הותמ''ל לא הביאה להורדת מחירי הדיור / צילום: Shutterstock
מי צריך את הותמ"ל? 145 התנגדויות הוגשו עד אתמול, המועד האחרון להגשת הערות מטעם הציבור מטעם ארגונים, מועצות אזוריות, ואנשים פרטיים, להצעת החוק להפוך את הוועדה הזו לקבועה. העילות המרכזיות שהובאו בהתנגדויות היו שאין שום צורך בוועדה הזו, היותה ועדה דורסנית, נזקים שהיא גורמת לשטחים הפתוחים ולחקלאות הישראלית וכישלונה המוכח בהורדת מחירי דירות.
● מנכ"ל מזרחי טפחות, משה לארי: "הלוואות הקבלן הן הפתרון - ולא הבעיה
● "מאות אלפי שקלים לכל עסק": בעלי עסקים בכפר סבא עתרו לבג"ץ נגד העלאת הארנונה
הותמ"ל נהגתה ע"י יאיר לפיד כשכיהן כשר אוצר ב-2014, ובסופו של דבר שימשה את מחליפו בתפקיד, משה כחלון, שהפעיל אותה כוועדה זמנית שפעלה מכוח הוראת שעה, שפעילותה חודשה כל אימת שהמנדט שלה פקע.
הרעיון שעמד מאחורי הוועדה היה יצירת מנגנון מהיר לאישור תוכניות לבנייה, בצורה שתאפשר להגדיל את היצע הדירות במהירות, ובאמצעות זה גם להביא לירידת מחירים.
בעקבות ביקורת הותמ"ל החלה לפעול גם במתחמי פינוי-בינוי
בפועל מאפשרת הותמ"ל את קיום תוכניות הגרלת הדירות המסובסדות בנוסח
"מחיר למשתכן", שכן רוב הפרויקטים שמוקמים במסגרת זו מאושרים בותמ"ל ונבנים על קרקעות בשולי ערים, בעיקר כאלה שהיו שייכות בעבר ליישובים חקלאיים.
בעקבות ביקורת ציבורית רבה על פעילותה, הותמ"ל החלה בשנים האחרונות לפעול גם במתחמי פינוי-בינוי בתוך הערים, אך עדיין עיקר פעילותה בשטחים פתוחים.
עניינית, קשה לראות הצדקה להמשך פעילותה. בדיקה שערכנו בגלובס מראה, כי בעשר שנות קיומה אושרו בוועדה כ-425 אלף יחידות דיור, בעוד שבוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה אושרו כ-939 אלף דירות. באותו זמן הוחל בהקמת 583 אלף דירות בלבד, מה שמראה, כי תרומתה של הותמ"ל להיצע הדירות היתה בהגדלת עודף תכנוני, שהיה נוצר גם כך. לעומת זאת, עיקר הבעיות של התכנון והבנייה בישראל נעוץ בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ובשלבי הבנייה.
לא הביאה להורדת מחירי הדיור
"פעילות הוועדה לא השיגה את התוצרים המיוחלים שלשמם היא הוקמה - הורדת מחירי הדיור והיצע נרחב של דירות בנויות תוך שנים ספורות", נכתב בהתנגדות שכתבו שי חג'ג' יו"ר השלטון האזורי בישראל וראש המועצה האזורית מרחבים, ואושרת גני גונן ראש המועצה האזורית דרום השרון.
השניים כותבים עוד, כי עד כה "הוכרזו כ-200 מתחמים מועדפים לדיור על שטח כולל של כ-200 אלף דונם... בפגיעה של למעלה מ-100 אלף דונם חקלאות".
מטעם איגוד המתכננים כתבו פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורני מנדלבאום, בעלת משרד תכנון וחוקרת באוניברסיטת תל אביב, כי " מלכתחילה, הוראת החוק נועדה להיות פתרון זמני, ועל כן קודמה כחקיקת חירום המאפשרת ריכוזיות קיצונית של סמכויות תכנון בוועדה אחת, שאינה כפופה למערך התכנון הארצי, המחוזי והמקומי בישראל. אנו מודעים לבעייתיות הקיימת במערכת התכנון המוגדרת על פי חוק התכנון והבנייה. עם זאת, אנחנו סבורים כי מענה על צרכי התכנון שייטיב עם היבטים רחבים של חברה וסביבה צריך להיעשות באמצעות תיקון מערכת התכנון ולא באמצעות הפיכת הותמ"ל ל מענה קבע".
מטעם קק"ל כתבה מנהלת אגף התכנון נועה טל, כי "משבר דיור אינו משבר תכנון... הטענה לפיה יש להפוך את הותמ"ל לוועדה קבועה בכדי לפתור את משבר הדיור, אינה מתכתבת עם הנתונים כפי שנחקרו על ידי מנהל התכנון.
"לדידנו, מקורו של משבר הדיור אינו בתכנון, אלא בשלב מאוחר יותר של מימוש תוכניות הבנייה למגורים והוצאתן מן הכוח אל הפועל, בחסמי ביצוע של תשתיות, במחסור בפועלי בניין, התייקרות של חומרי גלם וכדומה".
17 ארגוני סביבה, כתבו בהמשך לדברים אלה, כי "במקום לטפל בשורשי הבעיה, שבים למערכת התכנון, ומנסים לתקן את מה שאינו מקולקל... במהלך עשורה הראשון, הועדה הזו היוותה זרז להתמרה של שטחים פתוחים לטובת פיתוח אורבאני בהיקף השווה לכ10%- מסך כל השטחים הבנויים, אשר ניבנו והותמרו במשך עשרות שנים קודם להקמת הועדה. מכך ניתן ללמוד כי מנגנון הותמ"ל הינו הרסני אשר מוביל להתמרת שטחים פתוחים לטובת פיתוח אורבאני בקצב מואץ ביותר".
תוכנית קרסו-הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת העברית, העוסקת במחקר ובקידום מדיניות לדיור חברתי, דרשה בהתנגדותה לשים את הדגש בעבודת הותמ"ל על דיור בהישג יד ועל שכירות ארוכת טווח במחירים מפוקחים.
ואולם נראה, כי הדרג הפוליטי מעוניין בהמשך הפעלת הוועדה הזו, על אף הנתונים הבלתי מחמיאים אודותה, ועל כן היא תאושר בסופו של דבר.