ההודעה חסרת התקדים של לוין – מה המשמעות?

אחרי שנה ושלושה חודשים ללא נשיא קבוע לבית המשפט העליון, מונה השבוע לתפקיד השופט יצחק עמית. שר המשפטים יריב לוין ניהל מאבק כדי למנוע את המינוי, אך בהתערבות בג"ץ, שקבע כי לוין מפר את החוק, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה ובחרה את הנשיא הבא. לוין הודיע באופן חסר תקדים כי הוא לא מכיר בבחירתו של עמית. מה המשמעות של ההודעה, ואיך היא תשפיע על מערכת המשפט? 

● מעבר לאקטיביזם: הפסיקה הכלכלית של יצחק עמית ששינתה את הכללים 
● בזמן שכולם עסקו בנשיא העליון: עשרות שופטים ורשמים מונו בהסכמה

הביטוי "משבר חוקתי" מועלה כבר תקופה ארוכה, מאז החלו שרים להתבטא נגד סמכות בג"ץ. משבר חוקתי הוא מצב שבו יש התנגשות בין רשויות השלטון, כאשר רשות פועלת בניגוד לצו של הרשות השופטת, שלה נתונה הסמכות לפרש את הדין.

ההצהרה של שר המשפטים כי אינו מכיר בבחירה של נשיא לבית המשפט העליון היא חסרת תקדים. כך גם תגובת הממשלה, שחלקה מגבה אותו, והעומד בראשה שותק על הצהרת השר הבכיר. בחירתו של עמית נעשתה כדין ובהתאם לפסיקת בג"ץ.

ההצהרה של לוין מלמדת כי הוא לא מקבל את הכרעת בג"ץ, שקבע כי הוועדה לבחירת שופטים היא המוסמכת להכריע אם יש למנות את עמית, חרף פרסומים נגדו. זו לא פעם ראשונה שלוין מתבטא נגד החלטות בג"ץ ולא מקבל את פרשנות בג"ץ.

לצד זאת, לוין לא הפר באופן בוטה וישיר את פסיקת בג"ץ, כי לבסוף איפשר את הבחירה בוועדה, למרות שהחרים את הישיבה.

פגיעה במינויים בבתי המשפט

לחרם שעליו הכריז לוין יש משמעות מעשית, באופן הפוגע כבר היום בתפקוד מערכת בתי המשפט, ולמעשה משתק אותה במובנים מסוימים. צריך להזכיר כי אותו חרם לא החל עכשיו במינויו של עמית, אלא ביוני 2024, בתקופת ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן. אז הפסיק לוין לקיים פגישות עבודה עם ממלא-מקום הנשיא. לוין מתכוון להמשיך שלא לשתף פעולה עם עמית. לכך יש חשיבות רבה, שכן קיימות החלטות רבות שבהן נדרשים שני הגורמים הבכירים להסכים - שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. 

דוגמה לכך היא שש ועדות איתור הממתינות להקמה על-ידי השר לוין, כדי למנות שני סגני נשיא למחוזי חיפה, סגן נשיא לבית המשפט המחוזי באר שבע, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, סגן נשיא בית משפט שלום נצרת וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ירושלים. 

לוין אחראי יחד עם נשיא בית המשפט העליון על מינוי יו"ר ושופטים לוועדות שונות. מדובר בשופטים מכהנים או בשופטים בדימוס. למשל, ועדה לנכי המלחמה בנאצים, ועדת מס שבח, ועדת ביוב, ועדת משפחות חיילים שנספו. ועדות אלה פועלות בימים אלה מאחר שקיימים כמה יו"רים, אך לחלק גדול מהן נדרשים מינויים נוספים. 

נציב תלונות הציבור על שופטים

סוגיה נוספת היא מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים. לפי החוק, שר המשפטים ונשיא העליון ממליצים על מועמד לתפקיד לוועדה לבחירת שופטים. תפקיד זה עומד ריק מאז פרש הנציב אורי שוהם לפני למעלה מחצי שנה. הסיבה: לוין מסרב למנות לתפקיד שופט עליון בדימוס, כפי שנהוג. הוא טוען כי אלה נגועים בניגוד עניינים.

בהנהלת בתי המשפט מתעקשים על החשיבות שיש במינוי שופט שהיה בערכאה הבכירה ביותר כדי לבחון תלונות על שופטים. התוצאה היא שחודשים ארוכים אין מי שיבחן תלונות המוגשות נגד שופטים, והמצב צפוי להימשך.

תפקוד הוועדה לבחירת שופטים

באופן מפתיע, למרות שלוין יחד עם חברי הקואליציה שבוועדה לבחירת שופטים החרימו את הדיון, הוועדה אישרה מינוי 36 שופטים ורשמים, שלהם הסכימו השלושה מראש. כלומר - המינויים נעשו בהסכמה רחבה. בכך אמורה להיפתר המצוקה הנקודתית באיוש תקני שופטים ורשמים, שהיו חסרים תקופה ארוכה.

כך, בבתי המשפט השלום והמחוזי בירושלים היו חסרים שופטים רבים שלא מונו בגלל מחלוקת על זהות המינויים. חלק מחברי הוועדה לבחירת שופטים התפשרו וויתרו על הבחירה בשופטת השלום המוערכת ג'ויה סקפה שפירא, אשר לה התנגדו החברים מהקואליציה. ויתור נוסף היה מינויו של עו"ד אריאל ארליך, היועץ המשפטי של פורום קהלת, הוגי המהפכה המשפטית.

השר לוין הוא האחראי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בהתנהלות תקינה. הוא לא צפוי לכנס אותה בקרוב, וההערכה היא שלא ימונו שופטים לבית המשפט העליון נוכח היעדר ההסכמה הנדרשת לכך - שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה.

בית המשפט העליון פועל כיום בהרכב חסר של שלושה שופטים, ומאוקטובר יהיו חסרים ארבעה. מסיבה זו, המשמעות המעשית של הצהרת לוין היא שיתוק המערכת ותקיעת הניהול השוטף שלה, לפחות בשנתיים הקרובות - אלא אם הכנסת תתפזר לפני המועד הנקוב.

פגיעה בתקציבים

לשר לוין יש השפעה על תקציב הרשות השופטת, שהוא חלק מתקציב משרד המשפטים. במצב רגיל, הנהלת בתי המשפט היא גוף עצמאי שמתנהל בדיוני התקציב ישירות מול האוצר. אך באוקטובר האחרון התערב לוין באופן חריג בסיכום התקציבי ל-20 תקני שופטים, דרש מהאוצר להפחית את התקנים ותיעדף צרכים אחרים בתוך הנהלת בתי המשפט.

ממלא-מקום הנשיא עמית טען אז כי מעולם לא התערב שר משפטים בתקציב הרשות השופטת. לוין מצידו טען כי אין מקום לתעדף תקני שופטים על פני צרכים אחרים, כמו תקנים לשירות המבחן או מעריכי מסוכנות.

הפסקת הוראת שופטים באקדמיה

תשעה שופטים הגישו בקשה ללמד באקדמיה, אך לוין לא אישר את בקשתם. השופטים מבקשים ללמד 4 שעות בשבוע החל מהשעה 16:00 בשעות אחר-הצהריים. אישורו של לוין נדרש בהתאם לחוק יסוד: השפיטה, הקובע כי שופט לא יועסק בעיסוק נוסף, אלא באישור נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. כללי האתיקה של השופטים מציינים כי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה טעונה אישור כאמור.

לוין כבר אישר בעבר לשופטים ללמד, אך לאחר החלטת בג"ץ שחייבה אותו למנות נשיא לבית המשפט העליון, הפסיק לאשר. כיום כ-20 שופטים מלמדים באקדמיה, על בסיס אישורים קודמים. החלטתו של לוין גררה ביקורת במוסדות האקדמיים, שהדגישו את החשיבות של חיבור הפרקטיקה לאקדמיה.