון מוחלט יהיה רק כשהממשלה והעומד בראשה יעשו הכול להחזיר את כולם".
דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט החטוף בעזה, אמר בוועדה: "אנחנו בתהליך של החזרה של המופקרים הביתה. אח שלי ברשימה של 33 החטופים שאמורים לחזור עכשיו. הוא כנראה לא בחיים. בנובמבר כשחמאס הציע להחזיר אנשים מבוגרים, אחי היה בחיים והיה יכול לחזור. בעסקה במאי אותו דבר - הייתה רשימה, אחי היה ברשימה, חי".
אלגרט קרא להחזיר אנשים חיים במקום את אחיו. דודתה של ענבר היימן השיבה לו שלא ידבר בשמם, ושצריכים להביא חללים. בשלב הזה ח"כ רוטמן החליט להוציא את הדיון להפסקה, ולאחר מספר דקות נמשך הדיון. "כשמתחילות מריבות בין משפחות, אני עוצר דיון", אמר רוטמן.
"רק 18% מהתיקים בעליון הם עתירות לבג"ץ"
לאחר מכן נמשך הדיון בעניין מתווה לוין-סער. היועץ המשפטי לוועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, התייחס לכך שלא הובאה הצעת חוק ממשלתית אלא הצעת חוק מטעם ועדת החוקה. "אין מניעה לקדם כהצעת חוק מטעם ועדה. אין הגבלה פורמלית על היכולת של הוועדה לקדם הצעות חוק", אמר.
בליי גם התייחס לכך שהחוק שונה לחלוטין מהקריאה הראשונה. לדבריו, "נעשו שינויים לא מבוטלים, אבל אנחנו לא רואים בזה נושא חדש. אין בעיה מבחינת התקנונים".
לגבי המתווה עצמו, בליי אמר שהוא "נותן מענה לביקורת העיקרית להצעה הקודמת - שיש שליטה לקואליציה. היום אין שליטה לקואליציה. יש וטו לאופוזיציה. ועדיין אנחנו חושבים שהמתווה מעלה קשיים הנובעים משינוי בנקודת האיזון בין שיקולים מקצועיים ואי-תלות לשיקולים פוליטיים. ניתנת עדיפות לשיקולים הפוליטיים. המתווה מטה מהכיוון המקצועי לפוליטי.
"לערכאה גבוהה יש היגיון לשקול שיקולים פוליטיים. בית המשפט העליון עוסק בחלק מהתיקים בנושאים עקרוניים שיש להם משמעות של השקפת עולם. אבל ההצעה חורגת מאופי התפקיד של בית המשפט העליון, שמורכב ברובו משפטים מקצועיים. חלק גדול הוא משפט אזרחי או פלילי. העליון הוא לא בית משפט לחוקה. לפי דוח בתי המשפט לשנת 2023, רק 18% מהתיקים בבית המשפט העליון הם עתירות לבג"ץ. בסוף מה שהשופט עושה ביום-יום זה עיסוק בנושאים אזרחיים, מינהליים ופליליים רגילים".
בליי גם העלה את השאלה של איזון הכוח השלטוני: "בתי המשפט הם הגורם המאזן את הכוח השלטוני. האם המבנה החדש שומר על האיזונים האלה כראוי?"
במסגרת המתווה הוצע מנגנון שובר שוויון, למצב בו לא ניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון במשך שנה נוכח היעדר הסכמות בין האופוזיציה לקואליציה - כל צד פוליטי יוכל להציע שלושה מועמדים, והצד השני יבחר אחד מהם. בדרך זו יוכלו למנות שני שופטים בקדנציה. על כך אמר בליי: "זה יוצר בעיות לא פשוטות. יש למצוא מנגנון פחות מקטב".
"חשש לאתוס פוליטי במקום אתוס מקצועי"
על בחירת שופטים לבתי משפט השלום והמחוזי, אשר לפי המתווה נדרשת הסכמה של נציג אופוזיציה וקואליציה לצד שופט, אמר עו"ד בליי: "שופט שדן בשלום או במחוזי יפחד להתעסק במעצרים כאלה או אחרים. כמה פוליטיקה יש במה שעושה שופט בבית משפט השלום? יש חשש לאתוס פוליטי במקום אתוס מקצועי".
ח"כ משה סעדה אמר: "המערכת כבר פוליטית, לשכת עורכי הדין פוליטית".
ח"כ גלעד קריב ציין: "יש הרבה שופטים היום שאי-אפשר לדעת מה הדעות הפוליטיות שלהם. ההצעה הזו תשנה את זה".
עו"ד בליי גם הפנה את תשומת-הלב לכך שנשיא לבית המשפט העליון ימונה כמו שממונים שופטים לערכאות הנמוכות - רוב רגיל הכולל נציג קואליציה, אופוזיציה ושופט.
דן מרידור, לשעבר שר המשפטים מטעם הליכוד, אמר בדיון: "אם נלך להצעה היום, מינוי השופטים יעבור יעבור מהוועדה לכנסת. בין הממשלה לאופוזיציה. ישראל נהגה ב-70 שנותיה שהפוליטיקאים בוועדה הם במיעוט. אני בא מעולם שלא קיים עוד, ששם לו למטרה לחזק את בית המשפט. ישבתי שמונה שנים בוועדה לבחירת שופטים. אני לא זוכר ויכוח על שופט שמרן או ליברלי. השיח לא היה קיים. האיזון מאז קמה הוועדה הוא שיש רוב לאנשי מקצוע".
מרידור ציין גם כי הוא לא יודע מהי העמדה הפוליטית של ראש לשכת עורכי הדין. לדבריו, "הכול פוליטי, ולא הכול פוליטי. מי שתומך במגילת העצמאות זה לא סוגיה פוליטית".
מרידור הוסיף כי הוא מתנגד לגיוון בבית המשפט. "בית המשפט צריך להיות מקצועי, ענייני ונאמן לערכים היסודיים של המדינה. כואב לי לומר - היום יש ויכוח על הערכים היסודיים של המדינה".
ח"כ ארז מלול אמר למרידור: "אתה מבזה את מורשת בגין", וח"כ משה סעדה כינה אותו "קנאי".
במהלך הדיון חברי הכנסת יואב סגלוביץ וקארין אלהרר הוצאו מהדיון על-ידי רוטמן. מרידור יצא במחאה מהוועדה: "אתה לא מכבד את נשיא בית המשפט העליון הנבחר", אמר.
יזהר שי: לא חושש שפוליטיקאים יבחרו שופטים
מוטי וקנין מפורום ההייטק אמר בוועדה: "המתווה המונח כאן הוא טעות שתפגע במערכת המשפט. אנחנו מבקשים להפסיק את המהלכים מעוררי המחלוקת במערכת המשפט. במקום זאת תתמקדו בהשבת החטופים, בביטחון המדינה, בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בשיקום המדינה ובריפוי שלה. המתווה לא ייתן שירות טוב יותר אלא פוליטיזציה של מערכת המשפט. האמירה היא שהשופטים יידעו שהפוליטיקאים יגזרו את עתידם. המתווה המוצע לא עומד בפני עצמו, אלא הוא אבן תומכת בסדרה של מהלכים שכוונתם המוצהרת היא ריסוק מערכת המשפט".
השר לשעבר יזהר שי, התומך במתווה, אמר בדיון כי הוא ממתנגדי הקואליציה, אבל הוא לא רואה בעיה עם שופטים המתמנים על-ידי פוליטיקאים: "אני מרגיש בנוח שהנציג שבחרתי בכנסת יבחר נציג בוועדה לבחירת שופטים. אני רוצה שופט מקצועי אבל גם כזה שמשקף את עמדותיי. אני פחות חושש מזה שפוליטיקאים יבחרו שופטים, אני כן חושש מפוליטיזציה של בית המשפט העליון".
שי אמר כי "החוק הנוכחי תוקע את מדינת ישראל". חברי האופוזיציה התרעמו. ח"כ אורית פרקש-הכהן אמרה: "זה לא החוק שתוקע", וח"כ קארין אלהרר הוסיפה: "זה השר שתוקע". שי השיב: "אם אתם סבורים ששר המשפטים עבר על החוק, תגישו תלונה למשטרה".
הדיון הסתיים ויימשך בשבוע הבא.